ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שלומי – זלדה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שלומי – זלדה
לב השיעור
זוגיות- אני ואתה
פתיחה
מפגש
קריאה וציור תמונה מתוך השיר
התבוננות
הפנמה
אסיף
מחשב מקרן יצירה משחק
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
מה הדבר שקושר ומחבר בין שני אנשים? מה נוצר מהחיבור בין 'אני ואתה'?
לב השיעור: זוגיות- אני ואתה
פתיחה: משחק/ יצירה/ כתיבה ועוד

נשחק ”סבתא סורגת”: משחק בו חוט צמר ”מולבש” על ידיהם של שניים, ועליהם להשתחרר זה מזה. בפועל הם רק ”נכבלים” זה לזה יותר ויותר, וכל תנועה משפיעה על הקשרים שעל ידיהם של המשחקים. (הצעה של חניתה לרנר, מורה ומדריכה ארצית לספרות)

תרגיל כתיבה יוצרת: נכתוב על הלוח (כשהתלמידים עדין אינם מכירים את השיר)- “שלומי קשור בחוט אל שלומך…” והמשימה היא לכתוב המשך לשורה זו. (הצעה של חניתה לרנר, מורה ומדריכה ארצית לספרות)

משחק – נעמוד במעגל, נחזיק סליל של חוט צמר. הראשון מחזיק את הקצה ומעביר לתלמיד אחד שעומד מולו את הסליל. המשימה שלו היא לומר משהו משמעותי למי שהוא מעביר לו- משפטים כגון: משהו שלמדתי ממך….., משהו טוב שרציתי לומר לך….זיכרון שיש לי ממך….וכו’. מי שקיבל, מעביר את החוט לתלמיד הבא ומצרף משפט וכו’ עד שנוצר סבך של  חוטים. ניתן להתבונן על הסבך ואז להקריא את השיר: “שלומי”. (הצעה של אדווה פלק, מורה ומדריכה לספרות)

נביא סוגים שונים של חוטים- צמר, כיפה, ניילון, פשתן, חוט חשמל וכו’.כל אחד בוחר חוט אחד ועל נייר לבן מבטא את המשפט: “שלומי קשור בחוט אל שלומך”.(הערה שלי: רצוי לפעילות כזו להביא גם חומרים אחרים וצבעים, כדי לאפשר יותר הבעה של רעיונות, חוץ מהחוט עצמו). (הצעה של אדווה פלק, מורה ומדריכה לספרות)

נפרוש לפני התלמידים תמונות שונות, גם תמונות טבע, ונבקש מהם לבחור תמונה שמבטאת בעיניהם זוגיות ולהגיד מדוע. רצוי ששאר התלמידים ינסו להגיד מדוע נבחרה התמונה לפני הסברו של התלמיד, וכך “נרוויח” פרשנויות רבות לנושא הזוגיות. זאת תהיה הטרמה טובה לבית השני של השיר, בו תקופות השנה ומזג האוויר מהווים גם מטאפורות ליחסים בין בני הזוג. (הצעה של מירב ראובינוף)

נגזור כותרות מעיתונים וניתן לתלמידים לבחור כותרת המבטאת זוגיות, ולהגיד מדוע. זה דומה להצעה הקודמת אך בצורה אחרת.

באמצעות התרגיל הזה הם יראו שכפי שדרך התמונות או הכותרות עלו פרשנויות שונות לנושא הזוגיות, כך זלדה ע”י שימוש במילים מסוימות, פתחה אפשרויות שונות לפרשנות של נושא הזוגיות. (הצעה של מירב ראובינוף)

מפגש: קריאה וציור תמונה מתוך השיר

נקרא את השיר-

שלומי/ זלדה
שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמְךָ.
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאֹמִי
וְהַטַּל
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.
אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת.
אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַשֶּׁקֶר.
וְהַפַּחַד.
וְהַקְּרָעִים.
אֲנִי וְאַתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת.

בשלב זה אפשר לבקש מהתלמידים לצייר תמונה מתוך השיר, ולהסביר אותה לתלמידים האחרים. היתרון של הדרך הזאת הוא שכל אחד יבחר מילה, משפט או שורה ויצייר אותה אחרת מחבריו וכך תועבר ההרגשה שהשיר משאיר פתח לפרשנויות שונות. החיסרון הוא שבדרך זו אין דיון מסודר עפ”י שורות השיר אלא עפ”י התמונות שהתלמידים יצרו, למרות שאפשר אחר כך לחזור למבנה הכללי של השיר.

