ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תחילתו של רבי עקיבא

  • רעות ברוש
רעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
תחילתו של רבי עקיבא
לב השיעור
פתיחה
מפגש
קריאת הסיפור
התבוננות
הפנמה
אסיף
דף מקורות - תחילתו של ר' עקיבא
שימו לב! ניתן ללמוד כשיעור המשך ל"תחילתו של רבי אליעזר בן הורקנוס"
על המהפך בחייו של ר' עקיבא, ועל מה שהוא יכול ללמד אותנו - עיון באגדה.
לב השיעור: כיצד צמח ר' עקיבא?
פתיחה: אבנים

השיעור יעסוק בסיפורו של ר’ עקיבא וביכולת האדם להתפתח ולהשתנות.

בתור פתיחה, נביא לכיתה מגוון של אבנים מסוגים שונים – אבנים טבעיות, אבנים מסותתות ביד אדם, וחלוקי נחל. ניתן גם לבקש מראש מהמשתתפים להביא לשיעור אבן כלשהי, פשוטה או מיוחדת.

נפרוש את האבנים על הרצפה, נבקש מהמשתתפים לגעת באבנים השונות ולהרגיש אותן. במהלך הלימוד נשאיר אותן על הרצפה במרכז המעגל.

(האבנים מתקשרות לדימוי המרכזי של “אבנים שחקו מים”, וגם למשל על החציבה בהר)

מפגש: קריאת הסיפור

כעת נקרא את הסיפור ונעבד אותו באופן ראשוני:

א. נקרא את הסיפור במעגל (דף מקורות)

ב. נבקש מהמשתתפים להעלות שאלות שעלו בהם במהלך הקריאה ונכתוב אותן על הלוח.

ג. נתחלק לזוגות, ונבקש מכל זוג לבחור שתי שאלות מהרשימה ולדון בהן.

ד. נחזור למליאה ונקיים סבב תשובות.

נעבור שוב על הסיפור ועל הנקודות המשמעותיות בו: החוויה בבאר, האמון המתחדש בעצמו ובתורה, ההתחלה בלימוד מא’, במוכנות להיות בענווה ולשבת עם בנו בכיתה אחת (ואיך פעמים רבות הבושה או הגאווה מרחיקים אותנו מהיכולת ליצור שינוי), כוח השאילה והקושיא, טיפה ועוד טיפה מוכנות ללכת צעד צעד, מסירות הנפש, השכר, שותפות זוגית, השינוי הרוחני שמביא גם שפע חמרי בכל כוחות החיים.

ה. ניתן לדון בהשוואה לסיפורו של רבי אליעזר בין הורקנוס שלמדנו בשיעורים קודמים- ממה נובע השינוי בשני הסיפורים, מה מחולל אותו?

התבוננות: נושאים שונים לדיון והעמקה

שאלות מוצעות לדיון:

  • מה למד רבי עקיבא מן האבן שעל הבאר? האם הוא רואה את האבן בפעם הראשונה?
  • כיצד רבי עקיבא שלא נכנס עד כה לבית המדרש יודע ללמוד כזה קל וחומר?
  • נסה לתאר את ההרגשה של אב שעבר את גיל הארבעים ויושב עם בנו בכיתה א.
  • מהו פשר המשל שהמשיל ר’ טרפון על רבי עקיבא, ומה הנמשל?
  • מהי תחושתך לשמע סוף המעשה, שהיו לר”ע שולחנות של זהב וכו’, ומה אתה לומד מכך שבסוף ימיו שפע ביתו של רבי עקיבא זהב?

