מבוא למסכת יומא

“יום הכיפורים, כמו לתשובה, יש שני אספקטים. ראשית, יום הכיפורים מכפר… ושנית יום הכיפורים מטהר… שני אלמנטים אלה של כפרה וטהרה הם תוצאה ישירה של החטא, ולעומתם אף בחטא עצמו שני אלמנטים אלה: א) החטא מחייב; ב) החטא מטמא…
אבל החטא עצמו גם מטמא. יש מושג של טומאת החטא… ברגע שאדם חוטא הוא נפסד, נשחת, הוא נטמא, הוא ירד ממעמדו. החטא מפקיעו… מסגולותיו האנושיות. הוא משתנה לגמרי. אישיותו אחת מסתלקת ואחרת באה במקומה. אין בכך משום עונש או קנס, אף לא זעם חרון ונקמה, זאת היא פגימה “מטאפיזית” באישיותו, בקדושתו של האדם… התשובה האמיתית היא איפוא לא רק מכפרת (מחיית העונש), אלא גם מטהרת (מן הטומאה), משחררת את האדם מטמטום הלב, מאטימות החושים, מחזירה לאדם חיותו, נותנת לו מחדש את דמותו המקורית. ויש… שהיא אף מעלה אותו לגבהים חדשים שטרם ידע כמותם.
… ברייתא היא במסכת סנהדרין (כה, ע”ב) וכן הובאה להלכה ברמב”ם… על עוברי עבירה שנפסלו לעדות. ביניהם מונה הברייתא את המשחק בקוביא, המלווה בריבית, את מפריחי היונים ועוד. ‘המשחק בקוביא, אלו הן המשחקין בפספסין… ואימתי חזרתן? משישברו את פספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחינם לא עבדי. מלוה בריבית, אחד המלווה ואחד הלווה, ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה ואפילו לעכו”ם לא מוזפי… מפריחי יונים וכו’ דאפילו במדבר נמי לא עבדי’. התשובה של אלה הרי אינה אלא על איסור גזל, ולמה אין תשובתם תשובה ברגע שהם מתחרטים על העבר ואינם עוסקים יותר בדברים אלו שיש בהם גזל? והרי משחק בקוביא בחינם, הלוואה בריבית לעכו”ם והפרחת יונים במדבר הם דברים שבהיתר, ולמה אין חזרתם “חזרה גמורה” עד שישברו פספסיהם, יקרעו שטרותיהם ויהרסו את מצודותיהם?
…בתשובה של טהרה לא מספיק לפרוש מן החטא, אלא צריך לפרוש פרישה גמורה מכל האוירה, הסביבה, הגורמים, התנאים והכוחות שסיבבו את האדם והביאוהו לידי חטא. תשובה של טהרה, המחזירה את האדם לכשרותו הראשונית, מחייבת אותו לשבור את הפספסין, לקרוע את השטרות, להרוס את כל הגשרים המוליכים ממנו ולעולם החטא שמשם יצא… לכפרה מספיקה חרטה… אבל לא כן במה שנוגע לטהרה. כאן לא מספיק לפרוש מן החטא. כאן לא מספיק לא לבצע את החטא עצמו לפי פרטיו שנאסרו עלינו במפורש, אלא צריך לפרוש מדרך חטאים.”