בעקבות סיפורו של רבי נחמן מברסלב, 'תבואה משוגעת', נטייל בין ערמות של תבואה ומשמעויותיהן השונות, נתבונן במשוגעים, בשיגעון ובסימנים שונים בעולם, וננסה להבין מה קורה בעולם שהשתגע.
נושא השיעור הינו חירות כחיבור לעצמיות. השאלות המרכזיות שינחו את הדיון לאור המקורות הן: מהי העצמיות שלנו? כיצד נכיר אותה? כיצד נדע להיות נאמנים לה? מהם הכוחות שמרחיקים אותנו מהעצמיות שלנו? כיצד נתגבר עליהם?
מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.
דווקא לפני "שולחן עורך", כשכולנו כבר משתוקקים לאכול, מופיע המרור. בשיעור נעסוק בתפקידו של המרור בליל הסדר כמשל לאתגרי החיים עצמם, ועל הצמיחה מתוך ה"מרור" האישי שלנו.
נכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ונזהה את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.
נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.