ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שירי סוף הדרך – לאה גולדברג

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שירי סוף הדרך – לאה גולדברג
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
אמנות /מוזיקה/ כתיבה
אסיף
שירי סוף הדרך
מילים: לאה גולדברג, לחן: שם טוב לוי
מחשב מקרן יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
כיצד בכל גיל רואים וחווים את הדרך, את מסע החיים? נראה את הזקן היושב בצד הדרך ומתבונן על החיים, לא כאוסף ימים שעוברים, אלא כימים יקרים שיש להתענג עליהם, ונישא תפילה שמבט זה של התחדשות יומיומית ילווה אותנו לאורך כל תקופות החיים.
לב השיעור: איך מתבוננים על החיים בכל גיל? מה מאפשר המבט הזה?
פתיחה: תרגיל כתיבה- השלמת משפטים

נתחיל בתרגיל כתיבה קצר:

התלמידים צריכים להשלים את מילים החסרות:

הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________

הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________

הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________

ישב ה __________ לנוח בצד הדרך.

לתלמידים יש רעיונות שונים. זה מהנה, יצירתי, ומלמד אותם שהחלק הראשון של השיר הראשון הוא מאוד תבניתי וחוזר על עצמו, אבל יש שבירה מכוונת של התבנית אצל הזקן, מכיוון שהוא כבר לא בדרך, הוא יושב, נח ומסתכל עליה מבחוץ.

מפגש: שיר ראשון

נקרא את השיר הראשון:

שִׁירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג
א
הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד – אָמַר הַנַּעַר.
הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד – אָמַר הָעֶלֶם.
הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד – אָמַר הַגֶּבֶר.
יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.
צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,
הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,
צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:
– הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך?

בית ראשון:

  • מדוע בתקופת הנערות הדרך יפה, בהמשך קשה, ובבגרות ארוכה?
  • מה ההבדל בין כולם לבין הזקן?

נבקש מהם לתת דוגמאות מהחיים לצורת ההסתכלות האופיינית לכל גיל, במיוחד לגיל שלהם (האם מזדהים עם הנער או עם העלם?)

בית שני:

נבקש מהתלמידים ל”צבוע” את החלק השני של השיר (כלומר בכל מקום שמופיעה מילה שיש לה צבע, לצבוע את המילה, או לצייר ליד המילה את הציור.) הצבעים והציורים (שקיעה של פז ואודם, ירוק של הדשא, הציפור, הדשא) נותנים תחושה של צבעוניות, חיות, הרמוניה, עושר. חלק זה מתמקד בזקן, ומתברר דרך התחושה שאנו מקבלים, שהדוברת בשיר רואה את הזיקנה באור חיובי ונינוח.

  • איזה חושים באים לידי ביטוי בבית השני של השיר?

הפעלת חושים: יש בחלק זה חוץ מהצבעוניות הרבה גם הפעלה של חוש הראיה: שקיעה, דשא, ציפור, דרך. חוש המישוש: דשא מבהיק לרגליו. חוש השמיעה: ציפור מזמרת. ואולם הטבע רוחש מסביב ואילו הזקן כבר פאסיבי, את מחשבותיו מבטאת הציפור.

צריך לציין, את המילים שמעידות על סופיות כגון: שקיעה, טל הערב, ציפור אחרונה, זיכרונות,  ולעומתן את האווירה החיובית הנוצרת ממילים כמו: צובעה, מבהיק, מזמרת, מה יפתה.

התבוננות: שיר שני ושלישי

נקרא את השיר השני:

ב
אָמַרְתָּ: יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְלַיְלָה – לַיְלָה.
הִנֵּה יָמִים בָּאִים – בְּלִבְּךָ אָמַרְתָּ.
וַתִּרְאֶה עֲרָבִים וּבְקָרִים פּוֹקְדִים חַלּוֹנֶיךָ,
וַתֹּאמַר: הֲלֹא אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,
וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,
וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

נבקש מהתלמידים לסמן את מילות הזמן המופיעות בשיר זה. מילות הזמן הן: יום (ימים, ימיך) לילה, ערבים, בקרים, אחרון, חדש.

  • מה משמעותן?

הן מבטאות את גישת הצעירים הכתובה בחלק הראשון: הזמן העובר ולא חוזר, האפשרות שהימים יעברו לשווא ולא ינוצלו, השעמום. לעומת הגישה של הזקן בחלק השני : “ימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים”, וכן “חדש כל יום תחת השמש”.

אפשר להתייחס לחזרה ההפוכה: “אין חדש תחת השמש” לעומת “חדש כל יום תחת השמש”, שמבטאת את הגישות הנ”ל, וכן לחזרה של וו החיבור לאורך כל השיר הזה כמעט, המראה את רצף הימים העוברים.

