ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

המלבוש – ש”י עגנון

  • צוות לב לדעת
  • , עפרה ליפשיץ
צוות לב לדעתעפרה ליפשיץ
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
לפניכם מערך הוראה לסיפור 'המלבוש'. המערך מותאם למספר שיעורים – תלוי בכיתה ובמורה. המערך אינו כולל את כל הנושאים העולים מהסיפור, אלא רק את העיקריים ביניהם. במערך זה נדון באלגוריה שבסיפור, באלמנט הגרוטסקי והאירוני שבעלילה, במוטיב הלבוש והדחייה, בסגנון הסוריאליסטי, ובמקורות שונים המהווים תשתית לסיפור.
לב השיעור: על הזמן והתיקון
פתיחה: היגדים ודיון- דחיינות

נפזר היגדים בנושא דחיינות בכיתה, נבקש מכל תלמיד לעמוד ליד ההיגד איתו הוא הכי מזדהה:

  1. תמיד נשאר לי הרבה חומר ללמוד למבחן ביום שלפני הבחינה.
  2. אני באמצע שיעורי בית וחברה מתקשרת ומזמינה אותי לפיצה – ברור שאני הולכת!
  3. כשאני לבד בבית – קשה לי להתרכז. המון דברים מסיחים את דעתי.
  4. אף פעם לא בא לי לעשות שיעורי בית, לכן אעשה אותם ברגע האחרון, אם בכלל…
  5. כל כך קשה לי בלימודים, שאני לא מוצא זמן ללמוד. תמיד אמצא משהו יותר טוב לעשות ולא אמלא את חובותיי בלימודים.
  6. יש לי יכולות מעולות. הבעיה שאין לי אף פעם מספיק זמן לכל המטלות שלי, לכן אני לא מצליח.

נשאל-

  • מה המשותף לכל ההיגדים? (אנשים (תלמידים) שמוצאים תירוצים לדחות דברים.)
  • סביר שיש תלמידים שלא יזדהו עם אף היגד –  למה לא הזדהתם עם ההיגדים?
  • אילו המלצות יש לכם לתת לכל אותם תלמידים שכן הזדהו עם משפט מסויים?

(עצות טובות לדוגמא:  להגדיר מטרות ואת סדר העדיפויות, לתכנן זמן מראש לכל דבר, לקחת בחשבון מטלות שדורשות הרבה זמן ולחלק אותם למנות קטנות, למצוא את הדרך הטובה בשבילי ללמוד, לאסוף את כל החומר הנחוץ מראש, וכו’)

[הערה – ניתן להוסיף היגדים חיוביים, אך אפשר להשאיר זאת כך ולתת לכל אותם תלמידים שלא מזדהים עם ההיגדים למצוא את הדרך להביע את התנגדותם.]

מפגש: רקע על עגנון +חלוקה לקבוצות

היכרות עם עגנון:

לפני הלימוד של היצירה נפתח בהיכרות קצרה עם עגנון, נאסוף מהתלמידים מידע שהם יודעים עליו, ונחלק צילום של שטר ישן של 50 ₪ משני צידיו.

  • מה אפשר ללמוד על עגנון מהשטר עליו מופיעה דמותו?

א. עצם זה שיצא שטר כסף לזכרו, מעיד על כך שהוא אדם חשוב מאד וראוי שייזכר בתרבות הישראלית.

ב. אם נתבונן בצד אחד של השטר, נראה-

  1. תמונת ירושלים ברקע – מקום מגוריו האחרון וחיבור עמוק שלו לעיר זו.
  2. רשימה של כל ספריו (ספרים ולא סיפורים, כי כידוע יש ספרים שמהווים לקט של סיפורים)
  3. נייר ועט עם כתב ידו ומשקפיים – מסמל את היותו מלומד ואת היותן כותב.

