ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שבת – גרמא וטכנולוגיה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שבת – גרמא וטכנולוגיה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד
התבוננות
דיון ולימוד עצמאי
הפנמה
אסיף
תוספתא ומשניות ללימוד

תוספתא מסכת שבת (פרק א’ הלכה ט’) :

“..שבית שמאי אומרים: “ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהא כל מלאכתך גמורה מערב שבת” ובית הלל אומרים: “ששת ימים תעשה מלאכה” עושה אתה כל ששה”

משנה שבת פרק א’:

(ה) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ו) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּהֲבִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט הָעָיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ז) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ח) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ:
סרטון מכון צומת
קישור לאתר עצמו - http://www.zomet.org.il/
תשובת הרב פיינשטיין
הנה בדבר שע”י חשמל אפשר ע”י מורה שעות הנעשה לכך שיעמידנו בערב שבת באופן שיתחיל לבשל למחר ביום השבת כשעה לפני זמן האכילה, אשר אחיך נכדי היקר אהרן ברוך שליט”א שואל, הנה לענ”ד פשוט שאסור להתיר זה דהרי ע”י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת ואין לך זלזול גדול לשבת מזה. (הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, אורח חיים חלק ד’ סימן ס’)
דרמה
שימו לב! קישור לחומר הלימוד - פרק כ"א בהלכות בישול של הרב אליעזר מלמד בספר "פניני הלכה". פרק זה עוסק במפורש בשימוש בשעון שבת, אך למעשה כל הפרקים העוסקים בהחזרה והנחה בשבת עוסקים ביחס שלנו לטכנולוגיה המודרנית ולחידושים שהיא מאתגרת את העולם ההלכתי.
בשיעור זה נעסוק במושג "גרמא" ומתוכו נגע באופן כללי בשאלה עד כמה היתרים הלכתיים צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות שהם יוצרים לאופי השבת בכלל. נושא זה אולי נראה רחוק מחומר הלימודים עצמו, אך העיסוק בו חשוב שכן הוא שואל את השאלה החשובה של היחס בין ההלכה העתיקה שנוצרה אי שם בעולם אחר לגמרי לבין העולם שלנו.
לב השיעור: כיצד מחברים בין ההלכה לחיינו כיום?
פתיחה: פתיחה - שעון שבת

נביא איתנו לכיתה שעון שבת קטן ונעביר אותו בין התלמידים. כל תלמיד יצטרך לכתוב לעצמו על נייר קטן ואח”כ לומר בקול מחשבה שמעלה בו המכשיר הקטן, הפשוט והמתוחכם שבידיו. הדיבור יכול להיות סביב השימוש שעושים בבית שלו בשעון שבת ועל ההשלכות שיש לשימוש זה או סביב שאלות עומק של מהות השימוש בשעון שבת והשינויים שהוא יצר לאופי השבת לפי דעתו. בכל מקרה אין מטרתו של שלב זה פתיחת דיון, אלא פתיחה של מחשבות על הנושא בעזרת מגע ומישוש של המכשיר עצמו. כדאי בסופו של הסבב לנצל את המעמד וללמד את התלמידים כיצד משתמשים טכנית בשעון שבת.

מפגש: לימוד

נפתח בהסבר על נושא הלימוד ומשמעותו: העולם המודרני בו אנחנו חיים מציב לא מעט שאלות ואתגרים לעולם המסורתי של עבודת ה’ וקיום מצוות. אחת מנקודות החידוש היא הפיתוחים הטכנולוגיים שצומחים חדשים לבקרים. בהקשר זה אחד המושגים המשמעותיים הוא “גרמא”, דהיינו היכולת ליצור פעולה מסוימת תוך ניתוק בין מבצע הפעולה לבין הפעולה עצמה. בהלכות שבת, ניתוק זה מתיר במצבים מסוימים את המלאכה מבחינה הלכתית.

נלמד כעת את התוספתא ממסכת שבת (פרק א’ הלכה ט’), שבה מחלוקת בית הלל ובית שמאי לגבי שביתת כלים:

“..שבית שמאי אומרים: “ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך שתהא כל מלאכתך גמורה מערב שבת” ובית הלל אומרים: “ששת ימים תעשה מלאכה” עושה אתה כל ששה”

נקרא ביחד עם התלמידים את התוספתא וננסה להבין מה המחלוקת שמוצגת בה? מה ההבדל בין הקביעה שאדם צריך להתייחס לכך שיום שבת איננו יום עבודה וכל מלאכתו גמורה ועשויה כמו שטוענים בית שמאי לקביעה שלאדם עצמו אסור לעשות מלאכה ביום השבת? במידה ובמסגרת הכיתה שלך אפשרי להעמיק עוד קצת בלימוד מקורות, כדאי להביא את המשניות מפרק ראשון במסכת שבת המביאות את הדוגמאות המעשיות למחלוקת עקרונית זו:

(ה) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ו) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּהֲבִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט הָעָיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ז) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
(ח) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ:

[לפי בית שמאי איסור התורה הוא על עצם קיום המלאכה בשבת, ולכן גם אם אתה איננה עושה אותה בעצמך  -היא אסורה. לפי בית הלל האיסור הוא על המעשה שלך, ולכן אם יש מלאכה שנעשית מעצמה או ע”י גוי – היא מותרת]

התבוננות: דיון ולימוד עצמאי

נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, כאשר כל אחת מהקבוצות תצטרך לייצג את אחת מהשיטות שפגשנו במשנה ובתוספתא. כל קבוצה תקבל מספר דקות לדיון פנימי בינה לבין עצמה ולגיבוש עקרונות והגנות על השיטה שהיא מייצגת. לאחר מכן נערוך הצגת עמדות במליאת הכיתה ודרך העמדות השונות נפתח את הדיונים שיכולים לעלות ממחלוקת זו:

  • האם השבת הינה שבת של האדם או שבת של העולם?
  • מה היחס בין האדם לבין החפצים שלו?
  • מה עושה לאדם הידיעה שהכלים שלו ממשיכים לעבוד גם בשבת? וכו’

על מנת להעמיק את הדיון, מצורף  קישור לאתר של מכון צומת שעובד הרבה עם היתרי גרמא ומפתח מכשירים שונים שעושים בו שימוש. כדאי לקרוא יחד עם התלמידים את ההסבר להיתר של גרמא ועל השימוש בשעון שבת, וניתן לצפות גם בסרטון קצר.

מכאן נמשיך למטלת לימוד עצמאי: אחת השאלות הקריטיות הנגזרות מההיתר לשימוש בשעון שבת, היא השאלה באיזה מקרה ובאיזה מכשירים ניתן להשתמש בשעון שבת, והיכן זה למעשה חילול שבת בהכשר?  כדוגמא למקרה כזה נקרא את ההקדמה לתשובה שכתב הרב פיינשטיין כאשר נשאל על השימוש בשעון שבת [באשר לשאלה האם מותר להפעיל כיריים ע”י שעון שבת ולבשל בשבת, הרב פוסק שהדבר אסור משום זלזול בשבת]:

הנה בדבר שע”י חשמל אפשר ע”י מורה שעות הנעשה לכך שיעמידנו בערב שבת באופן שיתחיל לבשל למחר ביום השבת כשעה לפני זמן האכילה, אשר אחיך נכדי היקר אהרן ברוך שליט”א שואל, הנה לענ”ד פשוט שאסור להתיר זה דהרי ע”י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת ואין לך זלזול גדול לשבת מזה. (הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, אורח חיים חלק ד’ סימן ס’)

נבקש מכל תלמיד לחשוב על שתי שאלות שהוא יכול לעלות על דעתו שקשורות למרחב דיון זה ולנסח אותן על הדף. ניתן לבקש מהתלמידים להקריא בקול את השאלות שכתבו ולערוך דיון על העולה מהן בכיתה, או (ואולי בנוסף) לבקש מהתלמידים לחפש תשובות הלכתיות שניתנו לשאלות ששאלו (בעזרת האינטרנט, ספרי הלכה או פוסקים שהם מכירים) – ולאחר מכן לאסוף אותן במליאה.

