ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

התחפשות בפורים

יצירה
שימו לב! השיעור כולל הצעה לפעילות יצירה האפשרית רק במקום גדול עם תנאים מתאימים.
השיעור מצביע על קשר עמוק בין מנהג התחפושות למגילת אסתר וממנו יוצא להתבוננות פנימית אישית על המסכות שאנו עוטים בהתנהגות היומיומית שלנו.
לב השיעור: מה מלמדת אותנו ההתחפשות בפורים על עצמינו?
פתיחה: האמנם מנהג התחפושות מתאים דוקא לפורים?

המנהג להתחפש בפורים הוא מנהג מאוחר מאד המוכר רק מהמאה ה-15 באירופה. עדות המזרח לא הכירו מנהג זה עד שהגיעו לישראל.

כפי הנראה נלקח מנהג זה מקרנבלים שהיו נהוגים בין הגויים ועד היום נהוגים בנצרות, בקרנבל בוונציה או בריו דה ז’נרו.

אם כן – מדוע אימצו היהודים את המנהג הזה דווקא לפורים? הרי יכלו להלביש אותו על כל חג אחר או לקבוע לו יום משלו?

מפגש: עיון בפסוקים

נראה כי מנהג ההתחפשות מתאים יותר מכל לפורים משום שבמגילה נוכל למצוא כמעט את כל הדמויות המרכזיות מתחפשות.

להרבה דמויות במגלה יש ‘תחפושת’, לעיתים כזו שמסתירה במכוון את כוונותיהם האמיתיות, לעיתים כזו העוזרת להן להוציא תכונות מן הכוח אל הפועל. נסו למצוא את התחפושות או היפוך האישיות בכל דמות.

התלמידים יקבלו הפניות לפסוקים במגילה וינסו למצוא את התחפושת או ההיפוך אצל כל דמות:

אסתר: א’, ז-ח / ב, י / ב, טז/ ב, כ/ ד-יא/ ומנגד: ד, טז/ ד-יז, ז, ג-ד/ ט, כט/ ט,לב/  ה, א

אחשוורוש: א,א+י,א-ב ולעומת זאת: א, ב-ה/ א, יב/ ב,א/ ג,י/ ח,ב/.ח,ח

מרדכי: ד,א, כנגד: ח,טו.

המן: ג,ח/ ג, טו-כלפי חוץ, כיצד מציג המן את יחסו למלך? ומצד שני- ו  ז-ט/ ז,ט- מה חושב המן בפנים?

בגתן ותרש: ב, כא- מה התפקיד שלהם ומה מעשיהם?

 

התבוננות: מסקנות: דמויות מתחפשות במגילה

בפסוקים ניתן לראות את ההיפוך שעוברות הדמויות או המסכות הקבועות שלהן:

אסתר – בתחילת המגילה היא מוצגת אסתר כפאסיבית. היא מוצגת דרך אגב למרדכי, היא נלקחת בעל כרחה לארמון, היא לא מגלה את יהדותה, בבואה לפני המלך אינה מבקשת דבר. כשמרדכי מבקש ממנה להתחנן על עם ישראל היא טוענת שלא הוזמנה אל המלך זה שלושים יום ואינה יכולה לנקוט יוזמה. דברי מרדכי שאם לא תגן על עם ישראל “רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע את לעת כזאת הגעת למלכות” גורמים לה שינוי ואף היפוך: פתאום היא נעשית אקטיבית ויוזמת את מהלך הצלת עם ישראל: היא יוזמת שלושה ימי צום בשושן, מגיעה אל המלך ומזמינה אותו ואת המן למשתה ראשון ולמשתה שני, וכשהמלך כבר מתפקע מסקרנות היא מצביעה על האויב – המן. לאחר תלייתו היא שבה ומתחננת להשיב את האיגרות ששלח המן, ולבסוף “ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף לקים את אגרת פורים הזאת השנית” – הפעולה נקראת על שמה כי היא היתה היוזמת. אז מי היא אסתר – אישה פאסיבית וחלשה או אשה מנהיגה ויוזמת?

גם המן מתחפש – הוא מוצג כמי שרוצה בטובת המלך אך כל עצותיו נובעות מאינטרסים שלו עצמו:  להרוג את היהודים- זהו מהלך שלא ייטיב עם המלך אלא עם המן הקנאי אך הוא מציג זאת כטובת המלך ומשחד אותו בכסף, כשהמלך שואל אותו מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו הוא חושב על עצמו ומציע דבר שהוא היה רוצה גם אם זה לא מתאים למרדכי.

