ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הסתר אסתיר

  • צוות לב לדעת
  • , רעות ברוש
צוות לב לדעתרעות ברוש
תצוגת כיתה מלאה
הסתר אסתיר
לב השיעור
פתיחה
מסכות - התבוננות בתמונות
מפגש
דמותה של אסתר - תהלים כ"ב
התבוננות
הפנמה
אסיף
סיכום ושיר
תמונות מסכות להתבוננות
מאת רפאל אולבינסקי (Rafal olbinski)
כנ"ל
דף מקורות ללימוד
ענה לי - אהוד בנאי
אני לא מצליח להבין מה אתה אומר אני לא שולט בשפה שאתה מדבר אולי זו טעות במספר אולי תקלה אולי כדאי שננתק וננסה מהתחלה. אני שומע אותך מקוטע יש רעש כמו ים כנראה שאין כאן קליטה אתה נעלם אני עדיין ממתין על הקו שיגיע התור אני נשאר כל הזמן מחובר אולי תחזור האם יש כאן אי הבנה שמיד תתגלה לי האם אתה עדיין איתי? ענה לי. מדוע אתה מדבר רק בשפת סימנים אולי ניפגש בקרוב פנים אל פנים אני רוצה להבין מה אתה בעצם רוצה אני מוכן ללכת אתך עד לקצה הקצה האם אני על שיחה ממתינה ומיד תתפנה לי האם אתה עדיין איתי? ענה לי. האם שלחת אלי עכשיו שדר בהול זה אתר לא מוכר האם אני עובר את הגבול אם יש בעיה אני מוכן לעזור אולי יש כאן נתק זמני שמיד יעבור האם קראת בשמי או שזה רק נדמה לי האם אתה עדיין איתי? ענה לי. האם אתה שם או שאני מדבר אל עצמי שאצא לקראתך או שאשאר במקומי אם אפשר בבקשה דבר שפה ברורה כי אני לא מצליח להבין מה בעצם קרה קולך בא והולך כל הזמן משתנה לי האם אתה עדיין איתי? ענה לי.
ואפילו בהסתרה - יוסף קרדונר
שימו לב! יש להכין מראש דפי מקורות, ורמקול להשמעת שיר
מגילת אסתר נחשבת כמגילה בה הקב"ה כביכול מסתתר. שמו אינו מופיע בה במפורש וכל השתלשלות הדברים נעשית כך שהוא נמצא כביכול מאחורי הקלעים. גם שמה של אסתר המלכה מרמז על הסתרת הפנים הזו, וכן היותה של המגילה מתרחשת בתקופת הגלות (וזהו החג היחיד הקשור לתקופה זו) תקופה של התבוללות בין הגויים, מוסיפה לתחושת ההסתר. הגאולה במגילת אסתר בוקעת מתוך הריחוק וההסתרה ולכן זו גאולה מורכבת. גאולה שיש בה גם עמימות והסתרה. בשיעור זה נכיר את המושג "הסתר פנים" ו"ההסתרה שבתוך ההסתרה". כיצד ניתן לחדד את המבט ולנסות להיות מודעים למה שנסתר מאיתנו?
לב השיעור: מהי הסתרת פנים?
פתיחה: מסכות - התבוננות בתמונות

נציג בפני התלמידים את ציוריו של רפאל אולבינסקי (Rafal olbinski). (הרעיון לשימוש בתמונות אלו בהקשר זה לקוח מתוך גיליון “צידה לדרך” לפורים של מטה שנהר- קרמניצר)

            

נבקש מהתלמידים להתבונן בתמונות ולומר מה הן מבטאות.

(מהציורים עולה כי לפעמים בין אנשים לא מתרחש מפגש אמיתי של פנים אל פנים אלא אנו עוטים על פנינו מסכות, המסתירות את ההתרחשות הפנימית, כמו כן לפעמים הפנים עצמן אינן מבטאות את ההתרחשות האמיתית המתחוללת בתוך נפשנו)

מפגש: דמותה של אסתר - תהלים כ"ב
  • נשאל: מה הקשר בין מסכות ותחפושות לסיפור המגילה?

