ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הערבית שלי אילמת

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
מקרן
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
הצעה להוראת השיר "הערבית שלי אילמת", מאת אלמוג בהר. שיר זה מניח כי יש קשר הדוק בין זהות לשפה ומתמודד עם הפער שבין רגשות חמים וקרובים לשפת ההורים הסבים והסבתות, לבין רגשות קשים של ריחוק ושנאה לשפת האויב. מתוך כך מתמודד השיר עם הזהות המסוכסכת העולה מפערים אלו.
לב השיעור: הקשר בין שפה לזהות
פתיחה: סימון משפט בדברי המשורר

נקרא עם התלמידים את הקטע הבא מתוך ראיון עם המשורר, לפני הקריאה נבקש מהתלמידים לסמן בקו את המשפט שהפתיע או סקרן אותם.

“הרגע המשמעותי ביותר מבחינתי של גילוי גבולות הלשון היה כאשר סבתי מצד אמי עליזה (לואיז) גחטן (לבית סגמן), בחודשים האחרונים שלפני מותה, שכחה את השפה העברית וחזרה לדבר רק ערבית (ערבית-יהודית-בגדאדית). כבר קודם לאותו הרגע ראיתי כיצד העולם מסודר בחלוקות לשוניות: הורי אמי מדברים אליה בערבית, היא עונה להם בעברית, אבי משוחח עם הוריו בגרמנית וצופה בסרטים בדנית, סבי שותק בספניולית, אנחנו הילדים מדברים עברית בינינו, אבל גם קצת אנגלית. עד אותו רגע יכולתי לחשוב שזה טבעי, שבכל דור מתחלפות שפות, שיש שפות ומבטאים של זקנים ויש שפות של צעירים, וזאת היא דרכו של עולם. החודשים האחרונים של סבתי הביאו הבנה חדשה: משהו זר, חיצוני למשפחה, הביא לכך שלא אוכל לדבר עם סבתי בימיה האחרונים, שלא אוכל להבין את סבתי בימיה האחרונים. פתאום לא לדעת ערבית היה מחריד; כמו לגלות לפתע, ללא הכנה, שאתה אילם וחירש בו זמנית. שנים לאחר מכן, חודשים לפני מותו של סבי האחרון, יצחק בהר, התחלתי ללמוד ספרדית, והוא התחיל לדבר עמי בספניולית (ספרדית-יהודית). בניסיון לענות לו היה חשש גדול, מהול בשמחה גדולה. קשה לדבר בשפה אחות לשפה שרק התחלת ללמוד; אושר גדול הוא לגלות שפתאום סבך יכול לדבר אליך בשפת ילדותו שלו.”
(קטע מתוך הראיון “העברית שלי גועשת” ).

נאסוף מהתלמידים את המשפטים שהם סימנו ונכתוב אותם על הלוח, במידה ויש צורך נבחר את המשפטים הבאים:

  • “העולם מסודר בחלוקות לשוניות”
  • “פתאום לא לדעת ערבית היה מחריד”
  • “משהו זר, חיצוני למשפחה, הביא לכך שלא אוכל לדבר עם סבתי בימיה האחרונים, שלא אוכל להבין את סבתי בימיה האחרונים.”
  • המילים הן לכאורה רק כלי.”
  • “אושר גדול הוא לגלות שפתאום סבך יכול לדבר אליך בשפת ילדותו שלו.”

נשאל איזה שפות דיברו הסבים והסבתות של אלמוג, נדון עם התלמידים בשפה כמקרבת וכמרחיקה, נבאר את המשפטים שסימנו התלמידים ונבקש מהם להביא דוגמאות מעולמם.

מפגש: השיר בערבית ובעברית

נראה לתלמידים סרטון שבו אלמוג בהר מקריא את השיר בערבית (1:27 דקה עשרים ושבע). נבקש מהתלמידים לרשום כל מילה שהם מבינים ולנחש באופן מושכל במה עוסק השיר.

לאחר מכן, נחלק את השיר לתלמידים ונקרא אותו ביחד.

הערבית שלי אילמת/ אלמוג בהר
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
“אַהְלָן אַהְלָן”.
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
“אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד”.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.
  • מה הן התחושות שעלו אצלכם כאשר שמעתם את השיר בכל אחת מהקריאות?
  • מהו יחסו של הדובר לשפות השונות?
התבוננות: אמצעים אמנותיים

אמצעים אמנותיים:

מבנה: נבקש מהתלמידים לתאר את מבנה השיר. התלמידים יבחינו בכך שבשיר ארבעה בתים הפותחים לסירוגין במילים: הערבית שלי/העברית שלי. נשאל את התלמידים מה ניתן ללמוד מהמבנה (בלבד!) על היחס של הדובר לשפות אלו.

פעלים ותארים: נבקש מהתלמידים לסמן בשיר בקו תחתי את הפעלים והתארים המתייחסים אל השפה העברית ואת הפעלים והתארים המתייחסים אל השפה הערבית.

משפטי מפתח: נבקש מהתלמידים למרקר בצבע צהוב את המשפטים החיוביים כלפי שפה ובצבע כחול את המשפטים השליליים כלפי שפה.

מטלת כתיבה אישית קצרה – נבקש מהתלמידים לכתוב פסקה קצרה בת חמש- שבע שורות ביחס לאחת מהשאלות הבאות:

  1. מה יחסו של הדובר להיותו דובר עברית?
  2. מה יחסו להיותו דובר ערבית?

ננחה את התלמידים לבסס כל טענה במובאות מתוך השיר.

נאסוף את עמדות התלמידים, נצביע על יחס מורכב לכל אחת מן השפות נציע את האפשרות כי במהלך השיר מתרחש שינוי ביחסו של הדובר אל שפות אלו, שינוי הנובע מגילויים של הדובר. נציע לבחון את השינויים באמצעות תשומת לב ליחס בין פנים וחוץ. נשים לב לפערים בין מה שמתרחש בתוך האדם למה שקורה בבית ולמה שקורה ברחוב.  נסביר לתלמידים כי גם הבית והרחוב יכולים לתפקד בשיר כיחס פנימי.

(דיון זה בחלק מהכיתות עלול לגעת בעצבים חשופים של כאב ופחד.  במידה ויעלו תגובות רגשיות עזות. נכוון את התלמידים להבדיל בין ניסיון להבין את עמדתו של הדובר לבין ניסיון להבין את התגובה הרגשית שעולה אצלם ביחס לתובנות אלו).

הפנמה: ראיון

נשלח את התלמידים למשימת בית לראיין קרוב משפחה ששפת האם שלו אינה עברית.

  • איזה משפט בשפתו לא ניתן לתרגם לעברית, מדוע לא ניתן לתרגם משפט זה?
  • מה המחיר לחיים בארץ שאינה שפת האם שלך.
  • חשבו על שתי שאלות נוספות שהייתם רוצים לשאול

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!