המשפחה הגרעינית היא בעלת תפקיד משמעותי ביותר בחייו של כל אדם, בכל גיל. אצל נערים ונערות בני עשרה המשפחה עשויה להיות לעיתים נקודת האחיזה והעוגן היציב, ולעיתים היא הופכת להיות עין הסערה בעצמה. השיר "בעיניו היו שרות" מאיר באור חזק את יחסיה של בת עם אביה, ולאור זאת עשוי להיות נושא משמעותי ביותר ללימוד משותף.

נלמד את השיר 'והילד איננו' של יהודה עמיחי העוסק בחוויה הורית של דאגת אב לבנו, דאגה שאינה תלוית הקשר, גיל או נסיבות, המונחת כאקסיומה בבסיס הקשר. זוהי דאגה המכילה פרדוקס עמוק ומכאיב, ומוכרת היטב להורים, והרבה פחות מוכרת לילדיהם. ועל כן העיסוק בשיר זה יחד עם התלמידים הוא מעשה מורכב. שכן מתבגרים, לרוב, חווים את הדאגה של הוריהם כלפיהם כסוג של מטרד. והאתגר בלימוד זה הוא לנסות ולקרב את רחשי הלב ההורי לתובנת הילדים, לנסות ליצור הזדהות כלשהי עם הדאגה, והבנה שהיא ביטוי עמוק לאהבה, ולשאיפה להיטיב.

האם ניתן לשנות את העבר? ואולי לא ניתן ולא צריך לשנות את העבר, כי העבר מתנענע בתוך ההווה ונוצר כל יום מחדש? נדון ביחס לעבר ובקשר בינו להווה, דרך שירה של זלדה.

המערך עוסק בשירה עברית מן המאה העשרים, הקשורה לנושא המשפחה. השירים השונים, מאפשרים נקודות מבט שונות בתוך המשפחה. השוני הוא זה שיוצר תמונה כללית ושלמה יותר.

מערך שיעורים בנושא 'אבות ובנים'.