ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

התנדבות לקצונה בניגוד לרצון ההורים – בעקבות שו”ת הרב יעקב אריאל

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
התנדבות לקצונה בניגוד לרצון ההורים – בעקבות שו”ת הרב יעקב אריאל
לב השיעור
פתיחה
מפגש
חברותות - דף לימוד
התבוננות
הפנמה
דיון - קצונה או כיבוד הורים
אסיף
דווקא כאשר רצון ההורים "מתנגש" עם אידיאלים , עלול להיווצר משבר אמיתי. הרב אריאל דן במקרה שבו הבן מבקש להתנדב לקצונה בניגוד לרצון ההורים. בסוגיא זו נבחנת ההגדרה המדויקת של ה"מורא" וה"כיבוד" וגבולות המצווה. אנו ניישם את העקרונות שעולים מן התשובה במקרה שקרוב לעולם תלמידי התיכון.
לב השיעור: מה גבולות הגזרה של מצוות כיבוד הורים?
פתיחה: שאלה - כיבוד הורים

נפתח בשאלה:

  • מהם גבולות הגזרה של מצוות כיבוד הורים?
  • האם עלינו לכבד אותם בכל מחיר?
  • באילו מצבים לדעתכם אפשר לא להקישב להם?
  • האם יש כזו אפשרות בכלל?

נאסוף את התשובות ונתייחס אליהן בהמשך.

מפגש: חברותות - דף לימוד

נחלק לתלמידים דף לימוד, עם שאלות ונבקש מהם ללמוד ולענות עליו בחברותות.

התבוננות: דילמה - אמא ובן

נעלה לדיון מקרה: נער קיבל הצעה לשמש כמדריך בסניף פיתוח. התפקיד חשוב בגלל שאין במקום נערים  שיכולים למלא את התפקיד.ביצועו על הצד הטוב יכול לקרב ילדים לעולם תורני ערכי. הוריו של הנער מתנגדים בגלל ש… (נשתף את התלמידים. נבקש מהם לנסח את הסיבות השונות כאילו נאמרו מפי האם ונכתוב אותם על הלוח .סיבות אפשריות – 1. דאגה ממצב לימודי ירוד – ” אני כבר רואה את “הרב זרח” באסיפת ההורים הבאה. “תשמעי ,גב’ קוזילביץ,הבן שלך פשוט לא לומד…” 2. געגועים , דאגה לנוחות הבן  – “כל שבת שנייה לא תהיה בבית ? ! איפוא תישן ? מה תאכל ?” 3. הגזמת. ללכת שעתיים בכל כיוון ! “שברי הליכה” יהיו לך… ועוד ועוד )

נבקש מהתלמידים לתאר במילים שמביעות רגשות את הרגשתו של הנער כשסירבו הוריו לאשר לו להדריך , ואת הרגשת הוריו כששמעו על רצונו וחשבו על כך. ( למשל – הרגשתי אכזבה. ציפיתי שההורים יעריכו את הרצון שלי לתרום וכו’. הרגשתי כעס –  באיזו זכות ההורים רוצים למנוע ממני… והרגשת ההורים –דאגה  וכו’ ) מטרת הבעת הרגשות היא “להיכנס לנעליים” של הדמויות ולחוות את המקרה לפני שניגשים לנתח אותו.

המקרה שבו דן הרב אריאל דומה למקרה שהצגנו בצדדים מסוימים ושונה ממנו בצדדים אחרים. נבקש מהתלמידים לחשוב על הצדדים השווים והצדדים השונים ונמנה אותם יחד:

  1. צדדים שווים- בשני המקרים רצון ההורים הוא שלבן “יהיה טוב”. הם אינם זקוקים לו לצורך עצמם.
  2. בשני המקרים הבן חפץ להתנדב מעבר למה שהוא מחויב לו.
  3. צדדים שונים – הנער הצעיר יכול בקלות “להסתנוור” מדבר שאינו מתאים לו (ראו סיבה מס’ 1).
  4. ההתנדבות להדרכה אינה חיונית כמו שירות בקצונה ( אע”פ שהיא מאד חשובה ! ).
  5. אי אפשר לטעון שאם לא ידריך ייפגעו ההורים עצמם.)

