ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תפילה כמפגש

תצוגת כיתה מלאה
תפילה כמפגש
התבוננות
הנחיות לעבודה
דף עבודה לשיעור
מקורות תפילה
קטע מהסרט אושפיזין
תלמוד בבלי, תענית, ב, א –
“דתניא: לאהבה את ה’ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב – הוי אומר זו תפלה”

תלמוד בבלי, יבמות, סד, א –
א”ר יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.
א”ר יצחק: למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות.

מקורות ראשונים

ספר האמונות והדעות מאמר ט
“ואומר ממה שמחייב אותו השכל עוד, שהבורא ית’ כפי מה שנראה לנו מחכמתו ויכלתו והטבתו אל ברואיו, לא יתכן להיות שיעור הטובה אשר כיון בה לנפש הזאת, הוא מה שהוא מוצאה בעולם הזה מטובותיו והנאותיו. שכל טובה שיש בעולם יש עמה רעה, ועם כל הצלחה עמל, ועם כל הנאה צער, ועם כל שמחה אבל.
… ומצאתי עוד, חנניה מישאל ועזרי’ מסרו נפשותם לאש שלא יעבדו הצלם, ואלו היו יודעין שהגמול איננו כי אם בעולם הזה אי זה דבר היה נשאר להם אחר שתשרפם האש שיקוו אותו? ומצאתי בדניאל שמסר עצמו לאריות, בעבור התפלה שהיה מתפלל לבוראו, ואם היה יודע שהגמול איננו כ”א בעולם הזה מה היה נשאר לו לקוות אחר שיאכלוהו האריות? אלה הדברים (ירחמך האלהים) מורים, כי הנבראים מסכימים, כי הגמול איננו בעולם הזה”.

ספר הכוזרי מאמר ג, ה
”יגער בכעסני ובתאווני מהטות החפצי והניעו והטרידו במה שיש אצלם מהכעס והתאוה. ואחר זאת ההצעה ינהיג הכח החפצי כל האברים המשמשים אותו בזריזות וחריצות ושמחה, ויעמדו בעת העמידה מבלי עצלה, וישתחוו עת שיצוום להשתחוות, וישבו בעת הישיבה, ומביטות העינים הבטת העבד אל אדוניו, ויעמדו הידים ממעשיהם, ולא תתקבץ האחת עם האחת, ותשתוינה הרגלים לעמידה, ויעמדו כל האברים כנבהלים היראים לעשות מצות מנהיגם, לא ירגישו על מיחוש ולא על הפסד אם יהיה להם, ויהיה הלשון מסכים עם המחשבה לא יוסיף עליו, ולא יבטא בתפילתו ע”ד המנהג והטבע כמו הזרזיר והבבגא אלא עם כל מלה מחשבה וכונה בה, ותהיה העת ההיא לב זמנו ופריו, ויהיו שאר עתותיו כדרכים המגיעים אל העת ההיא, יתאוה קרבתו שבו מתדמה ברוחניים ויתרחק מהבהמיים, ויהיה פרי יומו ולילו השלש עתות ההם של תפלה, ופרי השבוע יום השבת, מפני שהוא מעומד להדבק בענין האלהי, ועבודתו בשמחה לא בכניעה כאשר התבאר. והסדר הזה מהנפש כסדר המזון מהגוף, מתפלל לנפשו ונזון לגופו, ומתמדת עליו ברכת התפלה עד עת תפלה אחרת, כהתמדת כח סעודת היום עד שיסעוד בלילה, וכל אשר תרחק עת התפלה מהנפש היא הולכת וקודרת במה שפוגע אותה מעסקי העולם, כ”ש אם יביאהו הצורך לחברת נערים ונשים ורעים, וישמע מה שיעכיר זכות נפשו, מדברים כעורים ונגונים שתטה הנפש אליהם ולא יוכל למשול בה. ובעת התפלה מטהר נפשו מכל מה שקדם, ויתקנה לעתיד, עד שלא יעבור שבוע על זה הסדר עד שיתקן הנפש והגוף, וכבר נקבצו מותרים מקדירים עם אורך השבוע לא יתכן לטהרם ולנקותם אלא בהתמדת עבודת יום עם מנוחת הגוף, ואז ירצה הגוף בשבת את אשר חסר לו מששת הימים, ויהיה נכון לעתיד”.