התבוננות: עיון בשיר לפי שורות

כעת נדון בשיר לפי סדר השורות. השיר “שלומי” הוא שיר פתוח, מכיוון שכל שורה בו ניתנת לפרשנויות שונות. צריך לפתוח את הדיון על כל שורות השיר כמה שיותר, לשאול  שאלות פתוחות , לבקש מכל התלמידים להגיד מה הם מרגישים בכל שורה, ואלו דוגמאות הם יכולים לתת למה שכתוב בשיר מהחיים הפרטיים שלהם.

בית ראשון:

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט
אֶל שְׁלוֹמְךָ
  • מה פירושה של מטאפורה זו?

האם זהו קשר של הדדיות, שכל אחד מרגיש מה שקורה לשני, או שזה קשר תלותי? האם זה קשר חזק, כי הם מחוברים או שזהו קשר חלש ופגיע כמו חוט שיכול להיקרע? אולי זה בעצם רומז ליחס של שניהם עם הקב”ה כמו שנכתב בסוף השיר: “אני ואתה ובורא השמים שאילן להם חוף”, ולכן זה “החוט המשולש שלא במהרה ינתק” (קהלת).

וכך לאורך כל השיר, אפשר להגיע עם התלמידים לפרשנויות רבות, וכולן מבורכות כל עוד הן נובעות מהשיר עצמו, ואפשר להוכיחן מהכתוב בשיר…

 

בית שני:

וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים
וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי
וְהַטַּל
תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה,
  • איזו הרגשה בית זה נותן לקורא?
  • מה מתואר כאן מבחינת הזוגיות?
  • האם זה כפשוטו או שמדובר במטאפורות?
  • מה משמעות הביטוי “תלויים על חוט הכמיהה”?

המילים: אהובים, נפלאות, אוצר, נותנות לנו הרגשה אופטימית. אנו מרגישים את היופי של התקופות המשותפות שעברו על הדוברת בשיר ובן זוגה.

אפשר לראות ערפל או שלג פתאומי או טל גם כפשט, הזוג עובר יחד פעמים רבות את כל עונות השנה, ואפשר לראות זאת גם כמטאפורה להפתעה ביחסים, או לערפל מסוים של חוסר ידיעה או סתם לתקופה יותר קרה ולא ברורה ביחסים בין בני הזוג, וכן אפשר לראות במילה טל יחסים של פיוס אחרי ה”שלג והקור” או חזרה להרגל אחרי משהו פתאומי.

יש לשים לב להפעלת החושים:

ריח – אוצר ריחות

ראיה – פרחים, פרי, עלים, ערפל

מישוש – רוחות, מטר, שלג, טל

נשאל-

  • מה פירוש הביטוי ” תלויים על חוט הכמיהה”? (יחד עם ” שלומי קשור בחוט אל שלומך” נוצר כאן מוטיב של חוט.)
  • מהן משמעויותיו? קשר חזק?, אפשרות של ניתוק בגלל דקותו שלך החוט?, תלותיות? חוט של כמיהה יוצר געגוע ליחסים שהיו ואינם (בגלל המוות המתואר בסוף), או שבכל מערכת יחסים בין בני זוג יש כמיהה זה לזה, או למשהו שמעבר למוחשי? הביטוי הרגיל הוא “תלוי על בלימה”, האם יש כאן רמז גם לחשש גדול מנפילה?

ניתן לפרש בצורות שונות!

 

בית שלישי:

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת
אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַשֶּׁקֶר
וְהַפַּחַד
וְהַקְּרָעִים,
אֲנִי וְאַתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה,
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת

לאורך הבית כולו מופיעה חזרה שהיא גם אנאפורה של המילים “אני ואתה ו..” .דבר זה מדגיש את הזוגיות החזקה, בה יש הרגשה שכל דבר שקורה, הם עוברים יחד, גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים…

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת
  • איך אפשר להבין ביטוי זה?
  • האם זה מבטא את החלק הרוחני ביחסים ביניהם? האם מסמל את הקשר המשפחתי הנוצר בשבת סביב השולחן?

 

אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ
בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
  • האם זו הרגשה שהם קשורים זה לזה עד כדי כך שהיא בטוחה שהיו יחד גם בגלגול הקודם, או אולי זו ההרגשה של זוג שהכריזו עליו 40 יום קודם יצירת הולד כזוג, כפי שאומר המדרש, או שגם בגלגול הבא, אחרי המוות שבסוף השיר נתחבר שוב יחד?