מגילת אסתר נחשבת כמגילה בה הקב”ה כביכול מסתתר. שמו אינו מופיע בה במפורש וכל השתלשלות הדברים נעשית כך שהוא נמצא כביכול מאחורי הקלעים. גם שמה של אסתר המלכה מרמז על הסתרת הפנים הזו, וכן היותה של המגילה מתרחשת בתקופת הגלות (וזהו החג היחיד הקשור לתקופה זו) תקופה של התבוללות בין הגויים, מוסיפה לתחושת ההסתר. הגאולה במגילת אסתר בוקעת מתוך הריחוק וההסתרה ולכן זו גאולה מורכבת. גאולה שיש בה גם עמימות והסתרה.

כעת נקרא במליאה את מזמור כ”ב בתהילים, (קישור לדף לימוד – הסתר אסתיר מקורות) שחז”ל דרשו כי נאמר ע”י אסתר בשעה שעמדה להיכנס אל אחשוורוש לבקש על עם ישראל. נקרא את הפסוקים ללא הסברים, ונבקש מהתלמידים שתוך כדי הקריאה יעמידו לנגד עיניהם את דמותה של אסתר, היתומה, המצויה בבדידותה בארמון אחשוורוש ועומדת לשים את נפשה בכפה ולהיכנס אליו שלא בזמן שהוזמנה אליו כדי לנסות ולהציל את עמה מגזירת המן:

תהילים פרק כב
א לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר; מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי; רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.
ג אֱלֹהַי–אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה; וְלַיְלָה, וְלֹא-דֻמִיָּה לִי.
ד וְאַתָּה קָדוֹשׁ– יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
ה בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ; בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ.
ו אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ; בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ.
ז וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ; חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם.
ח כָּל-רֹאַי, יַלְעִגוּ לִי; יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ.
ט גֹּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ; יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ.
י כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן; מַבְטִיחִי, עַל-שְׁדֵי אִמִּי.
יא עָלֶיךָ, הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם; מִבֶּטֶן אִמִּי, אֵלִי אָתָּה.
יב אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה: כִּי-אֵין עוֹזֵר.
יג סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים; אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי.
יד פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם; אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג.
טו כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי– וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי:
הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג; נָמֵס, בְּתוֹךְ מֵעָי.
טז יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי; וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.
יז כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים: עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי.
יח אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי; הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי.
יט יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם; וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.
כ וְאַתָּה יְהוָה, אַל-תִּרְחָק; אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
כא הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי; מִיַּד-כֶּלֶב, יְחִידָתִי.
כב הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה; וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי.
כג אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי; בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.
כד יִרְאֵי יְהוָה, הַלְלוּהוּ– כָּל-זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ;
וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ, כָּל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
כה כִּי לֹא-בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, עֱנוּת עָנִי– וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ;
וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.
כו מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי: בְּקָהָל רָב–נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו.
כז יֹאכְלוּ עֲנָוִים, וְיִשְׂבָּעוּ– יְהַלְלוּ יְהוָה, דֹּרְשָׁיו;
יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד.
כח יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה– כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ;
וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ, כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.
כט כִּי לַיהוָה, הַמְּלוּכָה; וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם.
ל אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ– לְפָנָיו יִכְרְעוּ, כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר;
וְנַפְשׁוֹ, לֹא חִיָּה.
לא זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ; יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר.
לב יָבֹאוּ, וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ: לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה.

לאחר הקריאה נבקש ממי שמכן לשתף במשפט או ביטוי מסויים ש”תפסו” אותו במיוחד בפרק ולהסביר.