[הצעה למחנך:
בסיפור זה נגרם המהפך בחייו של רבי עקיבא כתוצאה ממפגש עם האבן שעל הבאר. תמונה דוממת יוצרת שינוי מאד דינאמי. לרבי עקיבא לא משנה אם הוא צריך ללמוד בגיל ארבעים בכיתה א יחד עם בנו, אם זה מה שנצרך על מנת לעשות את השינוי ולפתוח בדרך הארוכה המובילה אל-על. הוא עומל על כל אות ואות, ועל כל הלכה והלכה. בדרך הוא יוצר שינוי בבית המדרש, ו”מלמד” באמצעות שאלותיו את רבותיו, בענווה ובצנעה, בשקט ובהקשבה. מתוך פרטי הסיפור שמספר לנו המדרש אנו יכולים לדלות קווי אופי של ר”ע המאפשרים את השינוי הזה, ואם נסמן לעצמנו קווים אלו, ניטיב אולי לבצע את השינויים שלנו בצורה טובה יותר. למשל, רבי עקיבא אינו מתבייש לשבת בכיתה אחת עם בנו הקטן וללמוד את אשר אינו יודע; אין הוא מקבל שום דבר כמובן מאליו אלא שואל ומברר. בסופו של הסיפור אנו מגלים כי שינוי רוחני אינו גורר בריחה מהחיים אלא אדרבה שימוש בכל כוחות החיים והאמצעים המרחיבים דעתו של אדם: “שולחנות של זהב ומיטות של זהב”.

סופו של הבית – שפע הזהב, אינו מלמד, ככל הנראה, על השכר הרב שזוכה לו מי שחוזר בתשובה ולומד תורה, כי רבי עקיבא אינו רואה בזהב את הדבר החשוב בחיים, אולם מי שיודע להתקדם, לשנות, ליצור ולצמוח מתוך עוני, מקבל ניסיון נוסף ותפקיד חדש ללמד את העולם כיצד צומחים ומתקדמים מתוך עושר. זהו כנראה פשר הרחבת הדברים אודות היחס בין רבי עקיבא לעניים ולעשירים.

רבי עקיבא לא שכח הבטחתו לרעייתו והעניק לה את התכשיט – ירושלים של זהב.]

ניתן להמשיך ולהתמקד בחלק השני של הדף, ממקור 2 והלאה. נשאל:

  • מה מבטאת האמירה על הנשיכה של ר’ עקיבא?
  • מדוע לדעתכם שנא ר’ עקיבא את תלמידי החכמים, וכיצד מסביר זאת התוספות?

 [הצעה למורה: מי שמוציא פיו משפט שכזה, בהחלט מורה כי אין הוא מחבב תלמידי חכמים… אולם השאלה הגדולה היא מדוע רואה לנכון רבי עקיבא לספר זאת לתלמידיו. נדמה לומר שרבי עקיבא מבקש לומר לתלמידי חכמים שהולכים וצומחים, כי יש מסביבם אנשים המצפים מהם לסטנדרטים מוסריים גבוהים ביותר, ומשאין הם מספקים את הציפייה מהם מתעוררת שנאה תהומית – אכזבה כגודל הציפייה. על לחכמים להשיב שנאה תחת שנאה, שמא מסתתר באחד מהם רבי עקיבא עתידי…

לא בכדי נמנע ר”ע מלהיכנס לבית המדרש – הוא שנא את תלמידי החכמים. דווקא תכונות הנפש הרגישות שלו הביאו אותו לסלוד ממה שסבור היה שרוחש בנפשם של תלמידי חכמים – התנשאות מחמת תורתם ושנאה כלפי עמי הארצות. מי שצנוע ומעולה אינו יכול ללמוד תורה כזו, לא באמצעותה ובאקלימה יציב עקיבא את ציר ההתקדמות של חייו.

רבי עקיבא ורעייתו מודעים לשליחותם ולתפקידם בהעמדת תורה בישראל, על כן הם מוכנים לשאת שנים רבות של פירוד, על אף אהבתם הגדולה (לא כל אדם ולא כן זוג נושאים שליחות שכזו. אולם על כל אחד מאתנו לשאול את עצמו, מהי שליחותו, ומה עליו לעשות על מנת לממשה, אף אם הדבר כרוך בקושי ועמל). דווקא אהבתם העמוקה זה לזה הביאה אותם לדעת את נפש אהובם. רבי עקיבא ידע נפש אשתו ואת מה שהיא זקוקה לו, ורעייתו ידעה את נפשו ואת נתיבותיה על שלחה אותו לבית המדרש, לא לפני שבעלה עיטר אותה בתחושה שכביכול עונדת היא “ירושלים של זהב” על ראשה. אכן, יתכן כי רבים יכולים לומר משפט כזה, אך האם הוא יגרום לבת הזוג לחוש כי יש בידה את התכשיט המובטח? ומי שחולם ביחד על ירושלים של זהב, יעשה הכל באהבה לבניין תורתה וגאולתה.]

