ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
דמיון מודרך: נפתח בהרפיה של כל אברי הגוף, מקודקוד ועד לכפות הרגליים, נשימות עמוקות ורגועות, כמובן הכל בעיניים עצומות ואחרי שכל הגוף רפוי, וערכנו ‘סקירה’ שלו מלמעלה למטה, נבקש מהתלמידים לנסות לחוש איבר אחד של הגוף שאליו הם מתנקזים כרגע, ומרגישים אותו באופן מיוחד- מהו? מה הם חשים? איזו מתנה האיבר הזה או החלק הזה בגוף נותן לנו? נסיים בכמה נשימות עמוקות, נפקח עיניים- וסבב שיתוף סביב השאלה- על מה אני רוצה להודות לה’ בגוף שלי? משהו אחד שמתנוצץ לי כרגע.
פתיחה בסרטון קצר שמתאר את פלאי הבריאה המדהימים המשוקעים ביצירת האדם, ואחריו- סבב של התרשמויות ומחשבות, וכן- דבר אחד שרוצים להגיד עליו תודה ביחס לגוף.
כעת נקרא את ברכת ‘אשר יצר’, יחד
נשאל: מה עניינה של הברכה? על מה היא מדברת?- רפואה, חוכמת גוף האדם, מבנה האיברים. אפשר להסב את תשומת הלב לכך שהברכה מנוסחת באופן כללי ואינה עוסקת רק בעשיית צרכים
נראה שעניינה המרכזי של הברכה הוא ההודאה על החכמה הגדולה שביצירת האדם ועל הפלאים שבו. נבקש מהתלמידים לשתף במחשבות ושאלות ראשוניות על נוסח הברכה
נעבור לעיון בכמה ביטויים שבברכה:
‘בחכמה’– איך נבין את האמירה ‘שיצר את האדם בחכמה’? לאחר שנשמע את התלמידים נראה את המקורות הבאים שמפרשים ביטוי זה בדרכים שונות-
“בחכמה”
יחד עם התלמידים נעמוד על ההבנה שבכל מקור:
1. אמירה על החכמה האלוקית הגדולה שבאה לידי ביטוי בבריאת האדם ובבריאת העולם בכלל
2. החכמה האלוקית בסדר השתלשלות הבריאה- קודם יצירת התשתית לחיים אנושיים ורק לאחר מכן בריאת האדם עצמו.
3. השכל והתבונה שניתנה לאדם לעומת שאר היצורים.
4. הקב”ה יצר את האדם על מנת שינהג בחכמה- יקיים את תרי”ג מצוות (= גימטריא חכמה)
ב. נפתח לדיון בין התלמידים את השאלה- מה דעתם על כך שהוקצתה ברכה מיוחדת לעשיית צרכים? מה הדבר מעורר בהם? מה לדעתם קביעת ברכה זו מבטאת?
לאחר שנשמע את תשובותיהם, נראה שני מקורות המתייחסים לעניין זה דרך הביטוי ‘לפני כסא כבודך’. המקור הראשון, מדברי הגר”א, עונה על השאלה מדוע נוסח הברכה אינו ‘גלוי וידוע לפניך’?
המקור השני ממסכת מידות מסביר את הביטוי בית כיסא של כבוד- מדוע נקרא כך.
“לפני כסא כבודך”
ג. ניתן לכל תלמיד שני עיגולים בגודל זהה ובצבעים שונים. עיגול אחד יסמל את הגוף ועיגול שני יסמל את הנפש. נבקש מכל אחד מהתלמידים שיניח את העיגולים בצורה שתבטא את הקשר בין גוף לנפש כפי שהוא מבין אותו. ניתן להשתמש גם במספריים וצבעים למי שרוצה לערוך שינויים בעיגולים על מנת להבהיר את עמדתו. נערוך סבב בו כל תלמיד יסביר את עמדתו.
ד. בהמשך ישיר למשימה הקודמת, נסיים את עיונינו בביטוי החותם את הברכה- ‘ומפליא לעשות’. מה משמעותו של ביטוי זה?
ניתנו לכך כמה פירושים, שמומלץ לראותם במאמר המצורף, אנו נתמקד בפירושו של הרמ”א שמסביר כי הפלא הגדול בבריאת האדם הוא החיבור בין גוף לנפש- איך הנשמה, שהיא דבר מופשט ורוחני, קיימת בגוף הגשמי. בברכת אשר יצר אנו מודים לה’ על שהתקין לנו כלי ראוי וטוב להשרות בו את הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל ואם הגוף אינו חזק ואינו בריא, הנשמה לא יכולה לפעול את פעולתה בעולם הזה.
“מפליא לעשות”
חישבו על תפקוד מסויים של גופכם שהוא פלא בעיניכם. כיתבו על כך
העמידו לנגד עינכם -באופן ממשי או בדמיון- את מילותיה של ברכת ‘אשר יצר’. נסו לצייר משהו בהשראתה, כעת לאחר עיונינו בברכה
פתחנו בפעילויות המסבות את תשומת הלב לגוף האדם והפלא שבו. מכאן עברנו לקריאת ברכת ‘אשר יצר’ והתייחסות ראשונית של התלמידים אליה. לאחר מכן העמקנו בברכה באמצעות פרשנויות לביטויים מרכזיים ודיון עליהן. ראינו שיש כבוד אף לגוף ולצרכיו ושהקב”ה משגיח גם על דברים שפלים. ראינו שהפלא הגדול מכולם הוא בחיבור בין הגוף לנפש המופשטת. סיימנו בכתיבה ויצירה בהשראת העיון בברכה
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא