ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

חג הסיגד

תצוגת כיתה מלאה
חג הסיגד
לב השיעור
פתיחה
מפגש
משחק - פריטי מידע
התבוננות
הפנמה
אסיף
משחק
בשיעור זה נתוודע ונכיר את חג הסיגד שעניינו חיזוק השייכות אל מהותנו כעם. ננסה להבין האם יש עוד משמעות בחגיגת חג זה.
לב השיעור: מה משמעות חג הסיגד בימינו?
פתיחה: שאלון - מהו חג הסיגד?

את השיעור נפתח במעין “בוחן פתע” על חג הסיגד. נחלק לתלמידים שאלון אמריקאי עם חמש שאלות. לאחר שהתלמידים יסיימו לענות על השאלות, נבקש מהם לתת את דף הבוחן שלהם עם התשובות שלהם למי שיושב לצידם, והוא זה שיבדוק עבורם את הבוחן בסוף השיעור.

  • למי מכם היה קשה לענות על השאלון?
  • האם חשוב שנכיר את החג הזה? מדוע?
מפגש: משחק - פריטי מידע

נחלק את התלמידים לארבע קבוצות ונשחק משחק תחרותי.

כל קבוצה תקבל דף עם כל מיני פריטי מידע  על החג. כשהמטרה של הקבוצה היא להצליח לקשר בין כל פריטי המידע ולהבין דרכם איך היה נראה החג. שימוש נכון בפריט מידע יקנה לקבוצה נקודה. קבוצה שיהיו לה הכי הרבה נקודות תנצח. (נכתוב על הלוח דוגמא מתוך חג שהתלמידים מכירים, כגון: רעשן, מגילה, תחפושת.)

למשל: בדף מופיעות המילים – הר, אבנים על הראש וצום. ועל הקבוצה לנסות להמציא את החיבור בין המילים. החיבור הנכון הוא: חג הסיגד הינו יום צום שבו עולים להר, כשעל ראש הנשים אבנים.

נזמין את התלמידים להרחיב ולהוסיף מהדמיון פריטים שלא כתובים.

בסיום המשחק, נבדוק את התשובות כך: נסביר על מהלך חג הסיגד ואת המושגים בזה אחר זה. כשנתייחס למושג נכתוב אותו על הלוח, ובטרם נסביר מה משמעותו, נבקש מהתלמידים להקריא את המשפט בו הם שיבצו מושג זה ולהסביר את שכתבו. לאחר שהתלמידים יקריאו את שכתבו נסביר את המושג. לאחר מכן, נחזור למשפטים שהתלמידים הקריאו ונסמן ניקוד לקבוצה שענתה נכון (התכוננו גם לתשובות מצחיקות).

להלן ההסבר הכולל את פריטי המידע בצורה נכונה:

    1. פירוש המילה סיגד בשפת הגעז היא סגידה, השתחוויה. החג חל בכ”ט בחשון, חמישים יום מיום הכיפורים.
    2. בחג זה צמים במחצית היום הראשונה ועולים להר הכי גבוה אשר נמצא באזור, וכך נזכרים במעמד הר סיני.
    3. מי שהיה גר רחוק מההר, היה מגיע מבעוד יום לקרבת ההר והיה זוכה להכנסת אורחים מהודרת מקרב היהודים הקרובים להר.
    4. עם עלות הבוקר, היו מטפסים אל ההר, כשעל ראש הנשים היו אבנים המסמלים כניעה בפני הקב”ה.
    5. בהגיעם אל ההר, היו ה”קייסים”, מנהיגי הדת, קוראים בפני הציבור מתוך ה”אורית”- התורה, את עשרת הדיברות וחלקים מתוך הספרים “עזרא ונחמיה”- העוסקים בשיבת ציון.
    6. מטרת החג הייתה לבטא את הרצון לברית מחודשת עם הקב”ה ולחזור לארץ ישראל.
    7. בסיום התפילה, היו מלווים את ספר התורה לבית הכנסת בשירה ובריקודים, עושים סעודה גדולה מפרות שנשחטו במיוחד עבור החג, לאחר הסעודה, היו ממשיכים בשירה ובריקודים.
התבוננות: דמיון - מסע תפילה

לאחר סיום המשחק נערוך עם התלמידים דמיון מודרך:

נזמין את התלמידים לעצום עיניים ולהצטרף אלינו למסע..

“עצמו עיניים.. אתם נוסעים בזמן וחוזרים אחורה כמאה שנה.. נוחתים באתיופיה… מזג האוויר הוא חם.. יבש.. אתם מביטים סביבכם ורואים קבוצה גדולה מתאספת וצועדת לכיוון ההר.. אתם הולכים בעקבותיהם, ומצטרפים לצעדה שלהם אל עבר ההר. יחד עם הקבוצה אתם עולים אל ההר, צועדים בחום במעלה ההר, מתנשפים.. לא מבינים לאן כולם הולכים… לבסוף אתם מגיעים לראש ההר ושם אתם רואים תפילה אדירה וגדולה.. גברים ונשים משתחווים על הריצפה, בוכים, מתגעגעים.. כולם יחד, מצפים ומתפללים..
אתם לא מבינים לאן הגעתם ועל מה התפילה הגדולה, אתם מנסים להבין מהי תפילתם, ניגשים לאחד האנשים והוא אומר לכם שתפילתם היא……”

נעצור ונבקש מהתלמידים לחשוב בעיניים עצומות מהי התפילה, ובשקט לפקוח את העיניים ולכתוב במחברת את התשובה ששמעו מהאיש, מהי תפילה זו?.

נסכם: יהדות אתיופיה שחיה שנים רבות במנותק מעם ישראל, ניסתה לעשות הכל כדי להישאר קרובה ודבקה במסורת, בתורה ובארץ ישראל. יהודי אתיופיה התפללו לחזור לעם ישראל, לארץ ישראל, להישאר נאמנים לזהותם. נספר לתלמידים שחג הסיגד נחגג גם היום. יהודי אתיופיה נאספים תחילה בטיילת ארמון הנציב שבירושלים ומשקיפים עם העיר העתיקה, ומשם ממשיכים לכותל.

  • מדוע לדעתכם כיום, יהודי אתיופיה צריכים לחגוג את החג הזה?
  • האם לתפילתם יש עוד משמעות כיום או שבהגעתם ארצה המשימה הושלמה?
  • כיצד אנחנו יכולים לקחת חלק בתפילה זו?
  • איזה מהדברים בחג הסיגד אנחנו יכולים לחגוג ולקבל על עצמנו?
הפנמה: תפילה - גאולה שלמה

נזמין את התלמידים לכתוב על פתק תפילה שלדעתם מתאימה לחג הסיגד היום. את התפילות השונות נתלה ברחבי הכיתה.

נחזור ל’בוחן’ מתחילת השיעור ונבדוק אותו לעצמנו.

נסכם: יהודי אתיופיה חלמו וציפו לחזור להיות יהודים בארץ ישראל. לשמור נאמנות מוחלטת לזהותם. כיום הם ממשיכים לציין את החג הזה בירושלים בטיילת ארמון הנציב. כשה”הר” אליו הם מטפסים- הוא הכותל המערבי. תמיד יש לפנינו “הר” לטפס אליו, ציפייה חדשה לצפות. חלום חדש לחלום. כעם הננו עוד חסרים את הגאולה, ואת בניית בית המקדש וחסרה עדיין אחדות..

נזמין את מי שרוצה מוזמן להגיע ולהצטרף לצעידתם של עולי אתיופיה בחג הסיגד ולהתפלל את התפילה שכתב בשיעור – ליד הכותל.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!