  • להלן הצעות נוספות ושאלות לדיון. כדאי כמובן להתמקד ולבחור מתוכם את התכנים המתאימים ביותר במגבלות הזמן.

שאלות מוצעות (לכלל המדרשים):

  • נסה לתאר את דמותו של רבי עקיבא טרם כניסתו לבית המדרש, בהתייחס למקורות השונים.
  • מה דחף את רבי עקיבא לשינוי הדרך ולכניסה לבית המדרש בכל אחד מן הסיפורים?
  • מה המיוחד לדעתך במערכת היחסים שבין רבי עקיבא לאשתו?
  • האם לדעתך הניתוק לשתים עשרה שנים ועוד שתים עשרה שנים מורה על פגם בזוגיות או על עוצמת הזוגיות?
  • כיצד התבוננו על שאלה זו הסובבים אותם – כלבא שבוע, שכנות, זקן, רשע, תלמידים?
  • האם לדעתך ניסה כלבא שבוע להתיר את נדרו עד כה? באר את תשובתך.
  • חשוב היטב: מי עבר שינוי בסיפורים הללו?
  • כיצד לדעתך השפיע עברו של רבי עקיבא על האופן שבו הוא חשב, נהג, ופעל לאחר שהפך לתלמיד חכם? האם עברו תרם לו? פגע בו? מה אנו יכולים ללמוד מכך על עצמנו? ועל אנשים סביבנו?

הצעה למחנך:
ישנם לא מעט אנשים שקשורים מאד לעולם הרוחני הבית מדרשי או תומכים בו. כלבא שבוע, שכנות, זקן, חיגר, שמשים ורבים נוספים, אך לכולם דבר משותף – מבט על הנפש ועל החיים במדדים חיצוניים, גם אם הם נושאים אופי תורני. לעומתם, בתו של כלבא שבוע ורבי עקיבא מתאפיינים במבט פנימי, אישיותי. רבי עקיבא יכול ללמוד תורה, כמו שאכן הוא לומד את מידת קל וחומר עוד לפני שפסע לבית המדרש, אלא שהוא אינו מעוניין בכך. בתו של כלבא שבוע היא שמחזירה לרבי עקיבא את האמון בתורה ובבית המדרש, בכך שרואה בו לא את הרועה הפשוט וחסר הידע, אלא את האדם הצנוע ומעולה ש”ראוי זה להיות מורה הוראה בישראל”. היא מלמדת אותו כי לא התורה היא זו שמחנכת למה שהיה נראה לו כהתנשאות ושנאה, אלא האדם שלא ניגש אל התורה מתוך תיקון הנפש והמידות. עקיבא נכנס לבית המדרש וחידש את תורת “ואהבת לרעך כמוך”! נראה שלא בכדי עבר רבי עקיבא את כל התהליך, יתרה מכך, העובדה שר”ע היה פשוט עם ואף אולי עבר דברים לא פשוטים בחייו, בהתמודדות עם תלמידי חכמים ובתפיסתו אותם, נהפכת למעלה כאשר הוא נהיה תלמיד חכם שמגיע “משם” שמבין את החיים באופן אחר, שמבין את חשיבות אהבת הרֵע והנאמנות לאדם, גם אם הוא פשוט, גם אם הוא עני (אם כי, אהבת הרֵע וההבנה למצוקתו של השונה ושל החריג אינן מותנות בכך שאדם “בא משם”).

תגובת כלבא שבוע היתה חריפה ביותר, אך מתברר כי בסוף התהליך גם הוא עובר שינוי. הכיצד? גם בתהליך זה שעבר כלבא שבוע אנו למדים אודות הקושי, ואולי אודות חוסר היכולת לשפוט אדם – כי האדם יראה לעיניים והשם ללבב.

