ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מחלוקות – חלק ה’: אחרי רבים להטות

  • עפרה ליפשיץ
עפרה ליפשיץ
תצוגת כיתה מלאה
מחלוקות – חלק ה’: אחרי רבים להטות
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד ראשוני
התבוננות
הפנמה
אסיף
תלמוד בבלי בבא מציעא דף נט עמוד א-עמוד ב
תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. וזה הוא תנור של עכנאי.
מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?
לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו.
יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.
(במחברות: לחבר המשך לסיפור)
מאי “לא בשמים היא” (דברים ל, יב)?
אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה “אחרי רבים להטת” (שמות כג, ב).
אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
אמר ליה: קא חייך ואמר: נצחוני בני, נצחוני בני.
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו.
ואמרו: מי ילך ויודיעו?
אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.
אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?
אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.
אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.
תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.
ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס.
עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
נח הים מזעפו.
אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.
[תרגום: אמא שלום אשתו של ר’ אליעזר היתה אחותו של רבן גמליאל. מאותו מעשה ואילך לא הניחה לר’ אליעזר ליפול על פניו. אותו יום ראש חודש היה, והתחלף לה בין חודש מלא לחודש חסר. יש אומרים שבא עני ועמד בשער והוציאה לו לחם. מצאה את בעלה נופל על פניו. אמרה לו: (מה לדעתכם יקרה עכשיו?)  קום, הרגת את אחי. תוך כך הגיעה שמועה מביתו של רבן גמליאל שהוא נפטר. שאל אותה: מנין ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה].
בשונה מהשיעור הקודם, בו ראינו את ר' יהושע מתרצה ומקבל את פסיקת בית הדין הגדול, למרות שהוא חולק עליהם, הפעם נבדוק מה קורה כאשר ר' אליעזר בטוח בצדקת דרכו והוא לא מוכן לקבל את דברי הרוב. בבסיס הסיפור עומדת השאלה - מי קובע בזמן מחלוקות? שמים או ארץ?
לב השיעור: מי הקובע – שמים או ארץ?
פתיחה: סבב

נערוך סבב אסוציאציות או דיון קצר בנושא “לא בשמים היא” – מה המילים אומרות לכם?

מפגש: לימוד ראשוני

נקרא יחד בכיתה את סיפור תנורו של עכנאי (בבא מציעא, נ”ט ע”א-ע”ב), תוך כדי הסבר הסיפור ברמה הפשוטה שלו (בלי להכנס למשמעויות עמוקות), ונשאל כל פעם: מה יקרה עכשיו? (נשמע את התלמידים אך לא נרחיב בהסברים) בטקסט מוצעות בסוגריים נקודות לעצירה.
ניתן לעצור בנקודה בה ר’ יהושע אומר ” לא בשמים היא” ולתת לתלמידים לחבר המשך לסיפור, להשמיע את מה שכתבו התלמידים (חשוב שגם המורה יכתוב) ורק אחר כך להמשיך בקריאה.

תלמוד בבלי בבא מציעא דף נט עמוד א-עמוד ב
תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. וזה הוא תנור של עכנאי.
מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.
אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.
אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?
לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.
חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו.
יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.
(במחברות: לחבר המשך לסיפור)
מאי “לא בשמים היא” (דברים ל, יב)?
אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה “אחרי רבים להטת” (שמות כג, ב).
אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
אמר ליה: קא חייך ואמר: נצחוני בני, נצחוני בני.
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו.
ואמרו: מי ילך ויודיעו?
אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.
אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?
אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.
אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.
תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.
ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס.
עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)
נח הים מזעפו.
אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.
[תרגום: אמא שלום אשתו של ר’ אליעזר היתה אחותו של רבן גמליאל. מאותו מעשה ואילך לא הניחה לר’ אליעזר ליפול על פניו. אותו יום ראש חודש היה, והתחלף לה בין חודש מלא לחודש חסר. יש אומרים שבא עני ועמד בשער והוציאה לו לחם. מצאה את בעלה נופל על פניו. אמרה לו: (מה לדעתכם יקרה עכשיו?)  קום, הרגת את אחי. תוך כך הגיעה שמועה מביתו של רבן גמליאל שהוא נפטר. שאל אותה: מנין ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה].
התבוננות: העמקה בסיפור

בסיום הקריאה נבקש מכל תלמיד לכתוב על דף שאלה שיש לו על הסיפור.
נאסוף את הפתקים עם השאלות, ונחלק את הלוח לארבעה חלקים:

חלק א: המחלוקת.