מהות התפילה – קרבת אלוקים. כל עצמה של תפילה: קרבת אלוקים. וזה רצונו של מקום. באהבת הקב”ה את האדם אשר יצר בצלמו רוצה יתברך שהאדם יהיה עמו במחיצתו, קרוב אליו ודבוק בו. חי לפניו והולך בדרכיו. ” לחזות בנעם ה’ ולבקר בהיכלו”. ובתורת אמצעי לכך, משהה הקב”ה לפעמים מלתת לאד איזה מצרכיו, כדי שעם פנייתו לבקש את צרכיו יתמלא לבו של האדם רגש וקרבה לבורא. מהות התפילה, כלומר: התקרבות לה’ היא עצמה מטרת התפילה, ואילו חסרון הצרכים ובקשת מלווים אינם אלה אמצעים לה. קריאת ה’ לאדם בחסרון הצרכים, והענות האדם לקריאה- בבקשת מילואם. (הרב א. בר שאול, ” מצווה ולב”)
ספרי אחרונים:
הרב קוק – עין אי”ה ברכות ב ט, כג (עמ’ 117).
הרב קוק – עולת ראיה, הקדמה, ענייני תפילה.
קרוב, ר’ זאב ‘דע מה שתשיב’.
אדלר, ר’ אלי, תפילת ישרים, שער א’.
הרב חיים דוד הלוי שאלות ותשובות
שימו לב! השיעור בנוי כמשימת חקר עצמאית, בהכוונה של דף עבודה. להלן מפורטות ההנחיות שבדף. ניתן לשלב את המשימה יחד עם שיעורים נוספים בנושא התפילה.
מצד אחד התפילה מאוד טבעית עבור כל יהודי, עם זאת בני נוער רבים מתמודדים עם שאלות שמעסיקות אותם בנושא התפילה במהלך היחידה ינסו התלמידים ליישב שאלות אלו.
התבוננות: הנחיות לעבודה

להלן  דף עבודה.

נתחיל מצפייה בחמש דקות נבחרות מהסרט אושפיזין. מטרת הצפייה בסרט היא לעורר שאלות וקושיות על התפילה אצל התלמידים. בשלב זה נכווין את התלמידים להעלות את השאלות בעצמם, ונרשום אותן על הלוח.

רשימת שאלות לדוגמא:

  • למה צריך להתפלל ולבקש, אם הקב”ה משגיח ויודע מה אנחנו צריכים?
  • כיצד פועלת התפילה?
  • למה הקב”ה לא עונה לכל תפילותינו?
  • האם יש תועלת בתפילה ללא כוונה?

לאחר מכן נקרא מהדף את העיקר העשירי של הרמב”ם, המעורר אף הוא שאלה אמונית ביחס לסרטון שראינו.

 

בשלב זה נתחלק לקבוצות קטנות (בהתאם לאופי וגודל הקבוצה) לעבודה על הדף.  בדף העבודה התלמידים מתבקשים לבחור שאלה אחת להתמקד בה (מהשאלות שהעלו בעצמם, או מהשאלות שעלו מהעיקר העשירי). עליהם לנסח את השאלה, ולאחר מכן להעלות השערה אפשרית לפתרון הקושיה.

בחלק הבא עליהם לחפש מקורות המתייחסים לשאלה הנבחרת, ולהתחיל לנסח תשובה על בסיס המקורות שקראו.

בסוף הדף מופיעים הנחיות להערכת העבודה, וכן הנחיה למשימת הפנמה אישית.

מקורות מתאימים לדוג’ (כמובן שנעדיף להכווין לחיפוש מקורות עצמאי, בהתאם ליכולות הכיתה):

תלמוד בבלי, תענית, ב, א –
“דתניא: לאהבה את ה’ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב – הוי אומר זו תפלה”

תלמוד בבלי, יבמות, סד, א –
א”ר יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים.
א”ר יצחק: למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר? מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום, כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות.

מקורות ראשונים

ספר האמונות והדעות מאמר ט
“ואומר ממה שמחייב אותו השכל עוד, שהבורא ית’ כפי מה שנראה לנו מחכמתו ויכלתו והטבתו אל ברואיו, לא יתכן להיות שיעור הטובה אשר כיון בה לנפש הזאת, הוא מה שהוא מוצאה בעולם הזה מטובותיו והנאותיו. שכל טובה שיש בעולם יש עמה רעה, ועם כל הצלחה עמל, ועם כל הנאה צער, ועם כל שמחה אבל.
… ומצאתי עוד, חנניה מישאל ועזרי’ מסרו נפשותם לאש שלא יעבדו הצלם, ואלו היו יודעין שהגמול איננו כי אם בעולם הזה אי זה דבר היה נשאר להם אחר שתשרפם האש שיקוו אותו? ומצאתי בדניאל שמסר עצמו לאריות, בעבור התפלה שהיה מתפלל לבוראו, ואם היה יודע שהגמול איננו כ”א בעולם הזה מה היה נשאר לו לקוות אחר שיאכלוהו האריות? אלה הדברים (ירחמך האלהים) מורים, כי הנבראים מסכימים, כי הגמול איננו בעולם הזה”.