אפשר שבמשך כל השנים חיפש כלבא שבוע תלמיד חכם שיתיר לו את נדרו אך אף אחד אינו יכול לעשות זאת עבורו, שכן “אין פותחין בנולד” – לא ניתן לבטל את הנדר על סמך שינוי שארע לאחר מכן (כלבא שבוע ידע שעקיבא יכול לשנות את דרכו וללמוד, אך בכל זאת נדר. על כן אי אפשר להתיר לו את נדרו על סמך העובדה שאכן רבי עקיבא למד…). אם אכן רצה כלבא שבוע להתיר את נדרו במהלך השנים הרבות שחלפו אך לא עשה זאת משום שידע כי אין דרך להתירו, או שמא כך אמרו לו חכמים שפנה אליהם, הלא החכם החדש (שכלבא שבוע לא ידע כי הוא חתנו) העמיק לגלות את הצפון בלבבו של כלבא שבוע ושאלו “אפילו פרק אחד ואפילו הלכה אחת?” כשכוונתו אולי לא להלכות תפילה והלכות שבת, אלא להלכות המידות – צנוע ומעולה. רק ר”ע יכול לחשוב על היתר כזה לנדר. אכן כלבא שבוע משיב כי אילו היה יודע שבשעה שנדר היה הרועה מקיים פרק אחד והלכה אחת – הלכות המידות, לא היה מדיר את בתו מנכסיו.

יחד עם השינוי שעברו ר”ע ורעייתו, עברו האנשים שמסביבם שינוי תפיסתי אודות היחס בין התורה לחיים, בין זוגיות, אהבה ושליחות, בין סממנים חיצוניים למהות פנימית.

כיוונים להעמקה:

  • על פי איזו אמת מידה נבחן תלמיד חכם לשיטתן של הדמויות השונות במדרש? כיצד אתה או סביבתך תופסים ומתבוננים על דמותו של תלמיד חכם?
  • השפעת הזוגיות על שינויים שעל כל אחד לעבור.
  • האם זוגיות פירושה להיות ביחד? לחלום ביחד? להגשים ביחד?
  • האם המדרש מצפה ממני להתנתק שתים עשרה שנים? מה זה אומר לי? האם מדובר בהדרכה לרבים?
  • יחסם של חכמים ל”חוזרים בתשובה”
  • כוחו של “חוזר בתשובה” לחדש בעבודת ה’ ובלימוד תורה (“כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ולרבי יהושע).
הפנמה: השינויים שבי

נחזור אל האבנים איתן פתחנו את השיעור. נפזר אותן במרווחים גדולים על הרצפה. נשאל:

  • כמו איזה אבן אני מרגיש עכשיו? נזמין את התלמידים להיעמד לידה.
  • כמו איזה אבן הייתי רוצה יותר להיות?

נזמין את התלמידים להתבוננות ולכתיבה:

  • מהם השינויים שאני מבקש לעצמי בחיי?
  • אילו שינויים הייתי רוצה שיקרו כמו המים השוחקים את האבן?
  • אילו שינויים הייתי  רוצה שיהיו כמו באיזמל החוצב בסלע?
  • אילו מקומות הייתי רוצה להשאיר טבעיים וללא שינוי?

נזמין את מי שרוצה לשתף במעגל.

אסיף: אבנים שחקו מים - סיכום

בשיעור נכנסנו לסיפור עלייתו של ר’ עקיבא וניסינו לעמוד על הצדדים השונים של דמותו. התחלנו בעיבוד ראשוני של הסיפור ולאחר מכן צללנו למפגש עם שאלות עומק ועם מקורות נוספים. לסיום, דרך התבוננות באבנים, נגענו בדרכים השונות לשינוי בחיינו האישיים ובכלל.

יהי רצון שנזכור תמיד כאשר אנו מרגישים סגורים או חסומים כאבן, או כאשר אנו נתקלים במציאות קשה ואטומה – שבכוחם של המים לגבור על כל סלע.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!