חלק ב: הנידוי.

חלק ג: תוצאות הנידוי.

חלק ד: שאלות כלליות.

נקריא שאלה שאלה ונכתוב את השאלות על הלוח – כל שאלה באחד מארבעת החלקים, לפי המיקום המתאים לה. כמובן שהתלמידים הם אלו שמחליטים על המיקום של כל שאלה (אפשר בשלב זה לתת לתלמיד לנהל את הדיון מול הכיתה ולהשאיר להם את מלאכת הכתיבה על הלוח).

בשלב זה נעבור על הסיפור בצורה מעמיקה יותר, תוך כדי ניסיון לענות על השאלות שעלו. חשוב להסביר לתלמידים שזוהי דרך טובה גם ללמידה עצמאית: המעבר המהיר על הטקסט חשוב כדי לתת לנו את התמונה הגדולה, שתעזור לנו עכשיו בהבנת הפרטים ובמענה על השאלות שהתעוררו לנו.

המחלוקת:
נסביר בקצרה את מה שעומד בבסיס המחלוקת. אין חובה להתעכב על שלב זה – בכיתות שנראה שהלימוד המפורט יסבך את הנושא וייקח את תשומת הלב לשם, אפשר לדלג על פרטי המחלוקת.
מבחינת ר’ אליעזר – תנור הוא כמו כלי חרס ולכן בסיום המלאכה שלו, כשצריך להוסיף לו טיט כדי לחברו לקרקע, הטיט הוא חלק ממנו. לדעת חכמים – הטיט יוצר חיבור בין התנור לקרקע לכן תנור זה לא כלי חרס רגיל. הוא לא עומד בפני עצמו כי הוא מחובר ותלוי בקרקע. תנור של עכנאי (נחש) זהו תנור שעשוי כולו חוליות חוליות ויש טיט (חול) המחבר בין החוליות. ר’ אליעזר מטהר את התנור כי כל חוליה בעיניו עומדת בפני עצמה כי הטיט (החול) מפריד בין החוליות (וכאשר כל חוליה קטנה מארבעה טפחים היא לא מקבלת טומאה), וחכמים טוענים שהתנור הוא יחידה אחת שלמה, מקשה אחת, דווקא בזכות הטיט שמחבר בין חלקיו, ולכן אם התנור מקבל טומאה, כולו טמא.

כראייה לכך שר’ אליעזר צודק – הוא מביא הוכחות לדבריו באופן מדורג:

בהתחלה הוא מביא את החרוב שנעקר ממקומו ואת אמת המים שהמים שבה שבים לאחור. אלו שני דברים שבהם ר’ אליעזר אומר – הטבע לצידי.
מאחר שזה לא עוזר, הוא פונה אל כותלי בית המדרש – מדוע? לשיטתו, אם בית המדרש לא מקבל את דבריו, אין צורך בקיומו של בית המדרש. הדיון בטל ומבוטל, חסר משמעות. בית מדרש שפוסק בניגוד להלכה- אין לו זכות קיום כלפי שמיא.
לבסוף ר’ אליעזר פונה לשמים, לכוח העליון ביותר, ובת הקול מכריעה – הלכה כמו ר’ אליעזר נפסקת בכל מקום ומקום ובוודאי שגם במקרה זה.

מה לומדים מכך שקירות בית המדרש שמעו את גערתו של ר’ יהושע והם מטים ועומדים? (שימו לב- הם לא הזדקפו כהודאה שר’ יהושע צודק).