רמז למחשבתה של הדוברת בעניין זה ניתן למצוא בקטע מתוך הספר “ציפור אחוזת קסם” שיצא לאחרונה, ושיש בו קטעים שהתפרסמו רק עתה. כותבת שם זלדה:

“יש ביננו שייכות שלפני לידתנו, כאילו נשמותינו היו קשורות עוד בעולם הבא, לפני שנולדנו….יש לשנינו השגה מעורפלת, מן הקשר שהיה בינינו לפני שנולדנו. אנחנו שייכים זה לזה עד לבלי הנתק, שייכות לא שכלית, שייכות של גוף ורוח שמעבר לחינוך השונה ולהשכלה השונה ולעיסוק השונה ולתחביבים השונים ולידידים” (שם, עמ’ 109 – 110)

נמשיך בשיר-

אֲנִי וְאַתָּה
וְהַשֶּׁקֶר
וְהַפַּחַד
וְהַקְּרָעִים,
  • היכן יש בחיי בני זוג שקר, פחד קרעים? תנו דוגמאות מהחיים לרגעי המשבר הללו…

 

אֲנִי וְאַתָּה
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם
חוֹף
  • מה פירוש הביטוי? מדוע יש כאן פסיחה?

גם כאן יש אפשרות לפרש בצורות שונות:

האם הקשר של שניהם לקב”ה נותן ליחסים ביניהם ערך מוסף, רוחניות, שיתוף, מטרה משותפת וכד’ כמו  שאומרים חז”ל “זכו שכינה ביניהם” ? ואז הפסיחה מדגישה את הרחבות והאינסופיות של הקב”ה.

או אולי זה משל לזוגיות הרחבה ש”אין לה חוף” והגבלה? האם זה נותן ביטחון, או שמא הרגשה קשה של חוסר גבולות? יש כאן הפתעה כי הביטוי הרגיל הוא “שמים שאין להם סוף”, כאן יש עירוב של מים(חוף) ושמים, מעין חזרה לימים שהמים העליונים והמים התחתונים היו מהות אחת…

המילה “חוף” כתובה בשורה נפרדת. ‘בורא השמיים שאין להם חוף’- הפיצול תורם לעובדה כי הזוגיות האני והאתה מעניק תחושת ביטחון חוף מבטחים במצבים קשים” (חלי מלכה).

 

אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה
  • מהי החידה?
  • אילו חידות יש בחיי נישואין? האם כל אחד הוא בעצם חידה שהשני צריך לגלות? האם יש ביניהם חידות הקשורות לעברם, או לעובדה שמדובר בכך שכל אחד ולכל אחד יש סודות שהוא מסתיר אפילו מבן זוגו? או שאולי מדובר בכלל על חידה קיומית, ועל חידת המוות באופן כללי?

 

אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת.
  • הדוברת בשיר מסיימת במוות כי הוא נמצא בסוף כל מערכת יחסים זוגית. מי ימות ראשון? האם המוות יפריד בינינו? מה יהיו הזיכרונות  שיישארו לנו?

 

מבנה השיר:

שלושה בתים, בית קצר שמהווה מעין כותרת, בית ארוך יותר המתאר בנוסטלגיה את האירועים המשמחים יותר של החיים בשורות קצת יותר ארוכות, מלבד הטל המופיע כמילה בודדת בשורה, ובית שלישי הארוך ביותר עם שורות קצרות ופסיחות רבות. הפסיחות הרבות לאורך השיר מאפשרות זרימה, אך גם חשיבה לגבי משמעותן.(כפי שפורט לעיל).

פרופסור טליה הורביץ במאמרה טוענת שיש קשר בין הצורה והתוכן של השיר- הבית השני מתחיל בשורה קצרה, מתרחב, ונגמר בשורה קצרה. לדעתה, מבנה זה מזכיר צורה של הריון, שזלדה לא זכתה לו. כל השיר כולו לדעתה הוא סוג של קינה על הזוגיות שאבדה, ועל ההיריון שלא היה. היא קובעת שהשיר מסתיים בפואנטה של המוות, ולפיכך גם חוט הכמיהה, קשור לבעל שאיננו ולכמיהה לילד שלא הגיע.

הפנמה: תאטרון קריאה / תרגיל כתיבה

נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה מכינה קריאה של השיר כפי שהיא הרגישה אותו. זו אינה הצגה של השיר (עם תנועות), אלא רק שימוש בקולות. אפשר לחזור על משפטים, לקרוא בתפקידים, לקרוא במקהלה, להדהד, לזמזם שיר ברקע וכד’.

לאחר הקריאה, כל קבוצה מנסה לזהות מה הדגישה הקבוצה השנייה.

מי שלא השתמש בהתחלה בתרגיל כתיבה, יכול עתה להגיד לתלמידים לכתוב שורה שמצאה חן בעיניהם מתוך השיר, ולכתוב מתחתיה קטע כרצונו.

שלומי – שלום , שלם, חוט, זוגיות, אמונה, בורא השמים – העולם, שבת, חידה, טבע , כמיהה, מוות. חברו שיר המשלב את מילות  המפתח המופיעות לעיל או את חלקן.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!