ניקיון פסח

נערוך סבב בו נבקש מכל אחד מהתלמידים לספר מה הוא עושה בבית לקראת פסח, מהי השותפות שלו בהכנות?

נשאל את התלמידים האם הם אוהבים את ההכנות לפסח ומדוע?

ההכנות לפסח- עבודת ה’!

כל זמן וכל מצב שהאדם נמצא בו, עליו להיות מודע שזהו חלק בלתי נפרד מעבודת ה’ המוטלת עליו. אין נפקא מינה אם העסק הוא ברוחניות או אם הוא בגשמיות. לעולם, בכל מצב ובכל זמן, בכל נקודה שאדם נפגש עמה בחיים, ישנה נקודה של עבודת ה’.

… כולם יודעים שבאותם מעשים של נקיון הבית לפסח מקיימים מצות עשה מדאורייתא, וכן מצות לא תעשה, אבל בין הידיעה הזו, למצב בו נתון האדם בשעת הניקיון, במה עוסקות מחשבותיו באותה שעה- המרחק גדול. באופן טבעי, אדם שאינו עוצר את עצמו מעט ומתבונן,  שקוע רק בשאלות מסוג: איך לנקות, מה לנקות וכמה לנקות. הקשר בין מעשיו לבין הקב”ה כמעט ונאבד לגמרי ח”ו.

…והנה אדם תוהה: לשם מה הטיל הקב”ה על כל אחד ואחד ולעבוד בערב פסח, הן לכאורה העבודה באה על חשבון דברים אחרים, אלו ימים יקרים, ימים של הכנה לקראת היום הגדול אליו אנו מתקרבים?

אמנם, אם יתבונן אדם ויעמיק בדברים, יבין בהכרח שבימי הכנה אלו טמונים אורות נפלאים, קניינים אמיתיים בנפש!

אם הקב”ה הטביע שכנסת ישראל עסוקים בניקיון וסדר, זהו רק סימן והתגלות לנקודה הפנימית שבנפש, שאלו הם ימים שמסוגלים לרכוש בהם את המידות הפנימיות הללו.

הרב איתמר שוורץ, בלבבי משכן אבנה, חג הפסח, מידת הניקיון עמ’ פ- פח

על-פי הרב שוורץ, הניקיון לפסח, מעבר להיותו הכנה לפסח מצד ניקוי החמץ והכשרת הבית, יש בו גם צד של עבודה פנימית וקניית מידות בנפש.

נשאל את התלמידים מה לדעתם יכולה להיות ההשפעה של הניקיון על הנפש?

כדאי לשמוע את התלמידים ולאפשר לדברים להגיע מהם.

ישנה מידה של נקיות בנפש, של זכות, של תחושה של מרחק מרע. הניקיון החיצוני משפיע גם על אפשרות הניקיון הפנימי. בצורה דומה גם סדר משפיע על תחושת הסדר והבהירות בנפש. כמו כן סדר וניקיון מאפשרים לחוש התחדשות, מאפשרים להתחיל מחדש, לתת מקום לאור חדש. נקיון הבית וסידורו מאפשרים למשפחה כולה להרגיש את האפשרות להתחדש, לקבל אור חדש.

כעת נלמד יחד את דבריו של האדמו”ר מפיאסצנה, המציע כיוון נוסף בהבנת משמעות הניקיון וההכנות לפסח:

…בהתקרב ימי הפסח, ימים שאינם בסוד ימות עולם הזה, בהתקרב ימים שהם של אורה, של שמחה ושירת גן עדן, כנשמה במרום גם נפשו עתה אל הגן עדן שואפת ואל הפסח משתוקקת.

יום ויום הוא מתקרב, גופו כבר מכין בפועל את צרכי וכשרות החג ונפשו כבר מתחממת כנגד אורו המופיע מרחוק, וכבר הגיע אל בדיקת חמץ, דריכה הראשונה על מפתן החג.

קדושינו ז”ל אמרו שחג הפסח הוא בחינת אהבה, ואיש בלב אטום ישב ויחקור למצוא טעם וסברא למה דווקא אהבה,

אבל הוא אינו צריך לחקור ולבקש רמזים, בעליל מרגיש הוא בליבו את כל מצוות הפסח זהירותיו ודקדוקיו. לא בלבד כמלך שגוזר על עבדיו, רק גם כאב החובק את בנו הקטן, ומתוך חביבות ומתוך דברי אהבה אומר לו עשה נא זאת וזאת, והבן בכל כוחו רץ, עושה ומביט על אביו ואין דעתו מתקררת בעשיותיו מן אהבה ויראת הכבוד, ומוסיף בעצמו דברים במצות אביו, שמח עושה ומוסיף אהבה…

גם במקום שמכניסין, גם במקום שאין מכניסין בו חמץ, בכולם הוא בודק ומחפש, רוצה הוא לכנוס גם כולו לחורים ולסדקים, קופץ הוא על התנור, מכניע ודוחק עצמו אל תחת המיטה, כי הלב עורג ודעתו אינה מתקררת.

האדמו”ר מפיאסצנה, מאמר תורה, תפילה ושירה לה’.

נדון עם התלמידים:

איזו משמעות חדשה מעניק האדמו”ר מפיאסצ’נה להשקעה והנמרצות הבאות לידי ביטוי בניקוי הבית לקראת פסח?

נקיון הבית לפסח מבטא אהבה ששבין בן לאביו: האב מבקש דבר מה בלשון של חביבות, ללא חובה והבן, מתוך השתוקקות לרצות את האב, משתדל ומתאמץ עוד יותר ממה שבקש ממנו האב.

כעת נחלק את התלמידים לקבוצות ונבקש מהם לנסח את “עשרת הדיברות למנקה לפסח”. לאור המקורות שנלמדו בשיעור והרעיונות שעלו בו. לאחר העבודה- בקבוצות, כל קבוצה תציג את התוצר שלה.

נסכם עם התלמידים את הנקודות השונות שעלו בשיעור זה, ונזכיר להם עוד משמעות אחת, הרלוונטית מאד עבורם- כיבוד ההורים. ההכנות לפסח הן הזדמנות מצוינת לשותפות אמיתית בבית ולסיוע מכל הלב להורים.

פתחנו בשיתוף חוויות מהנקיונות לפסח. לאחר מכן ראינו את דבריו של הרב שוורץ ודנו באפשרויות השפעת הנקיון המעשי- על הנפש. המשכנו ועיינו בדברי האדמו”ר מפיאסצ’נה המשווה את ההשתדלות בניקיון למעשה של בן כלפי אביו מתוך אהבה ויראת כבוד. רעיון זה מקנה משמעות רוחנית לנקיון הפסח ברובד שבין אדם למקום אך גם רומז ומזכיר לתלמידים את מצוות כיבוד הורים עצמה בתקופה שלפני הפסח. על בסיס רעיונות אלו התלמידים ניסוח את ‘עשרת הדברות לניקיון לפסח’.