בשיעור זה נעסוק בנושא השבת אבידה. נתמקד בסוגייה העוסקת בזמן ובמקום ההכרזה, נראה את השיקולים השונים ואת מידת המחויבות של המוצא להגיע אל המאבד. בעקבות הסוגיה נעיין גם בפסיקת הלכה בת זמננו העוסקת ברמת הטרחה של המוצא, ובמקומות עליו להכריז על האבידה. נראה את היתרונות והחסרונות של הכלים המודרנים בפרסום השבת אבידה.

סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק 'אלו מציאות', המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו? הסוגיה עוסקת בשאלה- האם אדם צריך ללכת בשורת הדין או לפניה? ובשאלה- כיצד אדם מגדיר מיהו רבו?

פרק שני במסכת בבא מציעא, פרק אלו מציאות, עוסק בדיני השבת אבידה. שיעור זה הוא שיעור מקדים ללימוד הפרק. לפני שאנו נכנסים ללמוד פרטי הדינים במשניות ובגמרא נרצה לראות מהיכן דינים אלו יונקים. לשם כך נלמד את פסוקי התורה העוסקים בדיני השבת אבידה בשני המקומות בהן הם מופיעים. מפסוקים אלו ננסה להבין את יסוד הדין. לשם כך נעזר בלימוד הסברו של הגרנ"ט למחלוקת הראשונים בין הרמב"ם לרא"ש.

"איך נשיבנה לו?" בשיעור זה נלמד על מנגנון השבת האבידה ומידת הטרחה הנדרשת מהמוצא, אל מול ההתחשבות בהפסדים העלולים להגרם לו כתוצאה מכך. לאור העקרונות העולים מהסוגיה נבחן גם את גבולות הנתינה שלנו.

המשנה עוסקת בדיני קדימה של רבו של האדם על פני אביו במספר הקשרים. הסוגיה מציפה את המתח בין מעגלי קשר וזיקה שונים של האדם ומציגה סולם להכרעה ביניהם. דיני קדימה אלו מהווים נקודת מוצא להבנת היחס בין מעגלים חברתיים שונים ומעוררים את השאלה- מהו המוקד של מעגלי הקשרים השונים שלנו עם המשפחה, מורים מדריכים ורבנים? מטרת השיעור הינה בירור מהות דין הקדימה של רבו בהשבת אבידה ודרך זאת לעורר דיון במשמעותם של מעגלי זיקה חברתיים שונים, משמעותם לגבינו ובעיקר מדוע צריך להוקירן ולכבדן.