ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

הבא מבול – ריה”ל

  • צוות לב לדעת
  • , עפרה ליפשיץ
צוות לב לדעתעפרה ליפשיץ
מקרן
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
בשיר זה מתמודד הדובר, שהוא גם המשורר, ריה"ל, עם מסעו באוניה בדרכו לארץ ישראל. תחושות של פחד מלוות אותו, לצד כמיהה חזקה להגיע לארץ. ולבסוף, בטחון בה'. בשיר זה ישנם נושאים רבים היכולים להפגיש את התלמיד עם מקומות דומים בתוכו פנימה.
לב השיעור: מה הכמיהה מניעה?
פתיחה: תרגיל כתיבה- מדבר וים

תרגיל כתיבה: נראה לתלמידים 2 תמונות- אחת של אדם במדבר ואחת של אדם בים.

\

כל תלמיד יבחר תמונה אחת ויכתוב עליה את תחושותיו, השאלות הבאות יכולות לשמש כהנחיה לכתיבה משמעותית:

דמיין את עצמך כאילו אתה האדם בתמונה-

  • איך אתה מרגיש?
  • מה היחס בינך לבין הסביבה (בים או במדבר)? מה אתה רואה סביבך?
  • מה הקולות אותם אתה שומע?
  • איך תרגיש לאחר שהות של מספר ימים או שבועות במציאות זו?

נערוך סבב ונבקש מהתלמידים לשתף במה שכתבו.

אופציה אחרת, ללא כתיבה: נערוך סבב של חמש מילים מכל תלמיד-

  • מה התחושות שעולות בכם למראה התמונה?
  • ננסה לעמוד בדברי התלמידים על הרגשות המשותפים לכולם ועל השווה והשונה בין התחושות שמעלה הבדידות במדבר מול הבדידות בים. מה מקור ההבדלים?

הערה: ניתן לפתוח שיעור זה בעוד הרבה שאלות הכוונה היוצרות הילוך פנימי, אך שאלה זו ממקדת את התלמידים בתחושות המרכזיות העולות מהשיר.

מפגש: אסוציאציות ודיון- מבול

נפתח בהעלאת אסוציאציות למילה “מבול”: סביר להניח שדרך האסוציאציות של התלמידים נגלה שהמילה מבול משמשת כמילת צופן/קוד, המזכירה לנו את סיפור נוח והמבול אליו רומז הדובר בשיר. כשנקרא את השיר נחזור לעסוק בעניין זה.

נקרא את השיר של הריה”ל, ומיד לאחר מכן נסמן מילים קשות ונסביר.

הֲבָא מַבּוּל וְשָׂם תֵּבֵל חֳרָבָה / וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אֶרֶץ חֲרֵבָה
וְאֵין אָדָם וְאֵין חַיָּה וְאֵין עוֹף / הֲסָף הַכֹּל וְשָׁכְנוּ מַעֲצֵבָה
וּבִרְאוֹת הַר וְשׁוּחָה לִי מְנוּחָה / וְאֶרֶץ הָעֲרָבָה לִי עֲרֵבָה
וְאַשְׁגִּיחַ לְכָל עֵבֶר וְאֵין כֹּל / אֲבָל מַיִם וְשָׁמַיִם וְתֵבָה
וְלִוְיָתָן בְּהַרְתִּיחוֹ מְצוּלָה / וְאֶחְשֹׁב כִּי תְהוֹם יַחְשֹׁב לְשֵׂיבָה
וְלֵב הַיָּם יְכַחֵשׁ בָּאֳנִיָּה/ כְּאִלּוּ הִיא בְּיַד הַיָּם גְּנֵבָה
וְיָם יִזְעַף וְנַפְשִׁי תַעֲלֹז, כִּי/ אֱלֵי מִקְדַּשׁ אֱלֹהֶיהָ קְרֵבָה.

לאחר הקריאה והסבר המילים הקשות, נחזור ל”מבול” מתרגיל האסוציאציות ונשאל-

  • מה הקשר בין השיר לבין סיפור ה”מבול” המפורסם?
  • איך ידיעת הסיפור על המבול בספר בראשית משפיעה עלינו בקריאת השיר, בהבנתו ובהחדרת רגשות לקורא?

חוסר וודאות: בשיר- הדובר נמצא במצב בו הוא לא רואה את היבשה: “אין לראות פני ארץ חרבה” והים סוער: “ולויתן בהרתיחו מצולה”, “וים יזעף”. סערת הים גורמת לסערת רגשות. תחושה של מוות מרחפת באוויר: “ואין אדם, ואין חיה ואין עוף”. השימוש באזכור של המבול: “אין כל, אבל מים ושמים ותיבה” מוביל את הדובר ואת הקוראים לתחושה של חורבן שמתקרב.

התבוננות: דיון- הניגודים בשיר

נלמד לעומק את השיר דרך הניגודים שבו:

ניתן לתלמידים לזהות את הניגודים בשיר (כמעט בכל שורה ישנם ניגודים)
בית 1: מבול מול יבשה
בית 3: יבשה – בית 4: ים
בית 6: אוניה וים זועף מול נפש עולזת.

  • הרחבת הניגודים במישור החיצוני:
    לסמן מילים הקשורות לים: ים; מבול; מים; מצולה; תהום.
    לסמן מילים הקשורות ליבשה: תבל; ארץ; הר; שוחה; ערבה.
    • הרחבת הניגודים במישור הפנימי:
    זיהוי הפחד של המשורר בשיר:
    שורה 1: פחד מחורבן
    שורה 2: פחד ממוות (אין אדם, חיה ועוף)
    שורה 6: פחד מסערה
    זיהוי הניגוד של הפחד- ביטוי שמשקף ביטחון:
    שורה 6: “נפשי תעלוז”
    שאלה: מה הגורם לביטחון זה? (“אלי מקדש אלוהיה קרבה”- הביטחון והאמונה בקב”ה ועצם זה שהדובר מתקרב ליעדו, לא”י, להגשמת שאיפותיו. זה נותן לו תחושת בטחון)

דיון: איך אדם מרגיש כאשר הוא מפחד מדבר מסויים אך גם מרגיש ביטחון בזכות דבר אחר? (באופן טבעי, כאשר יש בנו רגשות מנוגדים, הדבר יוצר מתח פנימי)
מבחינה ספרותית המתח מורגש ומתבטא בשיר ע”י חזרות על “אין” וע”י משפטי שאלה ללא תשובה. חזרות של “ו” החיבור מוסיפות תחושה של דבר גורר דבר אחר, עד שמגיעים לנקודת הסיום בבית האחרון של השיר. בשיר ישנו מהלך מפחד ובדידות, לרגיעה ובטחון בה’. הרגשות השליליים בתחילת השיר, מתגמדים לנוכח הגשמת המטרה של ההגעה לא”י וההימצאות בקרבת ה’.

האזנה לשיר:

נשמיע את ביצוע השיר של שלמה גרוניך- המסע לא”י:

נביא לתלמידים את המילים של השיר, נדון עם התלמידים בתחושות העולות מהשיר:

  • איזו הקרבה נדרשה בשביל לעלות לארץ?
  • מה התחושות של העולה בדרך ובהגעתו?
  • מה מניע לצאת למסע מסוכן כזה?

ניתן להרחיב ביריעת היסטוריה של סיפורי העפלה, ורצוי מאוד לבקש מהתלמידים שיצאו לחפש סיפורי עליה במשפחתם (הורים, סבים, דודים….) וישאלו גם אותם על המניע לעליה וההקרבה בדרך ובהגעה. התבוננות וניתוח של תהילים קז’ יכולות להעשיר את הלמידה.

ניתן לערוך סבב מהיר בין התלמידים, ולשאול-

  • אם היית פוגש את ריה”ל בארץ ישראל- מה היית אומר לו/ שואל אותו?
הפנמה: שאלות או תרגיל כתיבה

ניתן לעורר דיון בכיתה על אחת משאלות אלו (או יותר מאחת). אפשרות אחרת- לתת לתלמידים תרגיל כתיבה, או, עוד אופציה, לשתף בזוגות– שואלים שאלה מסוימת ואחד עונה לבן זוגו, ואז שואלים שאלה אחרת, ובן הזוג השני משיב עליה לראשון. על פי רוב במתודה זו, הרבה פעמים, אח”כ בני הזוג חוזרים לענות על השאלה השנייה, של בן זוגם, כי נוצר רצון כנה לשיתוף.

  • למה יש בי כמיהה? מה הייתי מוכן לעשות בשביל לממש כמיהה זו
  • ממה אני מפחד ולמה?
  • מהו “חוף המבטחים” שלי בחיים? מה הופך אותו לחוף מבטחים?
  • מתי הייתי בתוך סיטואציה שהרגשתי בה תחושות מנוגדות בתוכי? מה היתה הסיטואציה ומה היו התחושות? האם תחושה מסוימת מבין השתיים הכריע את האחרות? אם כן, למה?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!