ג.  התבוננות בצידו השני של השטר מראה-

  1. תמונה של עגנון עם יד על ראשו – מעורר אסוציאציה לפסל “האדם החושב”.
  2. ספריה גדולה – זוהי הספריה בביתו של עגנון. ספריה פרטית שנאספה שוב ושוב למרות השריפות שפקדו את ביתו. הספריה מלמדת על בקיאותו העצומה של עגנון בכתבים שונים, בעיקר בתחום היהודי – תורני.
  3. עגנון בתמונה חובש כיפה – אדם דתי.
  4. בצד שמאל – קטע מתוך הנאום שנשא עגנון בשנת 1966 כאשר קיבל פרס נובל לספרות. הקטע מלמד על חזון חייו של עגנון שרואה עצמו כחלק משושלת של עם ישראל. בכתיבתו הוא רואה עצמו שליח של דורות שנכחדו מעמינו.
  5. בתחתית השטר – עגנון חי בין השנים 1888-1970.

קריאת הסיפור:

הסיפור לא ארוך ולכן אפשר לקרוא אותו בכיתה, לפי פרקים שיקטעו את הקריאה. לפני הקריאה, שתמשך לאורך זמן עקב הקיטועים, הכיתה תחולק לארבעה צוותי משימה, כאשר כל קבוצה צריכה לסמן משהו בסיפור תוך כדי קריאה. בסוף הקריאה נאגד את כל הדברים לפני הכיתה.

קבוצה 1: מסמנת את מוטיב הלבוש, על כל הופעותיו בסיפור.

קבוצה 2: מסמנת קטעים סוריאליסטים בסיפור.

קבוצה 3: מסמנת תשתית בסיפור ממקורות יהודיים שונים.

קבוצה 4: מסמנת את כל הסיבות/ המצבים/ המקרים שבגללם דוחה החייט את תיקון המלבוש.

התבוננות: קריאה מונחית לפי פרקי הסיפור

פרק א‘:

ננחה את התלמידים שבזמן הקריאה (מעבר למטלות הקבוצתיות) ינסו לזהות את מאפייני האקספוזיציה בפסקה הראשונה ואת נושא ההסתבכות.

לאחר הקריאה:

אקספוזיציה: זמן- לפנות ערב. מקום- בית החייט. דמויות- חייט זקן ושר.

הסתבכות: החייט דוחה את הכנת המלבוש. הוא צפוי לעונש על ידי השר. (תפקידי השר והעבדים להניע את עלילת ההסתבכות).

נגיד כי בסיפור זה יש אלגוריה. הגדרת אלגוריה- משל מפותח שבו אנשים, בע”ח, צמחים, תופעות טבע, מקומות, אירועים, וכד’ מסמלים ומייצגים תכונות, התנהגויות, וערכים אנושיים. האלגוריה היא רב משמעית. לכל אובייקט ברובד הגלוי (המילולי) יש מקביל מסוים ברובד הסמוי.

  • אם כן, מה יכולה להיות האלגוריה בסיפור?

השר הוא הקב”ה, העבדים הם מלאכי החבלה, החייט – כל אדם שמוטל עליו לתקן מטלה בחייו. ההסתבכות – האדם ייענש אם לא ימלא את המטלה של חייו. התמונה בבית השר – בית דין של מעלה.

  • מהם דפוסי ההתנהגות של החייט?

(דחיית ביצוע המטלה. היגררות אחרי אירועים מזדמנים, מה שגורם לביטול זמן. בריחה מביצוע המטלה אל היין ואל השינה. האשמת עבדי המלך בניהול כושל של חייו.)

  • נחזור לתרגיל מפתיחת השיעור- כל אותם שהגדירו עצמם ככאלה שדוחים דברים – מה הסיבות שלכם לדחיינות?

משימת הפנמה: כל תלמידה בוחרת לעצמה משימה שהיא דוחה בדרך כלל, אומרת אותה למורה ובשיעור הבא היא צריכה לספר על הצלחתה בביצוע המטלה. לאחר מכן, נציף בכיתה את תחושת הסיפוק בעקבות ביצוע המטלה.

