ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נזכיר את השיעור הקודם:
נסכם את העיסוק בפחד ונזכיר את פרק כז’ בתהילים.
נחלק לכל התלמידים דף עם המזמור: לדוד ה’, מחולק כפי שיוקרן לאחר מכן על הלוח. נבקש מכל תלמיד לצבוע את ביטויי הפחד בצבע שלדעתו מסמל פחד ואת ביטויי הבטחון בצבע שלדעתו מסמל בטחון.
קריאת המזמור תחולק לשלושה חלקים על פי השלבים השונים במזמור:
חלק א:
נקרא את המזמור כשהוא מוקרן על הלוח (חלק ראשון בלבד א’- ג’). (העימוד ע”י המורה להבנת המזמור, העימוד מחולק לשלושה חלקים עפ”י נושאים: בטחון בה’,בקשה ופירוט הבקשה.כמו כן מחולק עפ”י צלעות מקבילות להבנה חזותית של הטקסט.)
א) לְדָוִד
ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא
ה’ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:
ב) בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת-בְּשָׂרִי
צָרַי וְאיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ:
ג) אִם-תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא- יִירָא לִבִּי
אִם-תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזאת אֲנִי בוֹטֵחַ:
הנושא העולה מתוך הפסוקים הוא בטחון בה’. נדגיש יחד את המילים המתארות פחד על הלוח. נשים לב למושגים: “דימוי”, ו”הבלטה” ע”י השוואה לדבר אחר שהוא מוחשי וידוע יותר: “מרעים לאכול את בשרי”-אנשים רעים כמו חיות רעות המעוניינות לטרוף אדם ולאכול את בשרו, במלחמה.
דוד פותח את המזמור במילים “ה’ אורי וישעי ממי אירא” – ה’ הוא עבורו כמו אור, כמו פנס, שמוליכו בחושך. בהמשך הפסוק מתאר דוד את ה’ כמעוז: “ה’ מעוז חיי”- מעוז הוא מבצר או מקום גבוה שבו אפשר להסתתר. האמונה בה’ הוא בבחינת מבצר שמגן על האדם. החלק הראשון במזמור פותח במילים “ממי אירא” ומסיים במילים “אני בוטח”.
חלק ב:
נמשיך לקרוא יחד את המזמור ( פסוקים ד’-ו’).
ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת-ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ
שִׁבְתִּי בְּבֵית-ה’ כָּל-יְמֵי חַיַּי
לַחֲזוֹת בְּנעַם- ה’
וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:
ה) כִּי יִצְפְּנֵנִי בסוכו בְּיוֹם רָעָה
יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ
בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:
ו) וְעַתָּה יָרוּם ראשִׁי עַל-איְבַי סְבִיבוֹתַי
וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה’
פסוקים אלו מציגים את הבקשה היחידה של דוד.
נאתגר בשאלות מעמיקות:
נשים לב כי העימוד מציג מילים נרדפות בצלעות מקבילות. שבעה שמות לבית המקדש בשבעה פעלים שונים.
נמשיך בהבנה:
בקשתו היחידה של דוד היא: לחזות בנועם ה’: “אחת שאלתי מאת ה’..שבתי בבית ה’ כל ימי חיי”- דוד המלך מבקש להיות קרוב לה’ כמה שיותר כביכול הוא יושב “בביתו”.
נבקש לכתוב במחברת את הפעלים השונים אל מול שמות בית המקדש שהפעלים מתייחסים אליהם.
נבקש מהתלמידים לספר סיפור שהם שמעו או שקרא להם, שבו ה’ הציל אדם, או שאדם הרגיש שה’ עוזר לו.
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא