מטרת שיעור זה היא להוות סיכום ו"איסוף" של תהליכים שונים שעברו על התלמידים השנה, מתוך שיתוף והקשבה. המקורות עוסקים בעיקר בסיום של לימוד תורה, אולם ניתן להתאימם גם לדיבור על סיום תהליך לימודי באופן כללי.
החופש הגדול נמצא כבר בריחות האוויר והתלמידים וגם אנחנו המורים מלאים ברגשות לקראתו. בשיעור זה נבקש להציף יחד עם התלמידים את שלל ההרגשות שהמפגש עם חופש יכול להוציא מתוכנו. נשתדל לתת מקום לרגש שבדרך כלל פחות מקבל במה בהקשר זה והוא הפחד והחשש מפני האחריות, המרחב המשוחרר ולפעמים הבודד שמביא עימו החופש הגדול.
המילה חופש מביאה עימה קצב וצבע אחר אל אוויר העולם. רבים מאיתנו לא יודעים להיות בחופש של ממש ומתאמצים ישר למלא אותו ברעש של עבודה, טלפונים, מפגשים וכו'. בשיעור זה נבקש לגעת בחופש כביטוי למציאות ותפיסה רוחנית שכל כך חסרה בתרבות המתרוצצת שלנו. ננסה להקשיב ולתת מקום לקצב חיים איטי ונוכח יותר, המשבח את האיטיות.
שלושת השבועות חלים לרוב בחופש הגדול, אך את ההכנה לקראתם ניתן וכדאי לעבור יחד בכתה. בשיעור נפגש עם החורבן דרך אגדה חדשה, ודרך ניגון, ובעזרתם נעמיק במשמעות החורבן, במנהגי האבלות של שלושת השבועות, ובדרכים לתיקון.