ספר הכוזרי מאמר ג, ה
”יגער בכעסני ובתאווני מהטות החפצי והניעו והטרידו במה שיש אצלם מהכעס והתאוה. ואחר זאת ההצעה ינהיג הכח החפצי כל האברים המשמשים אותו בזריזות וחריצות ושמחה, ויעמדו בעת העמידה מבלי עצלה, וישתחוו עת שיצוום להשתחוות, וישבו בעת הישיבה, ומביטות העינים הבטת העבד אל אדוניו, ויעמדו הידים ממעשיהם, ולא תתקבץ האחת עם האחת, ותשתוינה הרגלים לעמידה, ויעמדו כל האברים כנבהלים היראים לעשות מצות מנהיגם, לא ירגישו על מיחוש ולא על הפסד אם יהיה להם, ויהיה הלשון מסכים עם המחשבה לא יוסיף עליו, ולא יבטא בתפילתו ע”ד המנהג והטבע כמו הזרזיר והבבגא אלא עם כל מלה מחשבה וכונה בה, ותהיה העת ההיא לב זמנו ופריו, ויהיו שאר עתותיו כדרכים המגיעים אל העת ההיא, יתאוה קרבתו שבו מתדמה ברוחניים ויתרחק מהבהמיים, ויהיה פרי יומו ולילו השלש עתות ההם של תפלה, ופרי השבוע יום השבת, מפני שהוא מעומד להדבק בענין האלהי, ועבודתו בשמחה לא בכניעה כאשר התבאר. והסדר הזה מהנפש כסדר המזון מהגוף, מתפלל לנפשו ונזון לגופו, ומתמדת עליו ברכת התפלה עד עת תפלה אחרת, כהתמדת כח סעודת היום עד שיסעוד בלילה, וכל אשר תרחק עת התפלה מהנפש היא הולכת וקודרת במה שפוגע אותה מעסקי העולם, כ”ש אם יביאהו הצורך לחברת נערים ונשים ורעים, וישמע מה שיעכיר זכות נפשו, מדברים כעורים ונגונים שתטה הנפש אליהם ולא יוכל למשול בה. ובעת התפלה מטהר נפשו מכל מה שקדם, ויתקנה לעתיד, עד שלא יעבור שבוע על זה הסדר עד שיתקן הנפש והגוף, וכבר נקבצו מותרים מקדירים עם אורך השבוע לא יתכן לטהרם ולנקותם אלא בהתמדת עבודת יום עם מנוחת הגוף, ואז ירצה הגוף בשבת את אשר חסר לו מששת הימים, ויהיה נכון לעתיד”.

מהות התפילה – קרבת אלוקים. כל עצמה של תפילה: קרבת אלוקים. וזה רצונו של מקום. באהבת הקב”ה את האדם אשר יצר בצלמו רוצה יתברך שהאדם יהיה עמו במחיצתו, קרוב אליו ודבוק בו. חי לפניו והולך בדרכיו. ” לחזות בנעם ה’ ולבקר בהיכלו”. ובתורת אמצעי לכך, משהה הקב”ה לפעמים מלתת לאד איזה מצרכיו, כדי שעם פנייתו לבקש את צרכיו יתמלא לבו של האדם רגש וקרבה לבורא. מהות התפילה, כלומר: התקרבות לה’ היא עצמה מטרת התפילה, ואילו חסרון הצרכים ובקשת מלווים אינם אלה אמצעים לה. קריאת ה’ לאדם בחסרון הצרכים, והענות האדם לקריאה- בבקשת מילואם. (הרב א. בר שאול, ” מצווה ולב”)
ספרי אחרונים:
הרב קוק – עין אי”ה ברכות ב ט, כג (עמ’ 117).
הרב קוק – עולת ראיה, הקדמה, ענייני תפילה.
קרוב, ר’ זאב ‘דע מה שתשיב’.
אדלר, ר’ אלי, תפילת ישרים, שער א’.
הרב חיים דוד הלוי שאלות ותשובות

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!