ר’ יהושע לא מוכן לקבל את דברי השמים. מדוע?
ר’ ירמיה מביא שתי אמירות שונות לבאר את דברי ר’ יהושע (אפשר להראות לתלמידים שר’ ירמיה הוא אמורא, שמבאר את הסיפור התנאי):

“לא בשמים היא!” – מאז שניתנה תורה לבני אדם במעמד הר סיני, על האדם לפסוק את אשר הוא מבין ולפי מה שהוא מפרש מהתורה.
“אחרי רבים להטות” – הדרך בה מכריעים מחלוקות היא לפי הרוב ולא לפי אותות מהשמים, כי, כאמור, התורה נמסרה לבני אדם וכמו שלמדנו. הכלל שלפיו מכריעים מחלוקות הוא – הרוב קובע.
לאחר דברים אלו אליהו מספר שהקב”ה צפה בנעשה ואמר “נצחוני בני” – דהיינו, אכן הם צודקים. אסור לי להתערב במחלוקת. התורה ניתנה לידם והם אלו שמכריעים בה.

תוצאות המחלוקת:

חכמים שורפים את הטהרות של ר’ אליעזר שקשורות לתנור זה (לפי רש”י במקום). זוהי פגיעה קשה, ואחריה יבוא נידוי (“נמנו עליו וברכהו”- זהו ביטוי לקללה ולא לברכה והכוונה בדברים אלו שחכמים מחליטים לנדות אותו).

ר’ עקיבא, תלמידו האהוב ביותר של ר’ אליעזר, לוקח על עצמו את המשימה הקשה להודיע לו שהוא מנודה. ר’ עקיבא מעדיף שהודעת הנידוי תבושר מתוך מקום אוהב וכך הדברים יתרככו במעט. (נסביר את המשמעות של חכם המנודה מחבריו: המנודה לא מצטרף למנין או לזימון. צריך לשבת רחוק ממנו ארבע אמות. המנודה נוהג כאבל – יושב על הארץ, לא מסתפר ולא מתגלח, הולך יחף, במותו לא מלווים את ארונו ולא מספידים אותו. בית הדין שולח אדם לשים אבן על הארון כעדות לכך שסקלו את ארונו).

ר’ אליעזר פגוע כל כך מהנידוי (ואולי כועס?) והוא בוכה: “זלגו עיניו דמעות”.

מעבר למחלוקת המקומית, הוא איבד את מעמדו כפוסק.
בת הקול אומרת עליו “שהלכה כמותו בכל מקום”, ועכשיו אין הלכה כמותו בשום מקום (במסכת נידה כתוב: “הלכה כר’ אליעזר בארבע”. דברים אלו משקפים את גודל הטרגדיה שבנידוי זה – בסופו של דבר יש רק ארבעה מקומות בהם פסקו כר’ אליעזר).
הוא לא יוכל ללמוד תורה יותר בבית המדרש.
זה המקום להזכר בר’ יהושע, שהסכים לבוא אל רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל בחשבונו. מדוע ר’ אליעזר לא נהג כמותו? לשיטת ר’ אליעזר כשיש אמת ארצית בין שני צדדים, אז נוקטים בכלל “אחרי רבים להטות” – אבל כשיש הוכחות שמימיות למה האמת האחת הנכונה, אז אין ענין של “הרוב קובע”. האמת ברורה. חכמים לא מקבלים את האמת, ועל כך הוא לא מוכן לוותר.

כאבו גורם לכל העולם ללקות: יש פחות אוכל, כולם נחלשים בגללו. בנוסף: כל מקום שהוא נתן בו עיניו – נשרף (ביטוי לכאב העלבון או לכעס?).

תוצאות הנידוי:

רבן גמליאל לא הוזכר עד כה. הוא לא היה בדיון. אך בכל זאת את עיקר זעמו, מכוון ר’ אליעזר אל רבן גמליאל. וזאת מכיוון שהוא מנהיג חבורת החכמים שמורדת כעת בשמים (רבן גמליאל הוא נשיא הסנהדרין) לדעת ר’ אליעזר. בסופו הטרגי של הסיפור רבן גמליאל נפטר כתוצאה מכעסו של ר’ אליעזר – מה אנחנו לומדים מכך? האם זה אומר שהנידוי לא היתה פעולה נכונה? אולי היתה דרך טובה יותר לפעול? ואולי גם כשפועלים נכון, יש תוצאות קשות למעשים, והכאב של ר’ אליעזר משפיע.

הפנמה: תובנות

נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מחשבה או תובנה שהתחדשה לו בעקבות הלימוד בכיתה, ונבקש ממי שמוכן לשתף במה שכתב.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!