ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

מחלוקות – חלק א’: מחלוקת לשם שמים

  • עפרה ליפשיץ
עפרה ליפשיץ
תצוגת כיתה מלאה
מחלוקות – חלק א’: מחלוקת לשם שמים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד המשנה
התבוננות
איך נוהגים במחלוקת?
הפנמה
אסיף
מסכת אבות פרק ה משנה יז
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.
איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים – זו מחלוקת הלל ושמאי.
ושאינה לשם שמים – זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

 

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו.
יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. …ללמדך, שכל המשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגביהו, וכל המגביה עצמו הקדוש ברוך הוא משפילו. כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו. וכל הדוחק את השעה – שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני שעה – שעה עומדת לו.
הרב ישראל מסלנט, אור ישראל, סימן ל בהערה
מדוע תלמידי בית שמאי ובית הלל יסכימו כל חבורה לרוב דעה אחת? ומה ענין חבורה לזה? כי סיבת מחלוקתם היתה משנוי מזג כוחות נפשם, אשר אין ביד האדם להפרישם משכלו, ואין לכל חוקר בתורת ה’ אלא מה שעיניו רואות לאחר היכולת ובטהרת שכלו לפי כח האנושי אשר ע”פ רוב. …יסוד הבת קול היתה למען לא יפול להב העם פן ואולי ח”ו נטו אשוריהם מעט מטהרת המחשבה, ובאו ח”ו לקצה נגיעת הדעת, אשר לא בכמו אלה בחר ה’ למסור תורתו, להקרא תורת ה’ גם בדעת הנדחית, לזאת הודיעה הבת קול כי מחשבותיהם רצויים, וגם דברי בית שמאי הנדחית דברי אלוהים חיים הן, וההוגה בדבריהם כהוגה בתורת ה’.

 

בשיעור זה נעמיק את ההבנה שלנו במושג "מחלוקת לשם שמים". נאפיין את הרכיבים שדרכם נלמד כיצד נכון להתנהג בזמן מחלוקת ונתמקד בחשיבות של ההקשבה לאחר הנחוצה במחלוקת ולא רק בצורך להביע את עמדתי.
לב השיעור: איך לנהל מחלוקת?
פתיחה: תרגיל פתיחה

נבקש מתלמיד מתנדב לדבר בפני הכיתה על כל נושא שיבחר. בעוד הוא מדבר, נחלק פתקים לתלמידים בכיתה. לכל תלמיד יהיה כתוב משהו אחר: אל תסתכל לו בעיניים, תשחק בעט כשהוא מדבר. תסתכל בפלאפון, תפריע, תכנס לדבריו, תשאל שאלות ותראה אדישות כשהוא עונה (ניתן לתת את אותו פתק למספר תלמידים). בסיום נשאל את הדובר: איך הרגשת כשלא הקשיבו לך? מה חשבת? אילו התנהגויות מבטאות חוסר הקשבה?
לאחר מכן נבקש מתלמיד אחר לדבר בפני הכיתה, והפעם נבקש מראש מכל התלמידים להקשיב. נשאל בסיום: איזו הרגשה יש לך כשמקשיבים לך? נשאל את כל הכיתה: אילו התנהגויות מבטאות הקשבה? נרשום את הדברים על הלוח.

נבקש משני תלמידים לנהל דו שיח על נושא שהם חולקים עליו (רעיונות לדיונים: האם יותר חשוב להיות פעיל בתנועת נוער בתקופה זו או שעלינו להשקיע בלימודים? האם טוב שיהיה חבר/ה (מהמין השני) בתיכון? מחלוקות פוליטיות וכו’).
ננחה את התלמידים שעל כל אחד לדבר שתי דקות. כאשר התלמיד הראשון מסיים לדבר ולהציג את עמדתו, לפני שהתלמיד השני מתחיל לדבר, נבקש ממנו לחזור על דברי הדובר הראשון. נבחן אותו: האם הוא באמת הקשיב?
לאחר מכן נקיים מהלך זה בשנית עם שני תלמידים אחרים, ומראש נגיד להם שהם יצטרכו לחזור על דברי השני לפני שהם מדברים. ניתן להם לנהל את השיח ביניהם, ונשאל אותם בסיום: איך הרגשתם כשהשני חזר על דבריכם? מה עשתה לכם הידיעה שתצטרכו לחזור על דברי החבר?

