ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

כתוב בעיפרון בקרון החתום / דן פגיס

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מחשב מקרן
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
נלמד את שירו של דן פגיס 'כתוב בעיפרון בקרון החתום'. נדון בסיום המעגלי של השיר המקנה לו תחושת אין מוצא ומחנק, בתשתית המקראית של השיר ובמשמעותה, ובמילות הצופן הקיימות בשיר המשליכות את הקורא אל תקופת השואה. ונראה כי המשורר כותב שיר שואה באופן מינימליסטי, מרובד ועם שתיקות ופערים העוסקים בחוסר היכולת לומר משהו.
לב השיעור: איך כותבים שיר על השואה?
פתיחה: כותרת השיר

הערה למורה: לפני קריאת המערך, נא לקרוא ניתוחים של השיר מהביבליוגרפיה המצורפת, או ממקורות אחרים, מכיוון שהמערך נותן כיוון כללי להפעלת התלמידים  ולא מנתח את השיר על כל פרטיו.

פתיחה

נכתוב על הלוח את כותרת השיר “כתוב בעיפרון בקרון החתום”, ונשאל את התלמידים-

  • מה אתם לומדים מכותרת השיר?
  • לאיזה תקופה בהיסטוריה לדעתכם הוא מתקשר? ומדוע?
  • איזה סוג מכתב יכתוב האדם הנמצא במקום זה?

סביר להניח שהתלמידים יזהו כי מדובר בשיר על השואה, והשימוש במילת הצופן ‘קרון’ תוביל אותם להבין שמדובר בשואה.

מפגש: השלמת משפטים בשיר

נכתוב על הלוח את השיר בצורה חסרה ונבקש מהתלמידים להשלים את המילים החסרות:

כתוב בעיפרון בקרון החתום / דן פגיס

כאן במשלוח הזה

אני ______________

עם  _____________  בני

אם תראו את בני הגדול

________   בן   ___________

תגידו לו שאני ___________________

אחרי שהתלמידים ינסו לנחש את השמות, וכן את מה שאמרה האישה בסוף השיר לבנה, נכתוב את השיר במלואו.

כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם / דן פגיס
כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנֵי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי
דן פגיס, “כתוב בעיפרון בקרון החתום”,
בתוך: גלגול, 1970, עמ’ 22. הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל.
  • במה שונה השיר ממה שניחשתם ומדוע?

שני השינויים המרכזיים הם שמות הדמויות בשיר וסיום השיר- לגבי השמות, התלמידים בדרך כלל  מנחשים שמות אופייניים לתקופת השואה (הם מקשרים את השיר לתקופת השואה בזכות הכותרת), ואילו דן פגיס השתמש בשמות מן התנ”ך שהופכים בשיר לשמות סמליים. לגבי הסיום, הם מעלים אפשרויות כמו: תגידו לו שאני אוהבת אותו, שאני מקווה לפגוש אותו, וכדומה, ואילו דן פגיס בחר לקטוע את השיר בכוונה.

פתיחה זו מעוררת את סקרנותם של התלמידים, ומכניסה אותם ישר לדיון בשתי משמעויות חשובות של השיר: התשתית המקראיתוהסיום הקטוע של השיר.

התבוננות: דיון- סיום קטוע, תשתית מקראית, כותרת ומילות צופן

הסיום הקטוע של השיר:

  • מדוע יש לשיר סיום קטוע?

ננסה להעלות בעזרת התלמידים השערות: האם משום שהיא נלקחה למוות ולא הספיקה לסיים את מה שכתבה? האם נגמר העיפרון? האם בגלל שכל ניצול אמר את המשפט שהיה הכי חשוב לו ולכן השיר פותח פתח לאפשרויות רבות של אמירה (ראה סעיף 2 בחלק הרחבות), או אולי בגלל שבסופו של דבר אין מילים לתאר את הרגשתם של הנלקחים למוות?