  • תשומת לב: השימוש במושג גרמא והשאלות שהוא מעלה מעלות באופן כללי את היחס לטכנולוגיה ואת האפשרויות החדשות שהחידושים הטכנולוגיים יצרו בעולם וההשלכות שלהם על החיים הדתיים שלנו. כדאי במידת האפשר לדון או לפתוח פתחים למחשבה גם בהקשר רחב זה. נקודה נוספת שצריך לבחון ולדייק היא השימושים השונים בגרמא ומתי הם מותרים רק במצבי קיצון של פיקוח נפש, כאשר שם הם למעשה מונעים ומצמצמים את חילול השבת שהיה נעשה בכל מקרה ולבין השימוש העממי של כולנו בהקשרים אחרים בהיתר של גרמא.
הפנמה: דמיון והצגה

נבקש מהתלמידים לדמיין את הלל ושמאי נכנסים לבית מודרני קלאסי באחת משבתות הקיץ של השנה. נתאר בקול רם תמונות שונות אותן רואים הלל ושמאי – בכניסה לבניין יש מעלית, כמובן עם פיקוד שבת, שבעזרתה עולים לדירה שנמצאת נניח בקומה עליונה של בניין גבוה. במהלך הביקור נדלק האור בעזרת שעון שבת ולאחר מכן כאשר מתחמם גם המזגנים נדלקים בעזרת שעון השבת. לארוחת הצהריים של שבת מגישים אוכל חם שחומם בפלטה שגם היא מכוונת ע”י שעון שבת וכן הלאה (תוכלו להוסיף דוגמאות נוספות כיד הדמיון הטובה עליכם). כל אחד מהתלמידים יתבקש לבחור את אחת מהדמויות (הלל או שמאי) ולכתוב את המחשבות שעוברות בראשו כאשר הוא רואה את התנהלות השבת בבית, או לכתוב דו שיח בין הלל לשמאי לאחר שהם יוצאים החוצה מהביקור. בסיום נאסוף את הדברים במליאה.  לחילופין, ניתן לבקש מהתלמידים להעלות הצגה קטנה ומשעשעת של הסיטואציה (הדמויות – הלל, שמאי, המשפחה, וכו’). כדאי להתייחס לתגובות שלהם כאשר הם נכנסים לבית, ולאמירות שלהם אחד כלפי השני ומול בני המשפחה.

אסיף: בין חיבור להווה לשימור ולכבוד

התחלנו את השיעור בהתבוננות בשעון השבת, המכשיר החכם והפשוט ששינה את חיי כל משפחה דתית. למדנו את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בתוספתא ובמשנה, ועמדנו על ההבדל העקרוני ביניהם – האם האיסור הוא על המלאכה עצמה, או על עצם עשייתה על ידינו.  פתחנו שאלה זו לדיון רחב יותר וניסינו להבין את העקרונות העומדים מאחוריה, ובעזרת תשובתו של הרב פיינשטיין שמנו לב לגבולות ה”גרמא” ולמקרים בהם הוא אסור. לסיום ערכנו מפגש דמיוני בין שמאי והלל בעולמנו כיום וניסינו לכתוב ולהמחיז את תגובותיהם למציאות העכשווית.

התורה ניתנה לנו לפני אלפי שנים , אך היא מעניקה לנו כלים להשתנות ולפעול בתוך המציאות העכשווית והמתחדשת. עלינו מוטלת האחריות להמשיך לחדש בתורה ולהתאים אותה למציאות בהווה,  יחד עם שמירה על כבודה כדי שלא להביא חלילה לזלזול התורה והשבת.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!