המפגש עם המלאכות האסורות בשבת עשוי להציף (בוודאי בעולם המודרני והטכנולוגי שלנו) את השאלה מה מגדיר את המלאכות האסורות. במחשבה פשוטה נראה שאם השבת אמורה להיות יום של מנוחה, הרי שהפעולות שאמורות להיות אסורות בה, הן פעולות שדורשות טורח ומאמץ פיזי רב, ובכל זאת כפי שכולנו יודעים רבות מהמלאכות האסורות אינן כאלה בעולם המודרני שלנו. בשיעור זה נבחן את השאלה המטרידה הזו ונראה אילו פתחים ותובנות ביחס לשביתה היא מעניקה לנו.
המשנה העוסקת בל"ט אבות מלאכה עשויה להדמות כרשימה ארוכה וחסרת מובן של מלאכות. בשיעור זה ננסה להבין מה הן המלאכות שנאסרו, ומה הן מלמדות אותנו על מהותה של השבת.
מצוות השבת חלה לא רק על האדם היהודי עצמו, אלא גם על העבד והשפחה שיש לו, ואפילו על הבהמה. בית הלל ובית שמאי נחלקו האם יש להחיל את המצווה גם על הכלים הדוממים ששייכים לאדם, או שמא הפסוקים התכוונו לאסור את המלאכות רק למי שיש בהם נפש חיה. בשיעור נעסוק במחלוקת הלכתית זו ובשאלות העמוקות שהיא מציפה על אופי השבת ועל היחס לכלים הדוממים שברשותנו.
המונח "גוי של שבת" הוא אחד המונחים השכיחים והמוכרים לכולנו. בכל שכונה ובכל ישוב, קיים מישהו. לפעמים בתפקיד מוגדר מראש שהוא הגוי של שבת השכונתי, ונראה שאפשר לבקש ממנו כמעט כל דבר שנתקענו איתו במהלך השבת. בשיעור זה נבחן את הסוגיה הזו- הן על צדדיה ההלכתיים שלמען האמת מורכבים ממה שבדרך כלל נוטים לחשוב והן על צדדיה המחשבתיים.
היחס בין כוונה למעשה היא אחת השאלות שכל עולם משפטי ופילוסופי נדרש לדון בו: כיצד אני בוחן את האחריות/האשמה/הזכות שיש לאדם במעשה מסוים – על פי מה שהוא התכוון לעשות או על פי מה שנגרם כתוצאה מהמעשה שעשה בסופו של דבר? גם ההלכה, כמו כל מערכת משפטית אחרת, נדרשת לשאלה זו, ובהלכות שבת היחסים הללו מקיפים מערכת שלמה של מושגים שבמסגרת שיעור זה נעסוק רק בשניים מתוכה: מלאכה שאיננה צריכה לגופה ופסיק רישא.
המשנה מתארת את מלאכת כותב ומפרטת את האופנים המגדירים את הכתיבה כפעולה האסורה בשבת. בשיעור זה נבחן את היחס שלנו אל מלאכת הכתיבה באופן כללי ואת המבט שמלאכת כותב האסורה בשבת יכולה לתת לנו על פעולה שגרתית זו בחיי היום יום שלנו.
בשיעור זה נסכם את משניות שבת שלמדנו במהלך התקופה הארוכה. במהלך הסיכום נבקש להרוויח שלושה דברים: א. חזרה על החומר שכבר למדנו בצורה כוללת וגם נחמדה ויצירתית. ב. חזרה אל הרעיונות בהם פתחנו את הלימוד: שבת כיום מתנה ושבת כיום של חובות, מתוך מבט כללי על המשניות שבפרק ג. תוספת העמקה במושגי האסור-פטור ומותר המלווים את הפרק שלנו.
המשנה במסכת שבת קובעת שעל מנת להתחייב במלאכות שבת, צריך לא רק לבצע את המלאכה האסורה, אלא גם לבצע אותה מתוך תודעה מתקנת. עקרון זה פותח מבחינה הלכתית את המושג "מלאכת מחשבת" שייחודי לענייני שבת ומבחינה מחשבתית את הרעיון של עשייה מתקנת בעולם. בשיעור זה נבקש להעמיק בשני עקרונות אלו.
לפניך עבודה שאתה צריך לעשות לסיכום החומר שלמדנו.
מטרת העבודה הינה ליצור חיבור בינך לבין אחת המלאכות האסורות, תוך שיקוף של הבנתה, קישורה לחיינו והצגתה באופן יצירתי.