התבוננות: הסתר אסתיר - המשך לימוד

נמשיך את הלימוד המשותף בדף המקורות:

מדרש תהלים (בובר) מזמור כב
“למנצח על אילת השחר…” על אילת השחר, זו אסתר.
“… חשכה זו מדי”, שהחשיכה מאור עיניהם של ישראל, והאיר להן הקב”ה בימי מרדכי ואסתר, שנאמר “ליהודים היתה אורה” (אסתר ח טז). …לכך נאמר על אילת השחר, שהביאה השחר מתוך החשך.
“אלי אלי למה עזבתני”. יום ראשון אלי, יום שני אלי, יום שלישי למה עזבתני, וכיון שאמרה בקול גדול אלי אלי למה
עזבתני, מיד נענית.
דבר אחר “מי זאת הנשקַה כמו שחר” (שיר השירים ו י). ר’ חייא בר אבא ור’ שמעון בן חלַתא היו מהלכין בקרוצתא
בהדא בקעתא דארבאל, וראו אילת השחר שבקע אורה לעלות, אמר לו ר’ חייא כך היא גאולתן של ישראל, אמר לו ר’
שמעון היינו דכתיב “כי אשב בחשך ה’ אור לי” (מיכה ז ח), בתחלה היא באה קימעא קימעא, ואחר כך היא מנַצת ובאה, ואחר כך היא פרה ורבה, ואחר כך היא משתבחת והולכת, כך בתחלה “ומרדכי יושב בשער המלך” (אסתר ב כא), ואחר כך “ויהי כראות המלך את אסתר המלכה” (אסתר ה ב), ואחר כך “ויקח המן את הלבוש ואת הסוס” (אסתר ו יא), ואחר כך “ויתלו את המן” (אסתר ז י), ואחר כך “ואתם כתבו על היהודים” (אסתר ח ח), ואחר כך “ומרדכי יצא מלַפני המלך בלבוש מלכות” (אסתר ח’ טו), ואחר כך “ליהודים היתה אורה” (אסתר ח’ טז).
“אל תרחק ממני כי צרה קרובה”. אימתי, בשעה שגזר אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד, באותה שעה
נכנסה אסתר שלא ברשות, שנאמר “ותעמוד בחצר בית המלך” (אסתר ה א). … באותה שעה אמרה אסתר אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר.
“סבבוני פרים רבים”. אלו אוכלוסין של אחשורוש. “אבירי בשן כתרוני”, ר’ אחא אמר אלו בניו של המן שממתינין
לה עד שתַפול.

נלמד יחד את מדרש תהילים הדורש את הפרק על דמותה של אסתר ומתאר את ההצלה של פורים כגאולה שהגיעה מתוך החשיכה הגמורה, מתוך ההסתרה הגמורה. גם לאחר הגאולה, במובן מסויים ההסתרה עדיין קיימת “אכתי עבדי אחשוורוש אנן”.

אסתר מן התורה מנין ? שנאמר : (דברים ל”א) ‘ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא’ (בבלי, חולין, קל”ט ב)

בגמרא במסכת חולין ישנו ניסיון למצוא רמזים מקראיים למאורעות עתידיים. על השאלה היכן רמוזה בתורה אסתר מביאים את הפסוק מספר דברים “ואנוכי הסתר אסתיר” השם אסתר הוא לשון הסתרה. מהי הסתרת פנים? מה היא מעוררת באדם החווה אותה? (הסתרת פנים היא חוויה קשה של ריחוק וניתוק. הסתר פנים- פנים- גילוי של הפנימיות, משה שזכה לגילוי פנים אל פנים, הארת פנים מול הסתר פנים, ביטוי להתעלמות, ניתוק הקשר. אולי ייאוש מהקשר ומיכולת השינוי של החטאים- אין עונש, אין תוכחה אלא הסתרה. הפניית עורף- אך חשוב לזכור כי הסתר פנים הוא לא העלמות אלא הנוכחות קיימת כל הזמן רק לא נראית.)

הפנמה: "הסתר אסתיר" בחסידות

הבעל שם טוב פירש את הפסוק “ואנכי הסתר אסתיר” ככפל מילים שמטרתו להצביע על הסתרה בתוך הסתרה. כלומר לא רק שה’ מסתיר את פניו, אלא שאיננו מודעים לכך. ההסתרה הזו נסתרת מאיתנו, וזהו דבר חמור ועצוב אף יותר מן ההסתרה עצמה, משום שכאשר איננו מודעים להסתרה איננו יכולים לפעול על מנת לגלות אותה. (המקורות העוסקים בעניין זה מופיעים בסוף דף המקורות וניתן ללמוד אותם או רק להסביר בע”פ את תוכנם, ע”פ הזמן והיכולת):

ששמעתי מאא”ז זללה”ה (= הבעל שם טוב), ואנכי הסתר אסתיר כי כשהאדם אינו יודע שיש הסתרה בודאי אינו טוב שסובר שהוא צדיק גמור ואינו שב בתשובה אבל כשיודע שיש הסתרה ומרגיש בנַפשו אז הוא נכנע מלַפני השי”ת ומבקש מלַפניו וזהו (דברים ל”א, י”ח) “ואנכי הסתר”,  פירוש ההסתרה אני אסתיר ולא יודע שהיא הסתרה
(דגל מחנה אַפרים, צו, ‘והכהן’).
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת וּכְשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאד לְמָצְאוֹ, אַך אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹך הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצא אוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּם יִתְבָּרַךְ. “וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר” דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה שֶׁלּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר, וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיך לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַך כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ”ל.
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִילּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך…
(ליקוטי מוהר”ן קמא, נו).

הבעל שם טוב מדבר על המציאות הגלותית, שלפעמים גם נמצאת אצל כל אחד מאיתנו- יש מקומות שאנחנו אפילו לא יודעים שיש שם הסתרה, וכאשר אין מודעות – אין אפשרות לשינוי. לסיום השיעור נבקש מכל אחד לחשוב עם עצמו:

  • האם יש משהו בחייכם שחסר לכם, ובד”כ אינכם מודעים לכך שהוא חסר?
  • כיצד ניתן לנסות למצוא את ההסתרה של ההסתרה, לחשוף אותה?
אסיף: סיכום ושיר

פתחנו את השיעור בהתבוננות על תמונות של מסכות. למדנו על דמותה של אסתר, על פרק תהלים כ”ב שממחיש את ההסתרה בה היתה נמצאת, ועל משמעות הגילוי הבוקע מתוך ההסתרה. לבסוף העמקנו במשמעותה של “הסתרה שבתוך ההסתרה” וניסינו לזהותה בחיינו.

לסיום, נשמיע אחד מהשירים הבאים: “ענה לי” של אהוד בנאי, או “ואפילו בהסתרה” של יוסף קרדונר.

במידה ונשאר זמן לשיעור, ניתן לקרוא את המילים ולדון בהם.

ענה לי – אהוד בנאי:

אני לא מצליח להבין מה אתה אומר
אני לא שולט בשפה שאתה מדבר
אולי זו טעות במספר אולי תקלה
אולי כדאי שננתק וננסה מהתחלה.
אני שומע אותך מקוטע יש רעש כמו ים
כנראה שאין כאן קליטה אתה נעלם
אני עדיין ממתין על הקו שיגיע התור
אני נשאר כל הזמן מחובר אולי תחזור
האם יש כאן אי הבנה שמיד תתגלה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.
מדוע אתה מדבר רק בשפת סימנים
אולי ניפגש בקרוב פנים אל פנים
אני רוצה להבין מה אתה בעצם רוצה
אני מוכן ללכת אתך עד לקצה הקצה
האם אני על שיחה ממתינה ומיד תתפנה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.
האם שלחת אלי עכשיו שדר בהול
זה אתר לא מוכר האם אני עובר את הגבול
אם יש בעיה אני מוכן לעזור
אולי יש כאן נתק זמני שמיד יעבור
האם קראת בשמי או שזה רק נדמה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.
האם אתה שם או שאני מדבר אל עצמי
שאצא לקראתך או שאשאר במקומי
אם אפשר בבקשה דבר שפה ברורה
כי אני לא מצליח להבין מה בעצם קרה
קולך בא והולך כל הזמן משתנה לי
האם אתה עדיין איתי?
ענה לי.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!