ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
תרגיל כתיבה: נראה לתלמידים 2 תמונות- אחת של אדם במדבר ואחת של אדם בים.
\ 
כל תלמיד יבחר תמונה אחת ויכתוב עליה את תחושותיו, השאלות הבאות יכולות לשמש כהנחיה לכתיבה משמעותית:
דמיין את עצמך כאילו אתה האדם בתמונה-
נערוך סבב ונבקש מהתלמידים לשתף במה שכתבו.
אופציה אחרת, ללא כתיבה: נערוך סבב של חמש מילים מכל תלמיד-
הערה: ניתן לפתוח שיעור זה בעוד הרבה שאלות הכוונה היוצרות הילוך פנימי, אך שאלה זו ממקדת את התלמידים בתחושות המרכזיות העולות מהשיר.
נפתח בהעלאת אסוציאציות למילה “מבול”: סביר להניח שדרך האסוציאציות של התלמידים נגלה שהמילה מבול משמשת כמילת צופן/קוד, המזכירה לנו את סיפור נוח והמבול אליו רומז הדובר בשיר. כשנקרא את השיר נחזור לעסוק בעניין זה.
נקרא את השיר של הריה”ל, ומיד לאחר מכן נסמן מילים קשות ונסביר.
לאחר הקריאה והסבר המילים הקשות, נחזור ל”מבול” מתרגיל האסוציאציות ונשאל-
חוסר וודאות: בשיר- הדובר נמצא במצב בו הוא לא רואה את היבשה: “אין לראות פני ארץ חרבה” והים סוער: “ולויתן בהרתיחו מצולה”, “וים יזעף”. סערת הים גורמת לסערת רגשות. תחושה של מוות מרחפת באוויר: “ואין אדם, ואין חיה ואין עוף”. השימוש באזכור של המבול: “אין כל, אבל מים ושמים ותיבה” מוביל את הדובר ואת הקוראים לתחושה של חורבן שמתקרב.
נלמד לעומק את השיר דרך הניגודים שבו:
ניתן לתלמידים לזהות את הניגודים בשיר (כמעט בכל שורה ישנם ניגודים)
בית 1: מבול מול יבשה
בית 3: יבשה – בית 4: ים
בית 6: אוניה וים זועף מול נפש עולזת.
דיון: איך אדם מרגיש כאשר הוא מפחד מדבר מסויים אך גם מרגיש ביטחון בזכות דבר אחר? (באופן טבעי, כאשר יש בנו רגשות מנוגדים, הדבר יוצר מתח פנימי)
מבחינה ספרותית המתח מורגש ומתבטא בשיר ע”י חזרות על “אין” וע”י משפטי שאלה ללא תשובה. חזרות של “ו” החיבור מוסיפות תחושה של דבר גורר דבר אחר, עד שמגיעים לנקודת הסיום בבית האחרון של השיר. בשיר ישנו מהלך מפחד ובדידות, לרגיעה ובטחון בה’. הרגשות השליליים בתחילת השיר, מתגמדים לנוכח הגשמת המטרה של ההגעה לא”י וההימצאות בקרבת ה’.
האזנה לשיר:
נשמיע את ביצוע השיר של שלמה גרוניך- המסע לא”י:
נביא לתלמידים את המילים של השיר, נדון עם התלמידים בתחושות העולות מהשיר:
ניתן להרחיב ביריעת היסטוריה של סיפורי העפלה, ורצוי מאוד לבקש מהתלמידים שיצאו לחפש סיפורי עליה במשפחתם (הורים, סבים, דודים….) וישאלו גם אותם על המניע לעליה וההקרבה בדרך ובהגעה. התבוננות וניתוח של תהילים קז’ יכולות להעשיר את הלמידה.
ניתן לערוך סבב מהיר בין התלמידים, ולשאול-
ניתן לעורר דיון בכיתה על אחת משאלות אלו (או יותר מאחת). אפשרות אחרת- לתת לתלמידים תרגיל כתיבה, או, עוד אופציה, לשתף בזוגות– שואלים שאלה מסוימת ואחד עונה לבן זוגו, ואז שואלים שאלה אחרת, ובן הזוג השני משיב עליה לראשון. על פי רוב במתודה זו, הרבה פעמים, אח”כ בני הזוג חוזרים לענות על השאלה השנייה, של בן זוגם, כי נוצר רצון כנה לשיתוף.
פתחנו את השיעור בהתבוננות בשתי תמונות של מדבר וים, וכתבנו אלו תחושות שני המרחבים האלו מעוררים בנו? משם יצאנו למשחק אסוציאציות קצר על המילה ‘מבול’, קראנו את שירו של ריה”ל, ודיברנו על החיבור לסיפור המבול מספר בראשית וכיצד חיבור זה תורם לשיר. לאחר מכן העמקנו בשיר וראינו את הניגודים, במישור החיצוני ובמישור הפנימי, הקיימים בו, וכיצד השיר נע מפחד ובדידות אל עבר תחושת ביטחון בה’. לאחר מכן האזנו לשיר ‘המסע אל ארץ ישראל’, ודיברנו על חוויות עלייה בנות זמננו ועל תחושת הכמיהה לארץ ישראל והמסע המסוכן שבדרך. סיימנו בדיון אודות הימצאותה ומקומה של הכמיהה בחיינו, מה היא מניעה בתוכנו, וכיצד אנו מתמודדים עם הפחד והמניעות.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא