ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מצור

  • צוות לב לדעת
  • , רעות ברוש
צוות לב לדעתרעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
מצור
לב השיעור
פתיחה
מפגש
יחזקאל ומלכים - לימוד בקבוצות
התבוננות
מצור פנימי - לימוד
הפנמה
אסיף
דף מקורות מצור
מחיצת ברזל - בבלי ברכות
בצר הרחבת לי - ר' נחמן
בבלי ברכות לב, ב
ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר (יחזקאל ד) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:
רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן קמא קצ”ה
בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תְּהִלִּים ד), הַיְנוּ שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לָנוּ, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה’. יִרְאֶה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵצֵר לוֹ, גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ, וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְזֶה: “בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי”, הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת, וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ:
יצירה
גם לחורבן בית ראשון וגם לחורבן בית שני קדם מצור. בבית ראשון הטיל נבוכדנצאר מלך בבל מצור על ירושלים בעשרה בטבת, בשנת 588 לפני הספירה, וכעבור פחות משנתיים, בט' בתמוז נפרצו החומות ובט' באב חרב הבית. בבית שני הטיל טיטוס שר צבא רומא מצור על ירושלים, באביב של שנת 70 לספירה. כעבור כמה חודשים, בי"ז בתמוז נפרצו החומות ובט' באב חרב בית שני. מטרתו של שיעור זה היא להפגיש את התלמידים עם סיפור המצור בתקופת בית ראשון, שלזכרו אנו צמים בעשרה בטבת ולעסוק בחוויית המצור הכללית והפרטית ובדרכים להתמודד עימה.
לב השיעור: מהי משמעותו של מצור?
פתיחה: מצור- אסוציאציות

נכתוב על הלוח את המילה ‘מצור’ ונבקש מהתלמידים להעלות מילים שמילה זו מעוררת בהם. נרשום את המילים בשמש אסוציאציות על הלוח.

אנו מכירים את המצור על ירושלים לפני חורבן בית ראשון ושני (ניתן לתת רקע מהדברים בהקדמה). אך מצור על ירושלים התקיים גם לא לפני הרבה שנים – במלחמת השחרור בשנת תש”ח. גם אנחנו בתקופת הקורונה חווינו תחושה של ‘מצור’ קטן – אסור לצאת מהבית, אוגרים מצרכים.

בשיעור זה נעסוק במצור ההיסטורי ובחוויות המצור הפנימיות.

מפגש: יחזקאל ומלכים - לימוד בקבוצות

נחלק את בכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת תקבל את הפסוקים במלכים ב’ המתארים את המצור והקבוצה השנייה תקבל את הפסוקים מיחזקאל המתארים את דימוי המצור שהוא ערך. באותו יום בו התחיל המצור על ירושלים התגלה אליו הקב”ה וציווה אותו לעשות מעשה סימלי שידמה את המצור על ירושלים (מצורף דף מקורות מצור).

נבקש מכל קבוצה לקרוא את הפסוקים בקריאה איטית ולכתוב רשימה של התחושות העולות מתוך הפסוקים: מה יוצר מצור? ניתן להתייחס למה שכתוב בפסוקים במפורש וגם למה שנראה/ נשמע לתלמידים מבין השורות.

(רשימה לדוגמא: אין חופש תנועה, סוג של כלא, רעב, פחד, תחושה של סגר- צבא מקיף מכל הכיוונים, קיר ברזל- אין דרך לפרוץ ולהימלט, השכיבה על הצד- חוסר אונים, חוסר פעולה, רעב וצמא, אוכל שהולך ומתכלה, עד מוות ).

לאחר לימוד הפסוקים נחזור למליאה. כל קבוצה תקריא את הרשימה שערכה ונשאל את התלמידים מה לדעתם התרחש בירושלים בזמן המצור? המצור ארך כמעט שנתיים. מעבר לרעב ולפחד העולים מן הפסוקים, מה התרחש בין האנשים, כחברה, כפרטים, בתוך המשפחות, בין כל אדם לעצמו? נשמע כמה כיוונים העולים מן התלמידים.

התבוננות: מצור פנימי - לימוד

המצור הוא מצד אחד חלק מתהליך חורבנה של ירושלים ע”י בבל, אבל יש לו גם משמעויות סמליות מעבר לרובד הפשוט. כך למשל מסביר רבי אלעזר את בניית המצור המדומה ע”י יחזקאל דווקא מברזל:

בבלי ברכות לב, ב
ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר (יחזקאל ד) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

ע”פ הגמרא המצור, מעבר להיותו צורת לחימה, הוא ביטוי למרחק ולניתוק הקיים בין עמ”י לקב”ה. נשאל:

  • מה עוד יכול לסמל המצור, לדעתכם?

