ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

מצוות הסיפור ביציאת מצרים

  • רעות ברוש
רעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
מצוות הסיפור ביציאת מצרים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
מבט ביצירות אומנות
התבוננות
תשובת ספר החינוך
הפנמה
אסיף
חציית ים-סוף ברוך נחשון
'חציית ים-סוף'- יצירה של האמן ברוך נחשון
חציית ים-סוף נחום גוטמן
יצירה של נחום גוטמן בנושא קריעת ים-סוף
קריעת ים סוף שאגאל
יצירה של מארק שאגאל בנושא קריעת ים-סוף
קריעת הים- פסוקי סיום
פסוקים מסוף שמות יד המתארים את אמונת ישראל לאחר הנס.
ספר החינוך מצווה כא
מצוה כא בספר החינוך: לספר ביציאת מצרים

“וַיּוֹשַׁע ה’ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל–מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-ה’ וַיַּאֲמִינוּ בה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. “

משרשי מצוה זו, מה שכתוב בקרבן הפסח. ואין מן התימה אם באו לנו מצוות רבות על זה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלותינו זכר ליציאת מצרים, לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם, וכי יש אלוה קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות אל היש שהם עליו, ובידו לשנותם אל היש שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים ששינה טבעי העולם בשבילנו, ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כופר בחידוש העולם, ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכלתו בכללים ובפרטים כולם.

חשיבות זכרון יציאת מצרים על-פי ספר החינוך. שיעור ראשון מתוך שניים.
לב השיעור: מדוע חשוב לזכור את יציאת מצרים?
פתיחה: שאלת דריכה

פתיחה בפסוקים שונים בהם מופיעים ציווים המזכירים את יציאת מצרים: נותנים לכל תלמיד הפניה לאחד הפסוקים. יושבים במעגל, כשלכל אחד תנ”ך ווכל תלמיד קורא בקול את הפסוק על-פי ההפניה.

עורכים דיון קצר: מדוע כל-כך הרבה? מדוע כל-כך חשוב לזכור את יציאת מצרים??

רשימה חלקית של האיזכורים (*הרשימה לקוחה מתוך אתר ‘מחלקי המים’, כאן הובאו האיזכורים הפחות מובנים מאליהם, לא אלו הקשורים בפסח ובחגים נוספים):

11 ויקרא יט לה-לו – שמירה על מידות ומשקלות

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

12 ויקרא כב לב-לג – חילול השם וקידוש השם

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה’ מְקַדִּשְׁכֶם: הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה’:

13 ויקרא כג מב-מג – מצוות הסוכה

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם:

14 ויקרא כה לו-לח – איסור ריבית ומצוות צדקה

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ: אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:

15 ויקרא כה מ-מב – שחרור עבדים ביובל

כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ: וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב: כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:

16 ויקרא כה נד-נה – חזרת שדות ביובל (?)

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ: כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם:

17 במדבר טו לט-מא – מצוות ציצית

וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם:

18 במדבר פרק ט ט-יב – פסח שני תרתי משמע

וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה’: בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.

19 דברים ה יב-טו – מצוות השבת, הדיבר הרביעי בדברות פרשת ואתחנן

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה’ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

20 דברים י יט – אהבת הגר

וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

21 דברים פרק יג ו – מצוות נביא שקר, מסית ומדיח

וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה’ אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:

22 דברים יג יא – דין מסית ומדיח

וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה’ אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:

23 דברים טו יג-טו – מצוות הענקה לעבד שהשתחרר

וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם:

24 דברים טז א – שמור את חודש האביב, מצוות קידוש החודש ועיבור השנה

שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה’ אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה.

מפגש: מבט ביצירות אומנות

א.  מחלקים את הכיתה לשלוש קבוצות, כל קבוצה מקבלת ציור אחר של קריעת ים סוף. מבקשים מהתלמידים להתבונן ביצירות ולהעמיק בהן: כיצד בחרו האמנים השונים להביע את יציאת מצרים ואת קריעת ים סוף? מה מבטאת בחירת הצבעים? מה מביעה כל אחת מן היצירות? מה האווירה ביצירה? אלו רגשות היא מעוררת?  כל קבוצה תסביר במליאה את הציור שקיבלה.

