ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

גלות – בלפור חקק

  • צוות לב לדעת
  • , עפרה ליפשיץ
צוות לב לדעתעפרה ליפשיץ
מחשב מקרן
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
תוך כדי לימוד השיר, נבין את המציאות ההיסטורית בה עוסק השיר, ואת הקשיים עימם התמודדו אלו שעלו לארץ. (השיר נלמד ביחידת הבגרות המשלימה בנושא "ארץ ישראל וירושלים")
לב השיעור: גלות- מהי והיכן היא נמצאת?
פתיחה: שאלה- כותרת השיר

נפתח בשאלה מקדימה-

  • שם השיר “גלות”- במה יעסוק השיר?
  • היכן הגלות נמצאת?

במהלך הלימוד נראה כי על אף שסבו של המשורר עלה לכאורה מהגלות והגיע לארץ ישראל , הוא חי בארץ בתחושה של מלך גולה שכבודו נלקח ממנו.

 

מפגש: קריאת השיר ושאילת שאלות

נקרא את השיר-

גלות- בלפור חקק
סָבִי הָיוּ לו בִּגְדֵי כְּהֻנָּה שְקוּפִים
וְרָקְמָה לו אִמּו בְּדַש הַכֻּתּונֶת
הַתְּכֻלָה פַסֵי זָהָב יָפִים
וְחָקְקָה לו אֶת שְמו בְּעונֶג
בְּאותִיות שֶל כֶּסֶף, אור מְזֻקָק.
סַבָּא שֶלִּי. מורָד בֶּן רְפָאֵל חַקָק.

וְעָלָה סָבִי כְּאַבְרָהָם מֵאוּר
מֵאוֹתָה אֶרֶץ עַל פִּי אותו דִבּוּר.
עָלה עָלָה אֶל אוֹתָה אַדְמַת מוֹלֶדֶת
וְלא הָיְתָה
לוֹ עוֹד הַכֻּתּוֹנֶת הַנֶחְמֶדֶת.
ואָבְדָה לוֹ שְׂרָרָתוֹ
וְאָבַל נגַה פָּנָיו
וְנִשְחַת הַכֶּסֶף
וְנִשְחַט הַזָּהָב.
וּבַשְוָקִים רָכַל סָבִי מָכַר אֶת אוֹצְרוֹתָיו
בְּגָדִים בָּלִים, מַרְכּולֶת אַכְזָב
לְשוֹנוֹ כְּבֵדָה, נָבִיא נֶעֱזָב.

סַבָּא שֶלִּי מֶלֶךְ עָצוּב.
נוֹלַד בְּבִגְדֵי מֶשִי וְרִקְמָה, בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת.
וְכַאֲשֶר גָלָה אֶל אֶרֶץ
נִשְחֲתוּ בְּגָדָיו, נִשְחָת הוֹדוֹ.
רַק בְּמוֹתוֹ הִלְבִּישוּהוּ תַּכְרִיךְ כַּעֲטֶרֶת
טַלִּית שֶקִּבֵּל מֵאָבִיו טַלִּית יְרֻשָה
חֲקוּקָה תכֵלֶת אותִיּות שֶל קְדֻשָּה.

וְלְאוֹרֶךְ הַטַּלִּית דִמִּיתִי לִרְאוֹת
פַּסֵּי זָהָב יָפִים. אוֹר מְזֻקָּק.
סַבָּא שֶלִּי. מוּרָד בֶּן רְפָאֵל חַקָּק.

[מתוך “ואז בקץ היוחסין”, 1987]

 

נסמן בשיר תיאורים של סבא בהדרו, בעבר, ובשיפלותו בהווה בא”י. ונשאל-

  • מה היה צריך הסבא לעשות כדי לעלות לארץ? (להשאיר מאחורה את “כל טוב ספרד” במובן החומרי, אך הסתבר שציפו ממנו, הישראלים הילידים בארץ, שיעזוב גם את התרבות, השורשים, המנטליות הקדומה והמיושנת בעיניהם.) להרחיב את הדיון מעבר לשיר- סיפורים/ סרטים וכו… שהתלמידים מכירים בעניין.

נבקש מכל תלמיד כלכתוב שלוש שאלות על השיר- תוכן/ מבנה/ מילים קשות וכו…. נחליף את השאלות בין התלמידים- וכל תלמיד ינסה לענות על שאלות של תלמיד אחר.

התבוננות: רקע ומוטיבים מרכזיים בשיר

רקע היסטורי: כיצד הדברים הבאים, המובאים בשם המשורר, מסייעים להבין את הרקע לכתיבת השיר?