מפגש: לימוד המשנה

 

נלמד את המשנה במסכת אבות:

מסכת אבות פרק ה משנה יז
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.
איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים – זו מחלוקת הלל ושמאי.
ושאינה לשם שמים – זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

נשאל: מה מאפיין את המחלוקת של קרח ועדתו? מה גורם לה להיות שלא לשם שמים, ומה הקשר בין זה לבין השאלה האם סופה להתקיים? ובמה שונה מחלוקת הלל ושמאי?

התבוננות: איך נוהגים במחלוקת?

נלמד את הגמרא במסכת עירובין:

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו.
יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.
וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן?
מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. …ללמדך, שכל המשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגביהו, וכל המגביה עצמו הקדוש ברוך הוא משפילו. כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו. וכל הדוחק את השעה – שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני שעה – שעה עומדת לו.

לפי מקור זה אנו לומדים שגם דברי בית שמאי וגם דברי בית הלל הם אמת, דברי א-להים חיים. המסקנה הראשונה שלנו היא שלאמת יש מספר פנים – העולם מורכב ויש בו ריבוי אמיתות, ולא פשוט להכריע כיצד לנהוג.
אם כך, לפי מה נכריע במחלוקת?
הברייתא מסבירה “מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”
נשאל:
מהי כוונת הברייתא? מה הקשר בין מידותיהם של בית הלל לבין ההכרעה במחלוקת? האם זו “מתנה” על התנהגות טובה, או שיש לה קשר מהותי להכרעה במחלוקת?
האם יש קשר בין מה שלמדנו לבין תרגיל הפתיחה של השיעור שעסק בהקשבה?
(אפשר לנצל את ההזדמנות להראות לתלמידים את ההבדל שבין מקורות העוסקים בהלל ושמאי עצמם לבין כאלו שעוסקים בבית שמאי ובית הלל, ולחשוב על היחס ביניהם)

נלמד את דברי ר’ ישראל סלנטר:

הרב ישראל מסלנט, אור ישראל, סימן ל בהערה
מדוע תלמידי בית שמאי ובית הלל יסכימו כל חבורה לרוב דעה אחת? ומה ענין חבורה לזה? כי סיבת מחלוקתם היתה משנוי מזג כוחות נפשם, אשר אין ביד האדם להפרישם משכלו, ואין לכל חוקר בתורת ה’ אלא מה שעיניו רואות לאחר היכולת ובטהרת שכלו לפי כח האנושי אשר ע”פ רוב. …יסוד הבת קול היתה למען לא יפול להב העם פן ואולי ח”ו נטו אשוריהם מעט מטהרת המחשבה, ובאו ח”ו לקצה נגיעת הדעת, אשר לא בכמו אלה בחר ה’ למסור תורתו, להקרא תורת ה’ גם בדעת הנדחית, לזאת הודיעה הבת קול כי מחשבותיהם רצויים, וגם דברי בית שמאי הנדחית דברי אלוהים חיים הן, וההוגה בדבריהם כהוגה בתורת ה’.

נשאל את התלמידים:
מה אומר ר’ ישראל? על אלו שאלות הוא בא לענות? ומה אנו לומדים מדבריו על מחלוקות, ועל הדרך שבה נכון לחלוק?
ר’ ישראל מסלנט מסביר שבית שמאי ובית הלל התקבצו בחבורות לפי האופי האישי של כל אחד, כלומר הדרך שבה למדו והבינו את התורה היתה קשורה לאישיות שלהם.
ישנם מקרים שבהם נגיעה אישית יכולה להוביל להבנת התורה בצורה שגויה, אבל יש גם מקום שבו חשוב שהתורה של כל אחד תתאים לאישיות שלו (אין אדם לומר תורה אלא במקום שלבו חפץ). בת הקול הסבירה שאמנם אנו נוהגים להלכה לפי דברי בית הלל, אך גם לדברי בית שמאי יש מקום וגם הם תורת ה’.

הפנמה: מחלוקת בחיים שלנו

נבקש מהתלמידים להזכר בסיטואציה של מחלוקת בחיים האישיים שלכם, בין אם היא נוגעת למריבה אישית או לוויכוח על נושא כללי.
איך הרגשתם? האם הצלחתם להקשיב לצד השני? הרגשתם ששומעים אתכם? איך לדעתכם ניתן לעשות זאת בצורה טובה?
נזמין את התלמידים לכתוב לעצמם את התשובות ומי שרוצה – ישתף בכיתה.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!