ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מלאכת כותב, שבת י”ב, משניות ג’-ה’

  • חנה גודינגר (דרייפוס)
חנה גודינגר (דרייפוס)
תצוגת כיתה מלאה
מלאכת כותב, שבת י”ב, משניות ג’-ה’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
משנה, מסכת שבת, פרק י”ב, משניות ג’-ה’
הכותב שתי אותיות –
בין בימינו, בין בשמאלו, בין משם אחד, בין משני שמות, בין משני סממניות, בכל לשון, חייב.
אמר רבי יוסי: לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, שכך היו כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו.
אמר רבי: מצינו שם קטן משם גדול. שם משמעון ושמואל, נח מנחור, דן מדניאל, גד מגדיאל.
הכותב שתי אותיות בהעלם אחד – חייב.
כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס, ובקנקנתום ובכל דבר שהוא רושם,
על שני כותלי זויות, ועל שני לוחי פנקס, והן נהגין זה עם זה, חייב.
הכותב על בשרו, חייב.
המסרט על בשרו: רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.
כתב במשקין, במי פירות, באבק דרכים, באבק הסופרים, ובכל דבר שאינו מתקיים – פטור.
לאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפיקו,
כתב אות אחת סמוך לכתב, וכתב על גבי כתב,
נתכוין לכתוב חית וכתב שני זיינין,
אחד בארץ ואחד בקורה,
כתב על שני כותלי הבית,
על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה – פטור.
כתב אות אחת נוטריקון
רבי יהושע בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין.
הרב מרדכי אליהו, “כתיבה חיונית בשבת בדיו מתנדף”, בתוך: תחומין, יא, עמ’ 112-107
בענין שאילתא דשאיל מר קדמאי (=בעניין השאלה ששאלני כבודו; השואל הוא הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ”ת) על עט מיוחד שמשתמשים בו החייטים לסמן את הבד, והדיו שבו מתנדף מאליו לאחר זמן, ללא מחיקה ביד. ניסית לכתוב בו על נייר חלק, והכתב נמחק כליל אחר יום או יומיים. ועלה בדעתך לייעץ לרופאים החייבים לכתוב, או לאנשי צבא שמתוך הכרח בטחוני חייבים לכתוב בשבת, ואין הם יכולים לדחות עד למוצאי שבת, להשתמש בעט זה בשבת לצורך כתיבה. ושאלת, אם עדיף שיכתבו בעט זו על נייר חלק כדי למנוע מהם איסור כתיבה דאורייתא…
לאחר שלמדתי את הנושא שוב, נראה לי שיש להמליץ למעט איסורי תורה עד כמה שידינו מגעת, ובלבד שלא ילמדו מזה להקל, אלא רק במקום שיש הכרח בכתיבה. על כן, צריכה היא שתהא בשינוי ובדבר שאינו מתקיים.
… “כתב במשקין, במי פירות, באבק דרכים, באבק הסופרים ובכל דבר שאינו מתקיים פטור” (משנה שבת)… השאלה היא: מה ההגדרה של דבר שאינו מתקיים (או מטעם הדיו או מטעם הדבר שעליו הוא כותב)? מהו אורך הזמן?… המפרשים הבינו בדברי הרמב”ם בענין זמן דבר המתקיים, שזמנו הוא שבת, שכן כתב בפרק ט הלכה יג: “וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור”, משמע אם ביום שבת היא מתקיימת חייב… אולם יש לעיין בפירוש הרשב”א… ש”קיום” פירושו לא שבת אחת, לא יום אחד, אלא לתקופה שאנשים רגילים לכתוב, כספרי זכרונות. כלומר, לתקופה סבירה שאנשים מקיימים את הכתב.
מסקנא דדינא : מאחר וכל דין קיום למדנו מכתיבה על קרשי המשכן, צריך הכתב להיות מתקיים כמו שרגילים האנשים לקיים, היינו לתקופה סבירה.
ולפיכך רופא או איש צבא, החייבים לכתוב בשבת, עדיף שיכתבו בעט זו על נייר חלק אשר רישומו נמחק מאליו מכוח חולשת הדיו, סוג הדיו וחלקות הנייר. וכן עליו לכתוב ביד שמאל, שזה פטור אבל אסור רק מדרבנן. וכל היכא שאפשר למנוע איסור תורה עדיף.

 

 

המשנה מתארת את מלאכת כותב ומפרטת את האופנים המגדירים את הכתיבה כפעולה האסורה בשבת. בשיעור זה נבחן את היחס שלנו אל מלאכת הכתיבה באופן כללי ואת המבט שמלאכת כותב האסורה בשבת יכולה לתת לנו על פעולה שגרתית זו בחיי היום יום שלנו.
לב השיעור: מה המשמעות של כתיבה?
פתיחה: משחק

נפתח את השיעור במשחק קצר שיחבר אותנו, בתוך עידן בו הכתב של רובנו הוא כבר כתב המחשב, לכתב האותנטי האישי שלנו.
נבקש מכל תלמיד לכתוב משפט כלשהו בראש דף נייר לבן ולהביא אותו אלינו. לאחר מכן נעביר את כל הדפים בין כל תלמידי הכיתה, כאשר כל תלמיד יצטרך להסתכל בכתב שבראש הנייר ולנסות לזהות מי הוא התלמיד בעל הכתב. את הניחוש שלו הוא יכתוב על הנייר עצמו ולאחר מכן יקפל את הדף כך שאף אחד לא יוכל לראות את השם שכתב. לאחר שכל תלמיד עובר על חלק מהדפים – נבחן את ההתאמה בין הכותב לניחושים, ונפתח דיון קצר בשאלה מה קרה לכתב שלנו בעידן בו רובנו ממעטים לכתוב על נייר בעט ועפרון.

הפנמה: כתיבה

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו את כל אותיות הא’-ב’, בצורה ברורה ובתשומת לב.

לאחר מכן, נבקש מכל אחד להתבונן על הכתב שלו:

  • כיצד הוא נראה?
  • מה מאפיין אותו?
  • האם יש אותיות יוצאות דופן?
  • האם אני מחובר אל הכתב שלי?
  • האם יש קשר בין האישיות שלי לבין הכתב שלי?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!