“העליות לארץ ישראל נמשכו כל הדורות, וכאשר בשלו התנאים ההיסטוריים והחברתיים קמה המדינה בתש”ח. ימים ספורים לפני הקמתה נולדנו אנו. הקמת המדינה נתפסה כהתגשמות חלום דורות…גם לידתנו פורשה על ידי הורינו כמימוש של חלום ציוני, ואין פלא שהעניקו לנו שמות כה טעונים בהיסטוריה הציונית…אך מתברר שהעולים לארץ נתפסו כזרים, כאבק אדם.  האבות המייסדים ראו את עצמם מחוקקי תרבות, והם קיוו להיווצרות דגם אחר של יהודי בארץ ישראל – ה”יהודי החדש”. תרבותם של העולים נתפסה כתרבות נחותה, והתהליך של השינוי תואר אז כ”כור היתוך”. העולה נתבקש להיכנס למגרסה ולצאת מצידה השני כשְרוּלִיק עם כובע טמבל…העולים חשו נכזבים…הארץ היתה שונה ממה שציפו, והתרבות המודרנית איימה על עולמם המסורתי…הוחרפה תחושת הזרות של העולים מן המזרח. המעבר התרבותי פגע גם במעמדו של אב המשפחה, שבעבר זכה למעמד רם, לציות ולכבוד…שירים רבים מציגים את המשבר של דור האבות לאחר העלייה ארצה. השיר “גלות” מבטא את חווית הניכור ותחושת חוסר השייכות של האבות.”
(מתוך מאמרם המשותף של המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק, “אבות ובנים לנוכח משבר העלייה לארץ”, שדה חמ”ד, תשנ”ט)

מצורף מאמר נוסף בנושא “דמותו של התלוש המזרחי” היכול להוסיף למידע ההיסטורי.

מוטיב הלבוש: לסמן את הופעות הלבוש בשיר ולבחון דרכו את השינויים החלים אצל הסבא. מוטיב זה עובר שינויים כאשר בראשית השיר הלבוש מתאר את הסב בהדרו: “בגדי כהונה” “רקומה” “פסי זהב” “נולד בבגדי משי ורקמה” אח”כ הלבוש מבטא את מצבו של הסב בארץ- את השבר, השפל: “ולא עוד כתונת נחמדה” “ונשחת הכסף ונשחט הזהב” “בגדים בלים” “נשחתו בגדיו” ורק בסיום השיר ובסיום חיי הסב- יש מעט החזרת עטרה ליושנה- הוא נקבר עם “תכריך כעטרת” “חקוקה תכלת אותיות של קדושה”

שיבוץ מקראי: בבית השני משווה המשורר בין הסב לבין אברהם אבינו. מה מטרת ההשוואה בגלוי ובסמוי?   (באופן גלוי- ליצור דמיון ממקום המוצא. הסבא הגיע מאותה ארץ של אברהם. אולי אף להקנות כבוד לסב בעצם ההשוואה לאברהם גם סבו עזב את ארצו את מולדתו ואת בית אביו שהיה משוקע בה שנים רבות ושורשיו היו נטועים עמוק בתוכה. ועוד- שניהם יצאו למסע בצו אלוקי. באופן סמוי- אומר המשורר- יש פה אותם שורשים. סבא שלי קרוב לאברהם, אף יותר מבני הארץ שדורשים ממני להשתנות. השורשים שלי, העבר שלי, שאתם רוצים לשנות, מתחיל ונמשך לאורך הדורות, דרך אברהם)

סיום במהפך: בית שלישי- כיצד במותו של הסב, הוחזר במעט כבודו האבוד? מה זה מסמל? (הסב נקבר עם “תכריך כעטרת…. טלית ירושה, חקוקה תכלת אותיות של קדושה) יש פה רמז למלכות חוזרת. קדושה שנלקחה, אך בעצם אי אפשר לקחת אותה, אי אפשר לנתק אדם מעברו, משורשיו. מי שמנסה לעקור את שורשיהם של אחרים, בסופו של דבר, לא רק שלא יצליח, אלא שהם יעלו ממלוכה לקדושה. כמובן שהדברים הם בעיני המשורר, הנכד, שחס על כבודו של סבו, ואכן בבית הרביעי הוא משתמש בביטוי “דימיתי לראות”- זו ראייה שלו בלבד)

הפנמה: תרגילים בנושא אפליה

ניתן להשמיע את השיר“שערליה” של חוה אלברשטיין. ולמצוא את השווה והשונה בין השירים.