מספר נקודות על כל אחד מהציורים (מבוסס על האתר אסופות מדרש אמנות- קרן תל”י.):

ברוך נחשון: בני ישראל, מובלים על יד משה וקערת סדר פסח ענקית, הולכים בין שני קירות מים, בהם ניתן לראות חיות ים שונות כאשר מלאכים עפים מעליהם. מעל משה נראה עמוד אש המכיל בתוכו את האות העברית שי”ן. המצרים, היוצאים מבין פירמידות, רודפים אחריהם, אך עמוד הענן עוצר בעדם. ניתן לראות ברקע את הר סיני אפוף עשן- כביטוי לעתיד הצפוי לאחר יציאת מצרים.

מארק שאגאל: משה, עם שני קרני אור יוצאים ממצחו, חוצה את הים עם מטהו. בני ישראל חוצים את הים לקראת אופק אדום, מובלים על ידי מלאך מכונף. מלאך נוסף המחזיק בספר תורה מרחף אחריהם, בזמן שהמצרים מנסים לרדוף את בני ישראל, אך עמוד ענן עוצר בעדם.

נחום גוטמן: בני ישראל צועדים בשמחה דרך הים, בניצוחו של משה, המרים את מטהו, כאשר קרני אור מאירות את הצעדה. מי הים עומדים כחומה מימינם ומשמאלם וחיות ימיות מביטות בהתלהבות בצועדים.

בני ישראל פוצחים בשירה, בעודם צועדים בתוך הים, בהנחיית משה ואהרן, והקהל מורכב מנשים, גברים וילדים. האווירה חגיגית מאד ותאורה יורדת מן השמים. ציור זה מזכיר צעדות וטכסים שנערכו בישראל כבר מלפני קום המדינה – כמו העדלאידע התל-אביבי וחגיגות חג השבועות בקיבוצים. לחלופין, אפשר לראות את בני ישראל בים סוף כאבטיפוס לעולים לארץ-ישראל בימי המנדט.

ב.כעת במליאה, כל משתתף יוכל להביא את דעתו: איזו יצירה מבטאת בצורה הטובה ביותר לדעתך את זכרון יציאת מצרים? מה צריך לזכור ולשם מה בעצם? מה משותף ליצירות? מה הדגשים השונים אצל כל אמן? מדוע בוחרים ציירים אלו לצייר את קריעת ים סוף ומדוע הם כורכים את היציאה עם קריעת הים?

קישורים ליצירות:

https://talivirtualmidrash.org.il/%d7%97%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%a3-3/

ברוך נחשון

https://talivirtualmidrash.org.il/%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%97%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%a3/

נחום גוטמן

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/51/PikiWiki_Israel_21588_Marc_Chagals_goblen_in_the_Knesset.JPG

מארק שאגאל

התבוננות: תשובת ספר החינוך

א.מקריאים את הפסוקים המתארים את יציאת מצרים (שמות יג, יז- י”ד , הסוף). בקריאת הפסוקים רואים שהדרך אל האמונה הגדולה בסוף לא היתה פשוטה כלל וכלל והעם רגעים ספורים לפני כן רצה לחזור למצרים, היה בטוח שהוא עומד לפני השמדה מוחלטת ובן רגע הכל התהפך, בניסיות גמורה. כמו כן יש בפסוקים תיאור של השגחה קרובה  של ה’ על עם ישראל, בעמוד האש והענן.

