ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תמונות מבית הספר העממי – חלק שני

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
הגיבור מתאר מפגשים עם מורים שונים בביה"ס העממי. אנו נלווה את הגיבור במהלך יום לימודים, בשיעורי היסטוריה, גיאוגרפיה, עברית וטבע. בכל שיעור נבדוק כיצד מתייחסים המורים אליו, ואיך הוא תופס אותם בחזרה. המערך שלפניכם מותאם לכיתה ז' וכולל שני שיעורים והערכה חלופית.
לב השיעור: בתי הספר והעולים החדשים
פתיחה: שאלה

נשאל-

  • כיצד לדעתכם צריך המורה להתייחס אל עולה חדש בכיתה?

נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח, ובמהלך הלימוד נראה כיצד התייחסו המורים בסיפור לתלמיד, ונשווה למה שאמרו התלמידים.

מפגש: קריאה ראשונה- יצירת טבלה

נקרא את המשך הסיפור בקריאה ראשונה, ונשאל את התלמידים-

  • מהם המקצועות אותם לומד הגיבור?

במחברת נבנה טבלה יחד עם התלמידים, ובמהלך הקריאה השניה התלמידים ימלאו אותה.

התבוננות: קריאה שניה- ארבעה מפגשים

כעת נקרא את הסיפור שנית, וניתן זמן בסוף כל מפגש למילוי הטבלה.

המפגש עם המורה להיסטוריה:

בשיעור זה המורה מבקש מן הגיבור לספר על עליית משפחתו מסוריה. במהלך השיעור המורה מעלה השערות בנוגע ליהודים שעלו מסוריה, אך הגיבור מתנגד להן בכל תוקף. הוא מרגיש כי ספרי הלימוד אינם משקפים את מה שבאמת התרחש במקומות אלה.

[להרחבה: בשנים האחרונות נשמעה טענה דומה גם בחברה הישראלית. במשך שנים מחו אנשי עדות המזרח על אי שילוב ההיסטוריה המזרחית במערכת החינוך בצורה הולמת. לצורך התיקון, הוקמה ועדת ביטון, כדי לתקן את הדרוש תיקון. להשקפת חברי הוועדה, “תוכנית הלימודים כיום נכתבת מנקודת מבט אירופית, המרדדת את ההיסטוריה של יהודי ספרד והמזרח ואת חלקה בתולדות עם ישראל” (לקריאה נוספת: ועדת ביטון. כתבה מתוך YNET-  “המלצות ועדת ביטון: עלייה לקברי צדיקים ונסיעת תלמידים למרוקו”)].

 

המפגש עם המורה לגאוגרפיה:

המורה מקריא קטע מתוך הספר שבו מתואר כי החקלאים במצרים נוהגים ללכת יחפים, מפני שהם עניים. המספר כועס ומתרעם, ומסביר כי בעיני הפאלח, אין צורך בנעילת נעליים בזמן העבודה בשדה.

בשיעור אחר המורה מעלה השערה שגויה נוספת בנוגע לחייהם של העולים מהמזרח, הוא טוען כי עד לפני שנים מעטות, ברוב ארצות המזרח לא היו מים זורמים בבתים, ואחד התלמידים (שלום) מתקן אותו. לאחר המפגש המספר רב עם תלמיד אחר בשם שלום, שמאשים אותו בכך שהוא מקבל בשתיקה את הכפשותיהם של המורים כלפי התלמידים העולים מהמזרח.

 

המפגש עם המורה לעברית:

בשיעור זה מבקש המורה מהתלמידים לכתוב חיבור בנושא “מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול”. גיבורנו מתלבט ולאחר מכן כותב: “אני רוצה להיות גם עם שורשים גם עם כנפיים, למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם לבו חפץ בכנפיים?”

  • מה היתרון בכך שלאדם יש “שורשים”? ומה היתרון בכך שיש לו “כנפיים”? ענו על פי הסיפור.

[השורשים מייצגים את מה שקיבל הגיבור מהוריו (במקרה של גיבורנו, זוהי השפה הערבית, המסורתיות). הכנפיים מייצגים את החלק העצמאי והייחודי שבו, שאינו תלוי בהוריו (למשל, הקשרים עם חבריו, תחומי העניין החדשים שלו שאינם שייכים לתחום המשפחתי ה”מסורתי”)].

 

השיעור עם המורה לטבע:

בניגוד למורים האחרים, הקשר של גיבורנו עם המורה לטבע מתואר באופן חיובי.

  • מדוע הגיבור תופס את המורה באופן חיובי, בניגוד למורים האחרים? מה יש במורה שגורם לתלמיד לחבב אותו?
הפנמה: יצירה / כתיבה

כל תלמיד יתבקש להכין דגם בו הוא יציג את עצמו כ”עץ” בעל שורשים. השורשים של הדגם יסמלו את הבית, ההורים, משפחת המוצא,או העדה. ענפי העץ/הפירות/הפרחים ייצגו את החלק באישיותו של התלמיד ששונה מהוריו, או זה שבו הוא מוסיף עליהם.

תרגיל ההפנמה יכול גם לבא כערכה חלופית.

שאלות הכוונה:

  1. לחלק ה”שורשים” (המתייחס אל המוצא – למשל הורים, סבים, עדת המוצא): מהו המוצא העדתי שלי? מהיכן מגיעה משפחתי? היכן גדלו הוריי? במה הם עוסקים? מהם התחביבים שלהם? מהי התכונה הבולטת אצל הורי? אילו שפות מדוברות במשפחה שלי? ניתן להציג מנהגים ומסורות המקובלים במשפחה.
  2. לחלק ה”כנפיים” (מתייחס אל התלמיד עצמו): היכן אני גר? מהם תחביביי? מהם תחומי העניין שלי? כיצד אני נוהג לבלות? מהן תכונותיי הבולטות? במה אעסוק בעתיד, כמבוגר?

על התלמיד להציג את התכונות בצורה ויזואלית ולא כטקסט, כלומר כציור או כדגם תלת מימדי וכן הלאה. על העבודה להדגיש את ההשוואה או הדמיון בין התלמיד לבין הוריו.

מחוון, קריטריונים להערכה:

  • על כל תלמיד לצרף דף הסבר, המפרט את הקשר בין העבודה הויזואלית לבין התוכן שאותו ביקש להעביר. לדוגמה: כיצד בחרתי להציג את עצמי בעבודה ומדוע דווקא כך? כיצד בחרתי להציג את משפחתי?
  • האם ישנה התייחסות בתוך היצירה לתכונותיו האישיות של התלמיד? (לפחות שלוש דוגמאות לתכונות אישיות).
  • האם יש התייחסות אל שורשיו (מוצאו)? (לפחות שלוש דוגמאות).
  • על התלמיד לנמק את בחירתו בחומרים וצבעים מסוימים (מדוע בחר בצבע מסוים ולא בצבע אחר? מדוע בחר בחומר ספציפי?).

נבקש מהתלמידים לכתוב המשך לסיפור, בצורת דף נוסף ביומנו של הגיבור. ולהתייחס אל אחד הנושאים המעסיקים אותו במהלך הסיפור.

תרגיל ההפנמה יכול גם לבא כערכה חלופית.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!