ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הלכות ברכת המזון- חלק א

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
הלכות ברכת המזון- חלק א
לב השיעור
פתיחה
דיון - מתנה והודיה
מפגש
לימוד - הלכות ברכת המזון
התבוננות
הפנמה
אסיף
שימו לב! את היחידה ניתן לחלק לשני חלקים (סה"כ כשלושה שיעורים): חלק ראשון - (כשני שיעורים) פרק ל"ז סעיפים א'-ב'. חלק שני- (שיעור אחד נוסף) פרק ל"ז סעיפים ג'- ח', פרטי ההלכות הקשורים לברכת המזון.
בשיעור נתייחס למקור החיוב בברכת המזון, נזכיר עניינים מסוימים שמופיעים בשלוש ברכות הראשונות בברכת המזון, וההשלכה ההלכתית שיש לכך. נעמיק מעט בתוכן של אותן ברכות ונכיר את שמותן. כמו כן נלמד על התוספות שיש להוסיף בברכת המזון בימים מיוחדים.
לב השיעור: מה מבקשים ועל מה מודים בברכת המזון?
פתיחה: דיון - מתנה והודיה

נפתח בשאלות:

  • מי מכם קיבל לאחרונה משהו ממישהו?
  • איך הגבת?
  • מתי בדיוק אמרת תודה, לפני שקיבלת, אחרי או גם וגם?
  • מתי מקובל להגיד תודה?
  • מיד כשמקבלים משהו ממישהו או לאחר שנשתמש בו ונהנה ממנו או גם וגם?

לכאורה נדמה שברוב המקרים די בלהגיד תודה מיד כשמקבלים ולא לאחר השימוש בדבר (סביר להניח שזו תהיה תשובתם של התלמידים. יתכן והתלמידים יתנו דוגמאות למקרים בהם נאמרה תודה גם אחרי וזה יכול להיות, אולם בלא מעט מצבים התודה נאמרת לפני. נוכל לכוון לדוגמאות בהם התודה וודאי נאמרת לפני בלבד: השאלת חפץ מחבר, מוצר מזון משכנה, קבלת מתנה וכיוצא בזה).

  • ישנו דבר שאנו מצווים להודות עליו גם לאחר השימוש בו. מהו וכיצד?
  • היכן ציוותה התורה על כך?

נכתוב על הלוח את מילות הפסוק:

“ואכלת ושבעת וברכת את ה'”.
  • לפי מה שאמרנו עד כה, נהוג להודות בעת קבלת הדבר. מדוע אם כן נצרכה התורה לצוות על ברכת המזון?

נראה לומר שהציווי נצרך דווקא מפני שזה לא היה ברור מאליו שיש להודות אחרי האכילה. לכאורה היינו יכולים להסתפק בהודאה שלפני האכילה. על כן נצרכה התורה לצוות על כך.

נסכם בכך שראינו שההודאה על האוכל שונה מההודאה על כל דבר אחר שאנו מקבלים. על האוכל אנו מודים גם לאחר השימוש בו ובגלל שסביר להניח שאנו מעצמינו לא היינו חושבים לעשות כן נצרכה התורה לצוות על כך.

  • כשאנו מודים על משהו שקיבלנו וברצוננו להודות באופן מפורט, למה נתייחס בפירוט?

סביר להניח שנתייחס לדבר עצמו, נציין את מעלותיו וכיוצא בזה. גם בנקודה זו ברכת המזון שונה. בברכת המזון מודים לא רק על האוכל, אלא על עוד דברים, ובנוסף גם מנצלים את הברכה לבקשות.

מפגש: לימוד - הלכות ברכת המזון
  • על מה עוד אנחנו מודים בברכת המזון ומה אנחנו מבקשים בברכה?

כדי להשיב על כך נעיין תחילה במקור חיים פרק ל”ז סעיפים א’-ב’ ואחר כך בברכת המזון עצמה. נקרא יחד את הסעיפים ונענה: מודים גם על ארץ א”י הטובה, על הברית עם ה’ וקבלת התורה ומבקשים על חידוש מלכות בית דויד.  בימים מיוחדים מוסיפים על עניינו של אותו יום (בקשה, הודאה או שניהם).

בשלב זה נחלק לכל תלמיד דף דו צדדי עם ברכת המזון (נשים לב לחלק לכל תלמיד על פי הנוסח שלו). נבקש מהתלמידים לזהות בתוך ברכת המזון את הדברים שמודים עליהם. ניתן לבקש מן התלמידים לכתוב לעצמם רשימה מתומצתת של הדברים. לאחר עיון קצר זה נתייחס למבנה של ברכת המזון ואחר כך נמשיך ביחד את העיון בברכה.

בברכת המזון יש שלוש ברכות ראשונות מהתורה. לכל ברכה יש שם לפי עיקר העניין המוזכר בה:

  1. ברכת הזן,
  2. ברכת הארץ
  3. וברכת בונה ירושלים.

נפנה את התלמידים לזהות כל חלק, נציין שכל חלק חותם בברוך. נבקש מהתלמידים לקרוא כל חלק ולומר:

  • על מה מודים בו או מה מבקשים בו באופן מפורט יותר?

נכתוב את הדברים שעולים על הלוח.

לאחר סקירה של הברכה הבסיסית, נתייחס גם לתוספות שיש להוסיף בימים טובים. על מנת שהמשך הסקירה לא יהיה מייגע נעבור אותו דרך חידות עם התלמידים, נגיד את היום והם יגידו את התוספת וכן להפך. (שימו של, אין חובה לעבור על כל התוספות, אפשר להתמקד בתוספות השכיחות יותר). נחזור ונחדד שהברכות בברכת המזון יכולות להיות הודאה (זה העיקר) וגם בקשה. דבר נוסף שנחזור ונדגיש הוא ההבדל בין הברכות השונות, ששלוש הברכות הראשונות מדאורייתא וכל היתר מדרבנן.

  • איזו משמעות הלכתית שמוזכרת בסעיף א’ יש לכך ששלוש הברכות הראשונות הן מדאורייתא?

נפנה את התלמידים לקריאה דמומה מחדש של סעיף א’ ונענה יחד: יש לברך בנחת, מילה במילה כדי לא לדלג בטעות על עניינים שחייב להזכירם בברכה על מנת לצאת ידי חובת ברכת המזון מדאורייתא, אחרת נכנסים לספק האם ברכנו.

התבוננות: עבודה - ברכת המזון

הכתוב הוראות על הלוח ונבקש מהתלמידים לסמן על פי ההוראות את מה שצריך בנוסח ברכת המזון:

  1. מספרו את כל אחת משלוש הברכות הראשונות.
  2. כתבו מעל כל אחת משלושת הברכות הראשונות את השם שלה: ברכת הזן, ברכת הארץ, ברכת בונה ירושלים.  הוסף בסוגריים ליד כל כותרת את המילים: מדאורייתא = מהתורה.
  3. הדגישו את כל הימים בהם יש להוסיף קטע הקשור לאותו היום.
  4. הוסיפו ציורים בצידי הברכה שקשורים לתוכן של הברכה (פירות של א”י, ירושלים, לוחות הברית, תורה וכדומה) וקשט כרצונך.
הפנמה: יצירה - קישוט הברכה

נזמין את התלמידים לקשט את ברכת המזון בעזרת חומרים שונים ויפים. את הברכה נניילן לכל תלמיד לשימוש יומיומי או לברכונים שיישארו בכיתה במקום מרוכז.

נשלח את התלמידים עם שאלה הביתה, כהכנה לשיעור הבא:

  • מדוע הכניסו חכמינו בברכת המזון הודאה על דברים אחרים שהם לא על האוכל בלבד?

נגיד לתלמידים שתשובה לשאלה זו ניתן למצוא בבספרו של הרב אליעזר מלמד “פניני הלכה” בחלק העוסק בברכות, פרק י’ בברכה אחרונה, סעיף א’.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!