נקריא שוב את פסוקי הסיום של פרק י”ד-

“וַיּוֹשַׁע ה’ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל–מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-ה’ וַיַּאֲמִינוּ בה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. “

מה גרם לאמונה הגדולה כעת? (הנס הפלאי של קריעת ים סוף- שינוי סדרי בראשית, הפיכת הים ליבשה, ההשגחה הכ”כ צמודה על עמ”י- גילוי חסדו ואהבתו לעמ”י, הנקמה במצרים)

 

ב. נקרא ונסביר את שורשי המצוה (מושגים הדורשים ביאור: חידוש העולם, אלוה קדמון, שינוי טבעי העולם)

משרשי מצוה זו, מה שכתוב בקרבן הפסח. ואין מן התימה אם באו לנו מצוות רבות על זה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כי הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו. ועל כן אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלותינו זכר ליציאת מצרים, לפי שהוא לנו אות ומופת גמור בחידוש העולם, וכי יש אלוה קדמון חפץ ויכול, פועל כל הנמצאות אל היש שהם עליו, ובידו לשנותם אל היש שיחפוץ בכל זמן מן הזמנים, כמו שעשה במצרים ששינה טבעי העולם בשבילנו, ועשה לנו אותות מחודשים גדולים ועצומים, הלא זה משתק כל כופר בחידוש העולם, ומקיים האמונה בידיעת השם יתברך, וכי השגחתו ויכלתו בכללים ובפרטים כולם.

 

[לפי ספר החינוך, יציאת מצרים היא ‘יסוד גדול באמונה’- כי היא מעידה על עצם מציאות ה’ כא’ שקדם לעולם, כבורא וגם כמחדש העולם שיכול בעת שירצה לשנות את ‘סדרי בראשית’- את חוקיות הטבע. ועוד, שהוא שינה אותם בשבילנו ומכאן ראיה להשגחה פרטית: ה’ שינה את חוקיות הטבע רק משום שעם ישראל היה צריך זאת באותה שעה מסויימת.]

על-פי בעל ספר החינוך, שורשה של מצות סיפור יציאת מצרים הוא היותה יסוד האמונה בה’ בכלל והאמונה בחידוש העולם בפרט. העולם אינו קדמון אלא נברא ויותר מכך, הקב”ה מחדש בטובו את הבריאה בכל עת ולא רק ברא את העולם בששת ימי הבריאה ומאז העולם מתקיים ע”פ חוקי טבע שאינם ניתנים לשינוי, אלא הוא משגיח על העולם תדיר, ומקיים את המציאות בכל רגע ורגע וביכולתו לשנות את הטבע ולעשות ניסים גדולים ועצומים כמו ניסי יציאת מצרים. וכל זאת מכוח אהבתו הרבה את עם ישראל – בריאת העולם היא נקודת הראשית של העולם, ויציאת מצרים היא נקודת הראשית של עם ישראל ודרך התבוננות ביציאת מצרים ניתן לראות את ההשגחה הפרטית על עמ”י ואת אהבתו העצומה אלינו שמכוחה הוא משדד את מערכות העולם והטבע. שינוי חוקיות הטבע עבור עם ישראל בעת המסויימת בה נצרך לכך, מעיד כי ה’ מנהיג את העולם בהשגחה פרטית ולא רק על-פי חוקיות קבועה.

 

הפנמה: משימה אישית

לאור מה שלמדנו, מה יכולה להוות יציאת מצרים בשבילי? כיצד זכרון יציאת מצרים יכול להשפיע ולחזק את אמונתי?

כיתבו /ציירו כיצד תספרו לילד את סיפור יציאת מצרים עם יסודות האמונה שבו.

אסיף: בזכרון יציאת מצרים יסודות האמונה

הסבנו את תשומת לב התלמידים לכך שזכרון יציאת מצרים חוזר בתורה כטעם למצוות רבות, לא רק כאלו הקשורות לחג הפסח אלא מצוות מתחומים רבים ושונים. היצירות שפגשנו עוררו סיעור מוחין בשאלת החשיבות של אירוע מכונן זה. מתוך לימוד מצווה כא’ בספר החינוך עולה כי חשיבות זכרון יציאת מצרים אינה רק בזכרון האירוע ההיסטורי המכונן בתולדות עמינו אלא בכך שזכרון זה מהווה בסיס איתן ליסודות האמונה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!