ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

הכרת הטוב – שיעור פתיחה

תצוגת כיתה מלאה
הכרת הטוב – שיעור פתיחה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
קריאה בדברי ה"פחד יצחק"
הפנמה
המשך קריאה ב"פחד יצחק"
אסיף
השיעור יעסוק בשני סוגים של הודאה על פי דברי ה"פחד יצחק": הבעת החזקת טובה לעומת הסכמה לדעתו של הצד השני.
לב השיעור: על מה אנחנו מודים?
פתיחה: תרגיל כתיבה

נחלק לכל תלמיד דף אשר בראשו מופיע שם של דמות הקשורה לחיי התלמידים בעבר או בהווה. כל תלמיד יקבל דמות אחרת (חלק מהדמויות יהיו קרובות לחיי התלמידים, וחלק יהיו מדומיינות לצורך הצגת סוגים שונים של הודאה. כגון: אבא, אמא, הקב”ה, אח, אחות, עצמי, חבר מהעבר, מחנכת כיתה, שופט בבית משפט, מנהל בית כלא, חבר מהיסודי שלא ידע שלקחת מהם חפץ כלשהו, וכד’. נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לנמען המופיע בראש הדף. תוכן המכתב חופשי מלבד מגבלה אחת- יש להכניס במהלך הכתיבה את המילה “מודה” עשר פעמים.

מפגש: ניתוח המושג: הודאה

נבקש לקרוא את המכתבים של תלמידים המעוניינים בכך.

נשאל:

  • מהי משמעות המילה “מודה”?
  • אילו משמעויות עולות מהמכתבים למושג הודאה?
  • האם יש ניסוח תחבירי שונה המראה על הבדל?
התבוננות: קריאה בדברי ה"פחד יצחק"

נקרא את דברי הרב הוטנר בספרו “פחד יצחק”:

בבנין המלים של לשון הקודש נזדמנו לפונדק אחד שני מושגים: הבעת החזקת טובה, והסכמה לדעת הצד השני. לשני המושגים הללו יש בלשון הקודש ביטוי משותף: הודאה. הודאת בעל דין- פירושה הסכמה לדבריו של הצד השני; הודאה על העבר- פירושה הבעת החזקת טובה על מעשה חסד. הסברת השיתוף הזה היא, כי בתכונת נפשו של אדם טמונה היא השאיפה להיות סמוכה על שלחן עצמה, מבלי להזקק לעזרתו של הזולת. ובשעה שאדם מביע את הכרת טובתו לחברו ונותן לו תודה, באותה שעה יש כאן הודאת בעל דין כי בפעם הזאת אמנם לא עלתה בידו והיה עליו להשתמש בטובתו של חבירו. באופן שהשרש הנפשי העמוק של כל הבעת תודה הוא מעשה הודאה. (פחד יצחק, קונטרס וזאת חנוכה, מאמר ב, פ’ ב, סע’ ה)

נשאל:

  • מהם שני סוגי ההודאה המופיעים כאן?
  • כמהו ההסבר לשימוש באותה מילה לפירושים השונים?
  • מה דעתכם על הסבר זה?
הפנמה: המשך קריאה ב"פחד יצחק"

לאחר דיון על דברי הרב הוטנר בנוגע לכך ש- “כל הבעת תודה הוא מעשה הודאה”, נקרא את המשך דבריו:

ענין זה מכניס הבלטה מיוחדת בכפילות מושג ההודאה בסגנונה של ברכת ההודאה בשמונה עשרה, המתחלת ב”מודים אנחנו לך” ותיכף במשפט הסמוך לו חוזר הוא ענין זה “נודה לך ונספר תהלתך”. אף על פי שגם הסכמה לדעתו של הצד השני וגם הבעת החזקת טובה יש להם שם הפועל משותף, מכל מקום מחולקים הם באופן קשורו של הפועל עם הבא לאחריו. בשעה שהכונה היא על הבעת החזקת טובה הרי הוא מקושר עם מה שלאחריו על ידי תיבת “על” […] ואילו כשהכונה היא הסכמה לדעתו של הצד השני, הרי הוא מקושר עם מה שלאחריו על ידי האות “ש” כגון ראובן מודה שהוא חייב לשמעון. (שם, סעיף ו)

נשאל:

  • כיצד יודעים אם מדובר בהכרת טובה או בהסכמה על פי הנאמר?

נקרא עם התלמידים את נוסח תפילת מודים:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד,
צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר.
נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ
וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ,
וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ,
וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.
הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.
וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֵד.
וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב,
הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב.
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

נשאל:

  • על פי הניתוח של ה”פחד יצחק”, מהי המשמעות של ההודאה בתחילת הקטע?
  • מהי משמעות ההודאה בשורה השלישית?
  • כיצד אתם מבינים את הברכה החותמת?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!