כעת נקיים משחק תפקידים. נבקש משני תלמידים “להיכנס לנעליים” של האם ושל הנער.

  • כיצד יכול הבן, בדרכי נועם,כדבריו של הרב אריאל בסוף תשובתו, להגיע להסכמה הדדית עם הוריו?

נענה יחד: 1.גילוי אמפתיה והבנה גם כשאינך מסכים. 2.השארה (אמיתית !) של ההחלטה הסופית להורים. 3.פשרה (האם גם בקצונה אפשרית פשרת ביניים ?) – ההדרכה תתחיל בחופש הגדול ותימשך רק אם לא תהיה ירידה בלימודים. רק פעם בחודש הבן ייסע לשבת וכיו”ב.

הפנמה: דיון - קצונה או כיבוד הורים

נציף עוד דיון למחשבה מהש’ות של הרב אריאל:

בחור רוצה להתנדב לקצונה והוריו לא רוצים. הוריו אינם זקוקים לעזרה מיוחדת בבית וכל רצונם הוא שבנם יהיה מוגן כראוי. רצון זה הוא חזק כל כך עד שפגיעה בו גורמת מחושים שונים (בן זה חש בכך כבר בטיולים השנתיים המורכבים בכיתות התיכון).

נזמין שני תלמידים להציג דעות בעד ונגד ההתנדבות לקצונה ביחס להורים. נבקש לנסות להתייחס בתשובתם לשו’ת.(למשל – אין לדבר סוף. האם הבן אחראי על הרגשות ההורים… ואם יחליט לגור בשכונה “קשה”…ההורים יחליטו בשבילי הכול…, או – כיון שההורים עשו למענינו כ”כ הרבה אנו מחויבים להימנע כל האפשר מעימותים עמם. אם הבן נקלע למצב כזה הוא צריך לנהוג כפי שהרב אריאל מציע בסוף תשובתו. בהרבה נועם , בהסברה גדולה, בהרגעה עד כמה שאפשר..)

ננתח את המקרה לאור דבריו של הרב אריאל: מחד,לפי הגדרת ה”כיבוד” כמעשה המביא תועלת להורים ולא כמעשה המביא תועלת לבנם,אין כאן פגיעה בכיבוד. מאידך ,באופן עקיף אמנם, אי ההליכה לקצונה משפיעה לטובה על בריאות ההורים וגורמת להם רוגע ושמחה.

נזמין את התלמידים לשאול שאלה זו בפני רב בית הכנסת שלהם ( או ראש הישיבה )  ולהביא לנו מתשובותיהם. בשיעור הבא נדון בתשובות שהובאו ונעלה אותם בצורה תמציתית על הלוח.

נסיים בדבריו של הרב אלישע אבינר:

 … מצוות כיבוד אב ואם מטילה חובת ציות על הבנים רק בנושאים הנוגעים ישירות לטובתם האישית של ההורים ולא לענייניהם האישיים של הבנים … לדוגמה – בחירת מקום לשירות לאומי או מקום לימודים הוא עניינה של הבת ואינה נוגעת להורים ( אא”כ ההורים מבקשים שהבת תשהה בקרבת הבית כדי שתוכל לסייע להם ) … אולם יש מן האחרונים ( המקנה והחזון איש ) אשר סוברים שכל סירוב לציית לבקשת ההורים היא פגיעה בכבודם וביטול מצוות מורא ( “איש אמו ואביו תיראו” ) לדעתם אין הבחנה איזה סוג בקשה מעלים ההורים , בכל מקרה חייבים הבנים לשמוע בקולם , למעט מקרים חריגים כגון בקביעת בת זוג או בן זוג , מפני שאסור לאדם לישא אישה שאינה מוצאת חן בעיניו…

נסכם כי בנים נבונים צריכים להשתדל להטות אוזן קשבת למשאלות ההורים , בגלל חובת הכרת הטוב כלפיהם ובגלל שההורים צברו ניסיון חיים עשיר …

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!