כעת נעבור ללימוד התורה של רב נחמן מברסלב “בצר הרחבת לי”. ר’ נחמן מתאר את המצור כמצב קיומי בו נמצא האדם אל מול עצמו:

רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר”ן קמא קצ”ה
בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תְּהִלִּים ד), הַיְנוּ שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לָנוּ, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵּי ה’. יִרְאֶה, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵצֵר לוֹ, גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ, וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְזֶה: “בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי”, הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ, נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת, וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ:

נשאל את התלמידים, מהי האופציה שמציע רב נחמן כהתמודדות עם מצב של ‘מצור’ של צרה המתרגשת על האדם? כיצד לדעתכם נקודת המבט הזו יכולה להשפיע על תחושתו של האדם המצוי במיצר?

רב נחמן יודע כי התחושה של האדם המצוי במצור, המצוי בצרה, היא תחושה “טוטאלית”. חוסר האונים ותחושת המחנק הם כל כך גדולים עד שהם משתלטים על התודעה וצובעים את כל התחושות בצבע אחד- צר. ההצעה של רב נחמן היא לנסות, על אף המצוקה והצרות בה שרויים, לחפש את נקודות ההרחבה שבתוך הצרה עצמה. להתבונן במציאות שבה אני נמצא מנקודת מבט רחבה יותר, ולראות איך גם בתוך המציאות הקשה והקודרת, יש נקודות של הרחבה. לראות איך “בצר הרחבת לי”. איך הקב”ה שולח לאדם הרחבות גם בתוך הצרה עצמה.

כמובן שהאדם שואף לגאולה גמורה ויציאה מתוך הצרה לחלוטין אך יש משמעות גם לחסדים הקטנים, לנקודות ההרחבה הנמצאות בתוך הצרה, והבחירה להסתכל כך על הדברים היא בידי האדם, אפילו כאשר הוא חש שהמציאות משתלטת עליו כליל והבחירה ניטלה ממנו.

הפנמה: יצירה בשלבים

נמשיך לפעילות יצירה בשני שלבים. נניח לפני התלמידים חומרי יצירה שונים (צבעים מסוגים שונים, דבק, דפים צבעוניים ועוד).

בשלב הראשון נבקש מכל אחד לנסות לחשוב על סיטואציה שבה חש במצור. מצב שבו הרגיש כי הוא מצוי בצרה שאינו רואה דרך להיחלץ ממנה, בתחושה של “אין מוצא” (ניתן לפני כן לקרוא את הפס’ ממלכים/יחזקאל כדי להתחבר לאוירה).  נבקש מהתלמידים בעזרת חומרי האומנות השונים, ליצור את המצור עצמו- כיצד הוא נראה? מה צורתו? באילו צבעים הוא?

בשלב השני, בהשראת דברי ר’ נחמן, נבקש לשוב ולהיזכר באותו ‘מצור’ אישי ולנסות ולמצוא בו נקודת ‘הרחבה’- נקודה של אור ושל גאולה שהיתה בתוך ה’מצור’ עצמו.  כעת, ננסה להוסיף זאת לעבודת היצירה- להכניס בעזרת החומרים את נקודת האור וההרחבה לתוך המצור שנוצר קודם.  (ניתן גם לקיים את פעילות היצירה לסירוגין – קריאת מקורות מהתנ”ך, יצירה שלב א’, לימוד ר’ נחמן, יצירה שלב ב’).

נניח את העבודות במרכז המעגל, ומי שמעוניין בכך יסביר את עבודתו לשאר – מה היתה התחושה בשלב הראשון? מה השתנה בשלב השני?

אסיף: סיכום

התחלנו אסוציאציות על המילה מצור והמשכנו בלימוד המקורות התנ”כיים המתארים את המצור על ירושלים. ניסינו להעמיק ולהתבונן על המצור כחוויה אנושית-אישית, ובעזרת ר’ נחמן לראות את נקודות ההרחבה שנמצאות גם בתוך המצור.  לבסוף ניסינו לחשוב על המצור שלנו בחיינו ועל נקודות ההרחבה שנמצאות בתוכו, ולתרגם זאת ליצירת אמנות.

(ניתן לסיכום לקרוא את משל החומות של הבעש”ט, שמתאר כיצד החומות והמצור יכולים להיות חומות מדומיינות שניתן להפיל ברגע – מתוך אתר זושא)

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!