כיצד נראה שולחן הסדר במספר הגדות שונות, ומה זה מלמד אותנו על שולחן הסדר שלנו?

בעקבות סיפורו של רבי נחמן מברסלב, 'תבואה משוגעת', נטייל בין ערמות של תבואה ומשמעויותיהן השונות, נתבונן במשוגעים, בשיגעון ובסימנים שונים בעולם, וננסה להבין מה קורה בעולם שהשתגע.

שאלות על סדר ההגדה - לדיבור ולשיתוף סביב שולחן הסדר.

מתוך הלימוד של הפיוט "דיינו", העוסק בהודיה לקב"ה על כל הטובות שגמל איתנו, נלמד גם אנחנו כיצד להודות על הטוב בחיינו בדרכים שונות.

נושא השיעור הינו חירות כחיבור לעצמיות. השאלות המרכזיות שינחו את הדיון לאור המקורות הן: מהי העצמיות שלנו? כיצד נכיר אותה? כיצד נדע להיות נאמנים לה? מהם הכוחות שמרחיקים אותנו מהעצמיות שלנו? כיצד נתגבר עליהם?

מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.

איסורי החמץ מאפשרים לנו להסיר מעלינו את "ההתנפחות", וכל התוספות המיותרות של חיינו.

דווקא לפני "שולחן עורך", כשכולנו כבר משתוקקים לאכול, מופיע המרור. בשיעור נעסוק בתפקידו של המרור בליל הסדר כמשל לאתגרי החיים עצמם, ועל הצמיחה מתוך ה"מרור" האישי שלנו.

נלמד מהי מצה שמורה, במה היא שונה ממצה רגילה וממה עליה, וגם עלינו, להישמר.

בשיעור זה נראה שהמכות שבאו על מצרים, הגיעו להם גם כעונש על שיעבוד ישראל וגם כדי לעורר אותם לשוב ממעשיהם הרעים ולהכיר בגדלות ה'.

נכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ונזהה את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.

נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.

בשיעור זה נבקש להכיר ולהפנים שני טעמים של ספירת העומר – מחד ציפייה למתן תורה מתוך התרגשות, ומאידך התכוננות וסליחה.

דף לימוד השועסק בחג הפסח כאחת הדרכים לשימור ארוע יציאת מצרים בזיכרון הלאומי.

לקראת חג החרות, שיעור המציף תופעות של עבדות בעידן המודרני ומברר מהי חירות פנימית.