המתח בין פעולת האדם לבין נוכחות ה׳ מלווה אותנו מאז ומעולם. בין החשש מכוחי ועוצם ידי לבין ריפיון ידיים הנובע מהסתמכות על הנס וציפיה למשיח. עם ישראל לדורותיו מושך לכאן או לכאן לאורך ההיסטוריה וחג החנוכה הוא הזדמנות להתבונן על המתח הזה מקרוב.
ההלכה למעשה הינה פעמים רבות 'השורה הסופית' של דיון, שמטרתה לאזן בין צדדים וערכים שונים. ניפגש בעיקרון זה דרך הלכות חול המועד, שמאזנות בין שיקולים שונים: שמחת החג שמביאה לאיסור מלאכה מחד, וצרכים שונים המביאים להגבלת איסור זה מאידך.
נכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ונזהה את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.
העירוב נועד למנוע מצב של הכנה מיום טוב ליום חול. איסור ההכנה מקודש לחול מבטא את קיומם של שני המימדים הללו בחיינו, ומטרתו היא לשמור את מקומו הגבוה של מימד הקודש, ולאפשר לנו לחוות אותו בשלמות.
כל אחד מאיתנו אינו רק אדם פרטי, אלא גם חלק מהאומה כולה. נתינת מחצית השקל הינה ביטוי סמלי לרצונו של כל יחיד לתת למען האומה ולפעול להגשמת ערכיה. רעיון זה מהווה עיבוד של פירוש הרש"ר הירש, המובא בהרחבות.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.