 “שרליה”
חוה אלברשטיין
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
אנייה עם נוסעים הגיעה לחוף
אנשים עייפים בארץ חדשה
עומדים מול שער גדול ומסתכלים בו בשתיקה
אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים
בבגדים עבים בצעדים כבדים
שום דבר לא היה כמו בהבטחות
הבטיחו ארץ חמה היו רוחות וסערות
הגג עף בחורף, הרצפה מלאה סירים
הכל ספוג במים שמיכות הפוך מפולין
כולם מתייפחים אבל אני כבר ישנה
כמו נסיכה אמיתית – ישנה עם מטריה

 

מישהו אומר – “הגענו”
מישהו אומר – “אולי”
מישהו צועק – “מצאנו”
לוחשים לו “הלוואי”
מישהו קורא – “בינתיים”
צועקים לו – “עד מתי”
לעולם כבר לא נדע
מי נכנס ומי יצא
מי עבר ומי נשאר
בשרליה, שרליה…

קול ציון לגולה” כל שעה שפה אחרת
הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת
כמו ליד התנור יושבים, מתחממים
מבינים כל מילה, שרים את השירים
ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה
שוברת שיניים אדישה וקשה
כל התוכניות נהפכו לחלומות
מחליפים מקצוע, מחליפים את השמות
מחליפים זכרונות מקשטים את העבר
שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר
היה פסנתר בכל חדר אורוות סוסים בחצר
כל מילה היא אמת, אמת פחות או יותר..
שרליה, שרליה…
ושוב הרדיו מדבר “מדור חיפוש קרובים”
רשימות ארוכות שמות כתובות ומספרים
מי שהחליף את השם בעצם כבר ויתר
אינו מקשיב לתכנית אין בו כוח יותר
ובינתיים אבי קנה לו מצלמה
“פוטו חמש דקות” – תמונות לתעודה
תעודת עולה, תעודת זהות, פנקס חבר,
אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה כבר נסתדר
ובקיץ החם מוציאים את הכסאות
מרכז הסברה מביא סרטים והרצאות
אקורדיון מנגן מלווה איזו זמרת
‘עגלה עם סוסה’, ‘אוי אוי כנרת כנרת’
שרליה, שרליה…

 

מיטה מתקפלת, שולחן מתקפל
ובערב שבת אנחנו יוצאים לטייל
חולצות לבנות נעליים מבריקות
הולכים לטייל אבל אין פה מה לראות
שורות של צריפים, כמה עצים וגדר
חוזרים במתינות, הרי אין מה למהר
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
סיפור על אנייה שהגיעה אל החוף
על מחנה מעבר ועל תחנה סופית
ועל הבולגרית, הפולנית, היידיש, העברית,
ועל מקום אפור ללא צבע ללא נוף
ועל התחלה, התחלה שאין לה סוף

 

מישהו אומר – “הגענו”…

נשאל– 

  • האם כיום קיימת עדיין אפליה, גזענות במדינת ישראל?

ניתן להפוך עניין זה לעבודה רחבה לתלמידים ולשלב בה ספרות והיסטוריה. לצד רקע היסטורי, להביא יצירות שנכתבות בימינו שעדיין משקפות את האפליה עליה למדנו.

ניתן לעשות תרגיל זה כתרגיל כתיבה, או כשאלה פתוחה לשיתוף בכיתה/ בזוגות. כמו כן, ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות של 4-5 תלמידים. בכל קבוצה כל תלמיד עונה על השאלה וכל חברי הקבוצה בוחרים מקרה שהעלה אחד מחברי הקבוצה להמחזה בפני הכיתה:

  • האם כיום קיימת עדיין אפליה, גזענות במדינת ישראל?
  • היכן בחיים שלך חשת מופלה?
  • מה חשת כשהפלו אותך? מתי הפלית אחרים? כיצד אפשר לתקן את מה שהיה?
  • תאר את האירוע ואת התחושות העולות ממנו.

(מכאן שאפליות הן לא רק על רקע עדתי/ מוצא, אלא בכל תחום ניתן למצוא אפליות.)

ניתן לבקש מהתלמידים לדון בסוגיה זו ביחד עם הוריהם/ סבים וסבתות. לשאול אותם/ לראיין- האם הם חוו אפליה? מה המקרה? מה התחושות הזכורות ממנו? האם לדעתם מדינת ישראל התקדמה בתחום זה? האם עדין יש אפליה במדינה, כמו לפני 60 שנה?….

חשוב בשלב זה גם לכוון עם התלמידים את הדיון למבט חיובי- במה השתפרה המדינה בתחום זה? איך עוד אפשר להתקדם לתקן, לשפר ולמנוע מצבים של אפליות?

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!