אחשוורוש – הוא מוצג כמלך על 127 מדינות, אך גם זוהי תחפושת, הוא התחפש למלך, אך למעשה היה שיכור רוב ימיו – עשה משתה מאה שמונים יום, הוא לא יודע להנהיג את הממלכה וכשושתי לא נענית לו הוא כועס וצריך את עצת היועצים. גם כשמתגלה המן על-ידי אסתר אחשוורוש לא יודע מה לעשות עד שחרבונה מספר לו על העץ שהכין המן. המן מציע להרוג את היהודים ואחשוורוש נותן לו את הטבעת-מקור וסמל כוחו, הטבעת בה חותמים על צווים וחוקים, וכשאסתר מבקשת הוא מעביר אותה לה ולמרדכי. הצירוף “המלך אחשוורוש” במגילה הוא צירוף ציני, הומוריסטי.

בגתן ותרש מתחפשים לשומרי המלך אך רוצים להרגו.

אצל מרדכי חל היפוך: הוא מתחיל במקום נמוך, המתבטא בלבוש שק ואפר אך בהמשך מולבש בלבוש מלכות ונישא על סוס על ידי המן שכעת ירד מגדולתו (בשלב זה מדובר בתחפושת ממש, ליום אחד. בסוף המגילה הוא שוב יוצא בלבוש מהודר והפעם זהו הלבוש שלו ולא של אחר).

הקב”ה – “אסתר מן התורה מנין? ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא” – מדרש זה משקף את ההבנה של מגילת אסתר כמגילת הסתתרות ה’. שמו אינו מופיע כלל במגילה אלא ברמז “רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר”. הקב”ה מסתתר מאחורי ההתנהלות הטבעית של העולם, אבל אין דבר מקרי והעובדה שהכל במגילה התנהל כשורה זוהי השגחה. מספיק שהמלך לא היה מקבל את אסתר ועם ישראל היה אובד, מספיק ששנתו לא היתה נודדת והיה מקבל את עצת המן לתלות את מרדכי אזי עם ישראל היה אובד.

הפנמה: זה טוב או רע ללבוש מסכה?

גם אנחנו מתחפשים בחיים. אין אדם שאינו שם מסכות בחיים.

נבקש מהבנות לספר על מצב שבו שמו מסכה, בראיון עבודה או לימודים, במצב שבו לא רצו לחשוף את דעותיהן והביעו הזדהות עם משהו שאינן מאמינות בו וכדומה.

נערוך דיון עם התלמידות: האם טוב או רע ללבוש מסכה?

רע: האדם לומד לשקר לעצמו ואינו יודע מהי זהותו האמיתית. אף אדם אינו רוצה להיות בקשר עם אדם שאינו כן ואמיתי אלא מזוייף. אנו שונאים זיופיים ומעדיפים את המקור. לפעמים המסכה פוגעת בשני.

להדגיש את חשיבות האמת והכרת השני בקשר הזוגי – להכיר את בן הזוג בחיים האמיתיים שלו, בכמה שיותר סיטואציות כדי לדעת מי הוא ולא לתת לו ליצור תדמית של מה שאחר-כך בחיים יתגלה כשקר.

טוב: המסכה מונעת פגיעה בזולת – יש מצבים שכדי לא לפגוע בשני אנו לובשים מסכה, המסכה מגנה על הלובש אותה שלא יחשוף את כל כולו ובמצבים קשים לעטות מסכה שמחה עוזר לאדם לא להתפרק, המסכה מחנכת – אדם בעל מידות רעות שעוטה מסכה של טוב יכול להיות מושפע ממנה ולהפוך לטוב, מעין “אחרי המעשים נמשכים הלבבות”.

לסיום, נבקש מכל אחת לספר על מסכה שהיתה רוצה להשיל מעצמה. איזה דבר דבר שלא כולן יודעות וחשוב לה שידעו היא היתה רוצה לחשוף? או, לחפש דבר שהיתה רוצה להיות, שאיפה להגיע למצב מסויים, מידה שהיתה רוצה לחזק, מעין השלת מסכה שקיימת.

הצעה ליצירה: להביא מסכות וצבעים ולבקש מהבנות לצייר על המסכה משהו שהן רוצות לחשוף מתוכן. לאחר מכן כל אחת תסביר את מה שהכינה. לפעמים קל יותר להיפתח ולדבר על עצמינו דרך דבר אחר שיצרנו. *הפעילות אפשרית רק במקום גדול עם שולחנות ותנאים לעבודה.

אסיף: ממנהג התחפושות לעבודת האישיות

בדקנו את הקשר בין פורים לתחפושות באמצעות עיון בדמויות מרכזיות במגילה. מתוך כך גרמנו לתלמידות לחשוב על ה’תחפושות’ שלהן עצמן בחיי השגרה- תחפושות בהתנהגות ובתכונות. ערכנו דיון לגבי החיוב והשלילה בעטיית מסכה בהתנהגות שלנו באופן שנוכל באמת להשתמש במסכות כאלו רק במצבים שמתאים לעשות זאת. השיקוף העצמי היווה טריגר לחשוב גם הלאה על השאיפות לשיפור באמצעות השלת ‘מסכות’ מיותרות.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!