ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבחר סיפור שמוכר לילדי הכיתה ונספר אותו (למשל כיפה אדומה). לא נתחיל את הסיפור מתחילתו אלא מאמצע הסיפור (נקרא מהקטע בו פוגש הזאב את הילדה ונדלג על כל החלק הראשון של הסיפור שמתאר את השיחה של כיפה אדומה עם אמה ואת השליחות שקיבלה על עצמה לבקר את סבתה).
לאחר מכן נשאל:
נתייחס לכל תשובה כראויה ואפשרית. נכתוב את התשובות בתמציתיות על הלוח וליד כל תשובה את שם הילד שאמר אותה (ילד שחוזר על תשובה שכבר נכתבה, ניתן להוסיף את שמו ליד התשובה הכתובה על הלוח).
נבקש מאחד התלמידים לקרא את משנה ג’, פרק ב’ מסכת מגילה:
נבקש מן התלמידים לשים לב בקריאת המשנה לחלוקה אפשרית של המשנה, ולנושא העולה בכל חלק. נציג את החלוקה הפשוטה ביותר העולה מתוך המשנה:
נסביר את המשמעות של בן עיר ובן כרך- בן עיר הוא מי שקורא מגילה ביד’ אייר, בן כרך הוא מי שקורא בטו’ כדין מוקפים.
נצייר על הלוח טבלת השוואה בין בן עיר ובן כרך ונבקש מהתלמידים להשלים אותה על פי המשנה:
לאחר הטבלה נבקש מכולם להוציא תנ’כים או מגילות אסתר ונתמקד בחלק השני של המשנה (“ומהיכן קורא..”).
נמנה שלושה תלמידים בתפקידים שונים, אחד ייצג את רבי יהודה אחד את רבי מאיר ואחד את רבי יוסי. נבקש מכל אחד מבעלי התפקידים השונים לפתוח את המגילה במקום ששם לדעתו ראוי להתחיל את הקריאה ונבקש ממנו לקרא פסוק אחד. מומלץ שגם שאר התלמידים יעקבו בקריאה אחרי הפסוקים מתוך התנ”ך.
בהמשך נבקש מהתלמידים לנמק דעתו של כל אחד מן החכמים. במידה ואין לתלמידים רעיונות ניתן לשאול שאלות מכוונות המובילות להבנת ההבדלים בין ההצעות:
ניתן להציע את ההסבר הבא להבנת השוני בדעות:
נסכם: כל אחד מן החכמים מתייחס באופן שונה לעיקר חיוב קריאת המגילה. הבחירה לחייב חלק מסוים מתוך המגילה מגדיר אותו כחלק העיקרי של המגילה, ואת השאר כטפל לו.
נסביר כי לעיתים יש מחלוקת, ודעות שונות, ואנו מקבלים את דעתם של גדולי הדורות, גם אם לכתחילה הזדהינו עם דעה אחרת.
בשיעור ראינו שיש משמעות לדרך בה אנחנו מספרים סיפור. הדגשים השונים בסיפור, הבחירות שלנו מה לספר ומה לא, הם המבליטים את הדברים המשמעותיים בעינינו.
נבקש מהתלמידים לציין אירועים שקשורים בהסטוריה של עמ’י (הקמת המדינה בתש’ח, מלחמת ששת הימים, בריאת העולם, מכירת יוסף, מתן תורה, אברהם אבינו ועוד..) נכתוב אותם על הלוח ונשאל:
נחזור למגילה ונסביר כי ההלכה היא שיש לקרא את כל המגילה מתחילה ועד סוף, אבל בדיעבד אם מסיבות כאילו או אחרות אדם נאלץ להקדיש מעט זמן לקריאה וקרא רק מאיש יהודי או אחר הדברים האלה, גם יצא ידי חובה כלומר יש מקום לכולם בהלכה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
משימה לבית:
נבקש מהתלמידים לבחור סיפור תנ”כי מהחומר שלומדים בנביא או בתורה ולציין מהו החלק העיקרי המרכזי בסיפור ולהציע אפשרויות נוספות לפתיחה לסיפור.
כתבו את ספור החיים שלכם. במהלך הכתיבה חישבו שאתם מציגים את עצמכם לאדם שלא מכיר אתכם ולא יודע מה חשוב לכם. נסו להבליט דרך הסיפור את האירועים והדברים שהרגשתם שהם היו משמעותיים עבורכם. (הערה- תלמיד שקשה לו לכתוב סיפור, ניתן להציע לו לצייר או לכתוב בנקודות אירועים משמעותיים עד כמה בחייו, שהוא מרגיש שהם חלק הכרחי מהסיפור שלו).
נחזור למגילה ונסביר כי ההלכה היא שיש לקרא את כל המגילה מתחילה ועד סוף, אבל בדיעבד אם מסיבות כאילו או אחרות אדם נאלץ להקדיש מעט זמן לקריאה וקרא רק מאיש יהודי או אחר הדברים האלה, גם יצא ידי חובה כלומר יש מקום לכולם בהלכה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
משימה לבית:
נבקש מהתלמידים לבחור סיפור תנ”כי מהחומר שלומדים בנביא או בתורה ולציין מהו החלק העיקרי המרכזי בסיפור ולהציע אפשרויות נוספות לפתיחה לסיפור.
פתחנו את השיעור בסיפור שהתחיל מהאמצע. דנו על משמעותו של סיפור כשיש לנו את כל הרקע וכשלא מדלגים על אף חלק. למדנו את המשנה במגילה והשווינו בין בן כרך ובן עיר. ראינו שתנאים דנו בשאלה מה החלק העיקרי במגילה והאם חשוב לקרוא את כולה. סיימנו בהבנה כי ההלכה שנפסקה היא לקרוא את כל המגילה חוץ ממקרים יוצאי דופן כשאנחנו מבינים שכשנקרא את כולה, נדע לעומק את כל פרטי הסיפור.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא