נחלק לכל תלמיד ארבע פתקים עם האמרות:

1. פראייר/ית
2. גם אני הייתי עושה כך
3. כל הכבוד!
4. לא דורש הערכה

נסביר לתלמידים כי אנו נקריא תיאור של סיטואציה ובכל פעם התלמידים יחוו את דעתם על ידי הרמת פתק תואם.

תיאורי המקרים:

א. היה לכן שיעור יצירתי ובסופו הכתה נשארה מבולגנת ומלוכלכת. המורה דברה עם אחת התלמידות וכל הכתה נצלה את ההזדמנות וברחה, חוץ מיפעת שנשארה לסדר את הכתה.

ב. חזרת מיום לימודים ארוך ומעייף בלימודים, אתה עייף מאוד והולך לישון. ב-12:00 בלילה מתקשר חברך ומבקש בכל לשון של בקשה שתעזור לו בכמה תרגילים בחשבון לקראת המבחן הקרב. אתה קם , מתארגן ויוצא לעזור לו. 

ג. היתה ארוחת ערב בבית. כל הילדים ישבו סביב השולחן ואכלו, כשסיימו קמו מהשולחן והלכו לישון, אמא סדרה את השולחן והדיחה את הכלים.

ד. אמא חזרה מיום עבודה מפרך בביה”ס. היא עייפה מאוד, הכינה אוכל לילדים, ולעת ערב שכבה לישון יחד איתם. בשעה 12:00 בלילה התעורר התינוק ודרש לאכול, אמא הניקה אותו במסירות, הרגיעה אותו ושכבה לאחר מכן במיטתה.

נשאל:

• מה גרם להבדלים בתגובותיכם לכל סיטואציה?
• האם ישנה התייחסות שונה כלפי מעשי ההורים לעומת אחרים?

נקרא עם התלמידים:

מצווה ל”ג: לכבד האב והאם

לכבד האב והאם, שנאמר: (שמות כ, יא): “כבד את אביך ואת אמך“. ובא הפירוש: (קידושין לא:) איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. משורשי מצוה זו שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סִבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל עבודה ותועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו – יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, שהוא סִבתו וסִבת כל אבותיו עד אדם הראשון. ושהוציאו לאויר העולם, וסיפק צרכיו כל ימיו, והעמידו על מתכונתו ושלימות איבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת. שאלולי הנפש שחננו האל – יהיה כסוס כפרד אין הבין. ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להיזהר בעבודתו ברוך הוא.

• כיצד מכבדים את ההורים על פי דברים אלה?
• מהי הסיבה לכבוד לפי הנאמר?
• מהי המידה הנוספת הנובעת בזכות כיבוד ההורים?

נדון עם התלמידים בשאלה:

• מדוע אנו זקוקים לציווי על כיבוד הורים? היינו מצפים שהדבר יהיה ברור לכל אדם.

נבקש מהתלמידים להביא דוגמאות ורעיונות למעשים ביומיום שיזכירו את הכרת התודה להורים ועד כמה מעשיהם כלפינו אינם מובנים מאליהם.

נביא דוגמה לכיבוד הורים מיוחד מצד רש”י, המובא בפירוש שפתי חכמים:

אמר רבי יצחק. המפרשים מקשים שלא מצינו שיהא מוזכר בגמרא ובמדרש זה המאמר בשם רבי יצחק אלא מה שאמר מה טעם פתח ותו לא. אלא שזה ר”י היה אביו של רש”י ולא היה כ”כ גדול בתורה ובנו רש”י רצה לכבדו ולהזכירו בתחלת חבורו ושאל מאביו להקשות איזה קושיא ולכתוב משמו והקשה זאת הקושיא למה התחיל בבראשית (שפתי חכמים, בראשית א, א)

נשאל:

• כיצד כיבד רש”י את אביו על פי המתואר?

נסביר לתלמידים כי דוגמה זו מראה דבר מה מעבר לכיבוד ההורים של רש”י, היא מראה כי לעתים יש תחומים שהילדים מבינים יותר מההורים.

נשאל:

• האם יש תחומים שההורים פחות מבינים בהם מכם?
• כיצד ניתן, כרש”י, להמשיך לכבד את הורינו, גם בתחומים אלו?

פתחנו בדרכי התייחסותנו לפעולות יומיומיות שלנו, של אחרים ושל הורינו. עיינו במצוות כיבוד אב ואם כפי שמופיעה בספר החינוך, והעלינו דוגמאות לכיבוד הורים ביומיום. לבסוף ראינו את כיבוד האב של רש”י אף בתחום שהבן מבין בו יותר מאביו.