בשיעור שלפניכם נתבונן על התחושות העולות לנו כאשר אנו נדרשים לעבור מימים של קודש לחול ולהיפך. נשאל על טיבם של תחושות אלו ונציע דרך שבה שני המרחבים, הקודש והחול, נשזרים זה בזה בהרמוניה ותורמים כל אחד לשני. הערה למורה: השיעור יכול להתאים למעברים שבין קודש לחול הנמצאים בתקופת חגי תשרי או למעבר שבין חגי תשרי לסיומם, בחודש חשון.

דרך דיון בשני מקורות העוסקים בחנוכה- סוגיית "מאי חנוכה" ותפילת "על הניסים", נראה שתי גישות לנס חנוכה- נס מעל הטבע ונס דרך הטבע.

המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחג החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.

איסורי החמץ מאפשרים לנו להסיר מעלינו את "ההתנפחות", וכל התוספות המיותרות של חיינו.

נלמד מהי מצה שמורה, במה היא שונה ממצה רגילה וממה עליה, וגם עלינו, להישמר.

ההלכה למעשה הינה פעמים רבות 'השורה הסופית' של דיון, שמטרתה לאזן בין צדדים וערכים שונים. ניפגש בעיקרון זה דרך הלכות חול המועד, שמאזנות בין שיקולים שונים: שמחת החג שמביאה לאיסור מלאכה מחד, וצרכים שונים המביאים להגבלת איסור זה מאידך.

דפי עבודה לתלמיד על מנהגי חגי תשרי.

נכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ונזהה את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.

לעתים משמעותם של מאורעות מתגלה רק כעבור זמן, בעוד שבעת התרחשותם הם נראים סתמיים או אפילו נוגדים את מגמת החיים.

מצוות וידוי היא שלב עיקרי בתשובה. הוידוי הוא חשבון נפש פרטי של האדם מול הקב"ה ומול עצמו. כשאדם מתוודה על מעשיו הוא כבר עשה חצי מהדרך לתיקון.

מר"ח אלול ועד יו"כ עלה משה רבינו להר סיני לבקש רחמים על עמ"י ונסלח. מאז נקבעו ימים אלו לדורי דורות כזמן מסוגל לבקשת רחמים וסליחה ולהתקרבות להקב"ה.

בשיעור זה ניפגש עם שלושה עקרונות הלכתיים של שמחת יום טוב – שמחה לכל אדם במה שמתאים לו, שיתוף נזקקים בשמחה והבחנה בין שמחה להוללות.

העירוב נועד למנוע מצב של הכנה מיום טוב ליום חול. איסור ההכנה מקודש לחול מבטא את קיומם של שני המימדים הללו בחיינו, ומטרתו היא לשמור את מקומו הגבוה של מימד הקודש, ולאפשר לנו לחוות אותו בשלמות.

כל אחד מאיתנו אינו רק אדם פרטי, אלא גם חלק מהאומה כולה. נתינת מחצית השקל הינה ביטוי סמלי לרצונו של כל יחיד לתת למען האומה ולפעול להגשמת ערכיה. רעיון זה מהווה עיבוד של פירוש הרש"ר הירש, המובא בהרחבות.

קול השופר הוא קול פשוט שבא להעיר אותנו, לגרום לנו לחשוב על מעשינו, להרגיש, להתכוון, לרצות להשתפר.