 

פרק ב‘:

  • מהו הנושא של הפרק? (עיכובים ומניעות.)
  • מהם שני התחומים העיקריים שמונעים מהחייט להשלים את המלבוש? (תאוות ויצרים- אכילה מרובה הגוררת אחריה שינה. ומחשבות זרות והרהורים בטלים.)

נערוך סבב בכיתה- למה אני מכור? כל תלמיד יאמר במילה למה הוא מכור. (שוקולד, שקט, ניקיון, אייפון, פייסבוק, וכו’)

משימת הפנמה:  כיצד הדבר אליו אני מכורה עושה לי טוב בחיי? והיכן מצאתי עצמי נכנעת ליצר הרע יתר על המידה ועושה שימוש מיותר בדבר אליו אני מכורה? נערוך סבב בו התלמידים המעוניינים משתפים במה שכתבו.

ובחזרה לסיפור: החייט מרבה למצוא סיבות לדחות את תיקון המלבוש. לאילו התנהגויות החייט מידרדר בעקבות ריבוי הדחיות? (להוכיח מהפרק: יחס שלילי לאשתו, הידרדרות דתית – אי קיום מצוות, הרהורים מיניים, הטלת ספק בתפילת צדיקים, חוסר יראה מה’ והטלת האחריות עליו).

  • תבשיל – מלבוש – בושות –  מה הקשר?

כבר בתחילת הסיפור המלבוש הוא הגורם לבושות, וכעת התבשיל הוא אויבו של המלבוש. כיצד? תאוות אכילה גורמת לחייט לישון יתר על המידה, לאחר לתפילה, לכעוס על אשתו, ולא לסיים את הכנת המלבוש.

 

פרק ג‘:

גרוטסקה– מטרתה לבקר וללעוג. היא מפריזה ומעוותת את ההופעה, ההיגיון וההתנהגות של המבוקר.

אירוניה– צורת התבטאות דו משמעית. המשמעות החשובה היא הסמויה. אירוניה מתקיימת כשדמות תופסת מצב באופן מוטעה. יש הבדל בין מה שציפינו שיקרה לבין מה שקורה באמת.

  • היכן בסיפור יש דוגמאות לגרוטסקה? (החייט מטיל את האחריות על חוסר הצלחת תיקון המלבוש על המלבוש עצמו)
  • היכן יש דוגמאות לאירוניה? (“ריח התבשיל מתגרה בו” – זו לא אשמת החייט אלא התבשיל גורם להכל.)

נשאל

  • מהם ניסיונות התיקון של החייט בפרק זה ומהם המכשולים שבדרכו?

ניסיונות לתיקון: הוא מבריש את המלבוש, שוכח את הסעודה כי הוא עסוק בנקיון המלבוש, לא שומע פעמיים לקריאת אשתו לסעודה, אוכל כשעיניו אל המלבוש, מנסה לנקות את המלבוש לאחר שהתלכלך, יורד לנהר לכבס במים טהורים ובבורית, עומד לטבוע ותוהה את מי יציל – את עצמו או את המלבוש.

המכשולים בדרך: אחד מעבדי המלך מופיע פתאום ולכן החייט מחביא את המלבוש, המלבוש לא מתנקה, התבשיל נשפך על  המלבוש, דג בולע את המלבוש, החייט צולל וטובע במים אדירים.

סיום הסיפור: החייט נענש כי לא תיקן את המלבוש. במישור האלגורי – החייט נענש כי לא חזר בתשובה.

אפילוג: פסקה אחרונה – חושף באופן מפורש את האלגוריה בסיפור – השר הוא הקב”ה והעבדים הם מלאכי חבלה. באפילוג ישנה עמדה שיפוטית של המספר שמתערב בסיפור. סיום הסיפור פסימי. האדם נשלט בידי הקב”ה, מנהיג העולם. הנסיונות נכשלו והוא נענש.

משימת הפנמה: בחר בנקודה מסוימת בפרק ג’ וממנה כתוב סוף אחר לסיפור.

 

צוותי משימה:

כזכור – הכיתה חולקה לארבע קבוצות – כל קבוצה היתה צריכה לאורך כל הלימוד לעקוב אחרי נושא מסוים בסיפור. כעת, כל אחת מהקבוצות מקבלת מטלה שבסופה היא צריכה להציג את התוצרים שלה בפני הכיתה.

קבוצה 1 – מוטיב הלבוש:

  • ערכו רשימה מסודרת של משפטים משמעותיים בהם מופיע מוטיב הלבוש, והכינו את המשפטים בכרטיסיות.
  • מנגד, הכינו רשימה של האפשרויות השונות לפירוש הסמלי של הלבוש. חלקו משפט לכל תלמיד ובקשו מכל התלמידים לעמוד ליד הפרוש הסמלי המתאים למשפטו.
  • לסיום פעילותכם – הכינו דף לתלמידים המרכז את המידע על מוטיב הלבוש.

(משמעויות סמליות של המלבוש:

  1. המלבוש כנשמת האדם שיש לשמור עליה בטהרה.
  2. הנשמה היא חומר גלם (אריג מובחר) שיש לפתחו ולשכללו לכדי מלבוש מתוקן.
  3. המלבוש כסמל לייעודו של האדם בעולם.)

קבוצה 2 – הסוריאליסטיות בסיפור:

בחרו שניים שלושה קטעים סוריאליסטיים בסיפור, והמחיזו אותם להצגה אותה תציגו בפני הכיתה.

קבוצה 3 – תשתית מן המקורות:

הכינו דף עבודה לכיתה בו ישנם מקורות שונים הקשורים לסיפור. בדף זה התלמידים יצטרכו לחזור ולקרוא את הסיפור ולזהות בו קטעים המתאימים למקורות שיובאו בדף.

(הערה למורה: לאחר שהתלמידים יזהו בהכנה שלהם מקורות בסיפור, יש לעזור להם למצוא את המקור עצמו. ניתן להיעזר בפרויקט השו”ת. כמובן שישנם מקורות לא ידועים לתלמידים ואל חלקם רצוי להפנות אותם.)

דוגמאות למקורות:

  1. ירמיהו פרק ב’, כב’ – בהקשר של כיבוס עם בורית בנהר.
  2. ספר יונה ומדרש יונה – בהקשר של הדג, ובהקשר של התנהגות האדם בעולם הזה.
  3. משניות ממסכת אבות בהם החייט פועל בניגוד לדברי חז”ל – פרק ב’ משנה י”ג, פרק ג’ משנה ב’, פרק ג’ משנה י’, פרק ד’ משנה ט’ז וכד’.
  4. מסכת שבת דף קנ’ב – מדרש בו העבדים צריכים לשמור על בגד המלך.
  5. מהר”ל – נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק ט”ו – הבגד כמלבוש לנשמה.

קבוצה 4 – דחיית תיקון המלבוש:

על התלמידים לאסוף את המקורות בסיפור בהם החייט דוחה את תיקון המלבוש. עליהם להציג את הדברים בפני הכיתה בצורות שונות (הצגה, חפצים, פנטומימה וכד’) והכיתה צריכה להבין את הדחייה המוצגת בפניהם.

לבסוף יש להכין דף מסודר עם הדחיות יחד עם ציטוטים מהסיפור ולחלקו לכיתה.

(דחיות בפרק ב: 1. תאוות אכילה  2. מחשבות זרות  3.שינה  4.בית המזיגה  5.בורח מבחירה חופשית בה עליו לבחור בתיקון המלבוש.  6.הונאה עצמית – עיסוק בצרכי ציבור.)

הפנמה: שאלות- תיקון

שימו לב- בסיומו של כל לימוד פרק מוצעת משימת הפנמה. ניתן לחתום את הלימוד של הסיפור כולו בשאלות הבאות:

  • מתי קרה לי בחיי שקלקלתי דבר מסוים אך הצלחתי לתקנו?
  • מתי הרגשתי/ידעתי שהצלחתי לעשות תשובה ולתקן את מעשיי?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!