הפעלה: נעמיד שלושה עד חמישה תלמידים מול הכיתה וניתן להם להקריא את השיר בזה אחר זה, נשאל את התלמידים-

  • איזו תחושה יוצרת הקריאה הזו? (הדבר יוצר תחושה של מעגליות)
  • מדוע רצה המשורר לכתוב שיר מעגלי?

האם כדי לתת את התחושה של המשלוחים האינסופיים המובילים את האנשים אל מותם? האם לתת את התחושה של חוסר המוצא בזמן השואה?

האזנה: נשמיע את הלחן של להקת “המדרגות” לשיר זה, ונשאל-

  • כיצד ממחיש הלחן את שתי אפשרויות הסיום: את הסוף הקטוע ואת הסיום המעגלי?

בנוסף לכך השיר נכתב ללא סימני פיסוק, וללא חריזה כדי להדגיש את תחושת המחנק ששררה בשואה, בגטאות, במחנות וברכבות, וכן כדי להראות את המשלוחים המהירים שלא עצרו בדרך אל המוות.

 

התשתית המקראית:

אפשר לקרוא בכיתה את הפסוקים העוסקים בפרשיית קין והבל בתנ”ך (בראשית פרק ג’ פס א’ – ט”ז), או לצאת מנקודת הנחה שהם מכירים את הסיפור, ולשאול מדוע בחר המשורר דווקא בסיפור זה, ומה ההבדלים בין סיפור קין והבל ובין המציאות בשיר, בתקופת השואה?

  1. דיון במשמעות חוה כאם כל חי, דמותה כאישה וכאם, דמותו של הבל כנרצח, דמותו של קין כרוצח.
  2. התייחסות לשאלה שתמיד עולה: כיצד ייתכן שמדובר באחים? והתשובה שכל בני האדם אמורים להיות אחים, ובכך הופך השיר לשיר שיש לו גם מסר אוניברסלי.
  3. דיון בביטוי הדו- משמעי קין בן אדם: בנו של אדם הראשון, או בן אדם כיצור אנושי. למרות שיש ציפייה מבן אדם להתנהגות אנושית, הנאצים לא התנהגו כך. ישנה הדגשה בשיר אחר של פגיס שנקרא “עדות”, שהם אכן היו בני אדם ולמרות זאת התנהגו באכזריות רבה!
  4. הדגשה כי בשיר, בניגוד לתנ”ך, האם נרצחת יחד עם בנה, ולעומת רצח אחד (הגם שכלל את חצי האנושות של אותה תקופה),  יש כאן רצח המוני וניסיון לכלות את האנושות כולה המסומלת ע”י אם ובנה שבדרך כלל מסמלים המשכיות.
  5. אפשר בהקשר זה לדבר על המילה המנחה ‘בן’ שחוזרת בשיר שלוש פעמים ומדגישה את הכאב הגדול והחמלה של אם שיודעת לאיזה גורל מובל בנה, וכן האמירה שלא נאמרה לבן הגדול, הרוצח…

משמעות הכותרת:

נחזור לכותרת של השיר שעסקנו בה בפתיחת השיעור. ונשאל-

  • במבט שני על כותרת השיר- מה ניתן כעת ללמוד ממנה?

מכיוון שמדובר בשיר מאוד קצר, אנו לומדים רבות על השיר גם מהכותרת שלו: כתוב וחתום (ימים נוראים  – כתיבה וחתימה למוות במקום לחיים), חתום – סגור (קרון בהמות) ,חתום – לא ברור, סתום, כפי שקשה מאוד להבין את התופעה של הרצח ההמוני בתקופת השואה.

