תקופת העקירה מגוש קטיף הייתה קשה מנשוא לאנשים רבים, אולם תושבי הגוש נשאו בעיקר הקושי. בשיעור אנו מנסים לבחון את ההתנהלות של איש נעלה – הרב אלישע וישלצקי ז"ל – באותה תקופה ולאחריה, לאור המושג 'עימו אנוכי בצרה', לצד התבוננות בתחילת השליחות של משה רבנו.
במפגש זה נעמוד על הדברים המעוררים בנו אהבה למקום מסוים דרך המפגש עם יופיו ואופיו המיוחד של גוש קטיף. נבחן סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות הגורמות לנו "להתאהב" באזור, בבית, ביישוב. נברר כיצד ומדוע נעשה מקום אהוב על יושביו, ומה מייחד ומייפה את המקומות שאנחנו גרים בהם.
במפגש זה נעמוד על הדברים המעוררים בנו אהבה למקום מסוים דרך המפגש עם יופיו ואופיו המיוחד של גוש קטיף. נבחן סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות הגורמות לנו "להתאהב" באזור, בבית, ביישוב. נברר כיצד ומדוע נעשה מקום אהוב על יושביו, ומה מייחד ומייפה את המקומות שאנחנו גרים בהם.
שיעור לרגל יום מורשת גוש קטיף. נכתב בשיתוף מרכז קטיף.
קשר בין אדם למקום יכול להכיל בתוכו רבדים עמוקים של קשר. בשיעור זה המוקדש ל’יום גוש קטיף’,
נעמיק בהבנת הקשר הזה ונקשר אותו לחוויית החיים שלנו.
הקשר בין אדם לאדמה הוא קשר חזק ומהותי מאוד. קשר זה בא לידי ביטוי באופן חזק ומיוחד אצל אנשי גוש קטיף, ונשמע במיוחד אצל העוסקים בחקלאות. בשיעור זה נדון בשאלות: מה הייחוד בקשר לאדמה? ומה הקשר שלנו לאדמה?
בשיעור זה אנו מבקשים לתת לתלמידים מבט רחב על התהליכים המתרחשים בעת התנהלות מחלוקת בתוך מציאות לאומית משותפת. ננסה לבחון את הערכים השונים המתנגשים בעת שכזו ולראות את הדרכים השונות בהן אפשר הגיע לפתרון ערכי וראוי.
מקרה גוש קטיף יכול לשמש מקרה מבחן מוחשי וממשי לשיח הערכי בנושא זה.
השיעור נכתב בשיתוף מרכז קטיף.