כאן יש צורך להזכיר, את הארמז לקהלת(א,ט): “מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש”. הדוברת בשיר אינה מסכימה עם האמירה הזו, וטוענת שדווקא הזקן שימיו ספורים יכול ליהנות מכל יום ויום, להעריך אותו ולהרגיש בו התחדשות.

תרגיל כתיבה:

לפני קריאת השיר השלישי אפשר לתת תרגיל כתיבה נוסף- התלמידים צריכים להשלים את השורות:

למדני אלוקי ברך והתפלל

על _____________________________

על  _____________________________

השאיר כאן שורות רבות ולבקש מהם לכתוב את כל הדברים שהם רוצים להודות עליהם לקב”ה. תרגיל כזה מלמד הכרת הטוב, כי בהתחלה הם יגידו שאין להם כל כך הרבה לכתוב, אבל אחר כך ייווכחו לדעת, שיש הרבה על מה להודות לקב”ה…

ואפשר כמו בשיר המקורי לכתוב:

 לדעת ________________________

וזה סוג תפילה שונה: מה אני רוצה שהקב”ה יעזור לי לדעת?

יקריאו לכולם רק תלמידים שירצו לשתף, אך גם אם לא ירצו, העיקר שהם כתבו לעצמם והתעמקו בזה.

בשלב זה נקרא את השיר השלישי-

ג
לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
כתבי לאה גולדברג, שירים, כרך שני, ספרית פועלים
  • כל תלמיד יבחר דבר אחד שהדוברת בשיר רוצה לברך ולהתפלל עליו, וייתן לו דוגמא משלו, למשל:  לדעת לייחל, להיכשל. צריך לדעת לייחל לציון 100 במבחן, אבל צריך גם לדעת להתמודד עם כישלון.

יש צורך להתייחס לאנאפורות:

על

לבל יהיה

האנאפורות משלימות זו את זו, שכן אני מודה ומתפלל על האפשרות לחיות ולהתחדש “לבל יהיה עלי יומי הרגל”.

לסיכום, יש צורך לקרוא את השיר בשלימותו, ולראות את התהליך כולו:

ראיית הדרך בצורה שונה בכל גיל, התמקדות בזקן, ראיית הזקן את החיים בסוף ימיו לא כאוסף ימים שעוברים, כמו בכל החיים, אלא כימים יקרים שצריך להתענג עליהם, התפילה לקב”ה שיעזור לנו לראות את החיים בצורה הזו כל חיינו ולא רק בזיקנה.

הפנמה: אמנות /מוזיקה/ כתיבה

סדנת אומנות, המתייחסת לדרך האישית של התלמיד:

נשאל כל תלמיד שתי שאלות שהוא צריך לענות עליהן בקצרה:

  • איך נראית הדרך שלך?
  • מה תיקח אתך כשתצא לדרך שלך?

אחר כך נבקש מהתלמידים לבחור חומרים שונים שמכינים מראש, ולהדביק על שמינית בריסטול. אם אין חומרים אז לפחות להביא צבעים, ז’ורנלים, מספריים ודבק. מבקשים מכל תלמיד ליצור את הדרך שלו.

עם גמר העבודה רצוי מאוד לשבת במעגל כאשר כל תלמיד מניח את עבודתו לפניו. מי שרוצה לשתף יכול לשתף את כולם. התלמידים יכולים לגלות על עצמם דברים שלא חשבו עליהם. עבודת היצירה גורמת להם להפנמה ולמודעות שלהם לדרך בה הם הולכים, לקשיים ולמכשולים שבדרך וכד’.

השמעת הלחן והתייחסות אליו.

השוואה לשיר “מהיכל להיכל” של זלדה – מאמר של דר’ חמוטל בר יוסף

אסיף: שזירת השירים

פתחנו את השיעור בתרגיל כתיבה קצר בו התבקשו התלמידים להשלים מילים העוסקות בדרך, וראינו את המבנה של הבית הראשון ואת השבירה שלו. משם יצאנו ללימוד השיר הראשון, עמדנו על האופנים השונים של חווית הדרך, ואת המבט של הזקן הנמצא אמנם בסוף הדרך, אך הוא צובע את חייו בצבעים רבים. המשכנו ללימוד השיר השני במחזור השירים, וראינו את אופן ההתייחסות לזמן, ואת הארמז המקראי לקהלת. לאחר מכן למדנו את השיר השלישי, הנושא תפילה לראות את הדרך בעיניים של התחדשות יומיומית. את השיעור חתמנו בסדנת אמנות ו/או האזנה ללחן של השיר ו/או השוואה לשירה של זלדה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!