נראה לתלמידים את אנדרטת הקרון ביד ושם:

קרון

האנדרטה מורכבת מקרון רכבת וממסילת רכבת הניצבים על גשר שבור. על האנדרטה מופיע שירו של דן פגיס- כתוב בעיפרון בקרון החתום. קרון הרכבת שימש במקורו להובלת בהמות ובמהלך תקופת מלחמת העולם השנייה שימש הקרון להובלת יהודים למחנות ההשמדה. הקרון נשמר מאז תום המלחמה והוענק ליד ושם על ידי חברת הרכבות הפולנית. (ויקיפדיה) מיקום האנדרטה מאפשר צפיה בה גם ממרחק, ולנוסעים בכביש העולה לירושלים מכיוון עין כרם נדמה הקרון כאילו פורץ מתוך העצים שבפסגת ההר – דבר המעצים את המשמעות של האנדרטה.

ונחזור לכותרת-

  • מדוע בעיפרון? האם בגלל שלא היה לה משהו אחר?
  • בגלל שעיפרון נמחק ויש סיכוי שגם זכר השואה ימחק?
  • אולי אפרוריות העיפרון תורמת לעיצוב אווירת השיר?

כאן גם המקום להתייחס למילים ‘קרון’ ו’משלוח’, שהן מילות צופן של שואה- “מילות הצופן”, המאפיינות את הכתיבה על נושא השואה בשירת “דור-המדינה”, מאפשרות התרחקות מאמירתיות יתר, ויצירת דרכי מבע שיריות, שעיקרן עקיפה ורמיזה לגבי תחום האימה.

השימוש במילות “הקוד” מאפשר התייחסות לרובד הריאלי ללא פרטנות יתירה, וכך נוצר מערך שירי, המבוסס על השלכה, העברה והרחקה. יתירה מזו אף הנטייה המיתית מסתייעת במילות צופן, שכן התפיסה החותרת להבעת מוראי השואה בכיוון של אימה קוסמית, מסתייעת על דרך הרמז במצבים ובתמונות מן “הפלנטה האחרת”.

(ספרות השואה ושירתה בעברית חנה יעוז קסט)

דוגמאות נוספות למילות צופן: עשן, גדר תיל, מגפיים, פלנטה אחרת.

כדי להמחיש את עוצמתן של מילות הצופן אפשר לכתוב על הלוח דוגמאות למילות הצופן של שואה ולתת לתלמידים לכתוב שיר או חיבור קצר עם המילים הללו. (מכיוון שיש הרבה שירי שואה שיש בהם מילות צופן, אני מצרפת הצעה לסדנה שלימה להפנמת המושג בסעיף 3 בחלק של ההרחבות).

הפנמה: רגש+ תרגיל כתיבה +דיון

כעת, לאחר שסיימנו לעיין בשיר ולעמוד על האמצעים האמנותיים שלו, נעבור לשלושה תרגילי הפנמה:

ראשית, נעשה סבב, בו כל תלמיד ישתף (אם ירצה) ברגש שעלה בתוכו, אחרי לימוד השיר, מבלי לפרט. (נוכל, אם נרצה ונרגיש שהדבר נכון לפתח דיון סביב הרגשות שעלו בכיתה לאור השיר וההעמקה בתכניו).

שנית, נבקש מהתלמידים לכתוב מילות סיום משלהם לשורה האחרונה בשיר – ‘תגידו לו שאני…’.

גם כעת ניתן לקיים סבב או לבקש ממי שמעוניין לקרוא בפני כל הכיתה את מילותיו. כמובן שיש כאן התערבות במה שהמשורר השאיר פתוח ומעגלי, ובכל זאת, זו הזדמנות לאפשר לתלמידים לבטא את עולמם שלהם ואת מה שהם מבינים כמסר שמבקשת האם-חוה- לומר לבנה, קין. (לאחר קריאת התלמידים, אפשר להביא דוגמאות לדברים אחרונים של יהודים מתקופת השואה שמובאות בסעיף 2 בחלק הרחבות)

שלישית, נקיים דיון פתוח בשאלה-

  • מה יש בו בשיר הזה שהפך אותו לאחד המפורסמים שנכתבו על השואה?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!