• אדמיון מודרך- תשומת לב לגוף
• בסרטון פלאי הבריאה

כעת נקרא את ברכת ‘אשר יצר’, יחד

ברוך אתה ה’

א-להינו מלך העולם

אשר יצר את האדם בחכמה

וברא בו נקבים נקבים

חלולים חלולים

גלוי וידוע לפני כסא כבודך

שאם יפתח אחד מהם

או יסתם אחד מהם

אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך

אפילו שעה אחת

ברוך אתה ה’

רופא כל בשר

ומפליא לעשות

נשאל: מה עניינה של הברכה? על מה היא מדברת?- רפואה, חוכמת גוף האדם, מבנה האיברים. אפשר להסב את תשומת הלב לכך שהברכה מנוסחת באופן כללי ואינה עוסקת רק בעשיית צרכים

נראה שעניינה המרכזי של הברכה הוא ההודאה על החכמה הגדולה שביצירת האדם ועל הפלאים שבו. נבקש מהתלמידים לשתף במחשבות ושאלות ראשוניות על נוסח הברכה

נעבור לעיון בכמה ביטויים שבברכה:

‘בחכמה’– איך נבין את האמירה ‘שיצר את האדם בחכמה’? לאחר שנשמע את התלמידים נראה את המקורות הבאים שמפרשים ביטוי זה בדרכים שונות-

“בחכמה”

• “…ברכת אשר יצר את האדם בחכמה, שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה” (שו”ע או”ח סימן ו’).  תהלים ק”ד, כד: “מה רבו מעשיך ה’ כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך”.

•  “תנחומא- “ויברא א-להים את האדם” אמר רבי בון: בחכמה. שהתקין מזונותיו ואח”כ בראו … לכך נברא בערב שבת כדי שיכנס לסעודה מיד וע”כ יסדו ‘אשר יצר את האדם בחכמה’ ” (תוספות ברכות דף ס’ ע”ב).

•  “בחכמה קאי (=מוסב) על האדם שנתן לו הקב”ה חכמה בבריאתו, לא כן כל שאר בעלי חיים שלא ניתן להם חכמה” (מהרש”א).

• על דרך הרמז דרשו: “חי”ת כ”ף מ”ם ה”י בגימטריא תרי”ג פי’ יצר את האדם לכבודו לקיים תרי”ג מצות” (פירוש “ענף יוסף”).

יחד עם התלמידים נעמוד על ההבנה שבכל מקור:

1.      אמירה על החכמה האלוקית הגדולה שבאה לידי ביטוי בבריאת האדם ובבריאת העולם בכלל

2.      החכמה האלוקית בסדר השתלשלות הבריאה- קודם יצירת התשתית לחיים אנושיים ורק לאחר מכן בריאת האדם עצמו.

3.      השכל והתבונה שניתנה לאדם לעומת שאר היצורים.

4.      הקב”ה יצר את האדם על מנת שינהג בחכמה- יקיים את תרי”ג מצוות (= גימטריא חכמה)

ב.     נפתח לדיון בין התלמידים את השאלה- מה דעתם על כך שהוקצתה ברכה מיוחדת לעשיית צרכים? מה הדבר מעורר בהם? מה לדעתם קביעת ברכה זו מבטאת?

לאחר שנשמע את תשובותיהם,  נראה שני מקורות המתייחסים לעניין זה דרך הביטוי ‘לפני כסא כבודך’. המקור הראשון, מדברי הגר”א, עונה על השאלה מדוע נוסח הברכה אינו ‘גלוי וידוע לפניך’?

המקור השני ממסכת מידות מסביר את הביטוי בית כיסא של כבוד- מדוע נקרא כך.

“לפני כסא כבודך”

• “מה שמזכירין כאן כסא הכבוד בברכת עשית צרכיו הוא לאפוקי מדעת האומרים שהקב”ה אי אפשר שישגיח על עולם השפל לכך אנו אומרים שאפילו לפני כסא הכבוד שאפילו המלאכים הגבוהים עומדים כמה רבי רבבות פרסאות אפילו משם הוא משגיח על דברים שפלים כאלה…” (מנחת אליהו להגר”א עמוד א’)

• המושג “בית כסא של כבוד” מציין בלשון המשנה את מקום עשיית הצרכים, והתוספת “כבוד” מתפרשת לפי דרכי הצניעות שנוהגים בו: “…ובית כסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול- יודע שיש שם אדם פתוח- יודע שאין שם אדם…” (משנה תמיד פ”א מ”א).

ג.     ניתן לכל תלמיד שני עיגולים בגודל זהה ובצבעים שונים. עיגול אחד יסמל את הגוף ועיגול שני יסמל את הנפש. נבקש מכל אחד מהתלמידים שיניח את העיגולים בצורה שתבטא את הקשר בין גוף לנפש כפי שהוא מבין אותו. ניתן להשתמש גם במספריים וצבעים למי שרוצה לערוך שינויים בעיגולים על מנת להבהיר את עמדתו. נערוך סבב בו כל תלמיד יסביר את עמדתו.

ד.    בהמשך ישיר למשימה הקודמת, נסיים את עיונינו בביטוי החותם את הברכה- ‘ומפליא לעשות’. מה משמעותו של ביטוי זה?

ניתנו לכך כמה פירושים, שמומלץ לראותם במאמר המצורף, אנו נתמקד בפירושו של הרמ”א שמסביר כי הפלא הגדול בבריאת האדם הוא החיבור בין גוף לנפש- איך הנשמה, שהיא דבר מופשט ורוחני, קיימת בגוף הגשמי. בברכת אשר יצר אנו מודים לה’ על שהתקין לנו כלי ראוי וטוב להשרות בו את הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל ואם הגוף אינו חזק ואינו בריא, הנשמה לא יכולה לפעול את פעולתה בעולם הזה.

“מפליא לעשות”

·   “מפליא לעשות קאי (=מתייחס) על הנשמה שנתן באדם וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים, בדבר גשמי- בגוף האדם שהוא מן התחתונים ואי אפשר לנשמה לעשות פעולתו להשכיל במושכלות בעוד שאדם חולה בעל מום באחד מאיבריו כי כאב גופו מטרידו מלעשות פעולתו וע”כ אמר רופא חולי כל בשר וע”י זה מפליא לעשות שהנשמה נקשרת בגוף וע”כ תקנו לומר מיד אחר ברכה זו ברכת א-להי נשמה (רמ”א ב”דרכי משה” או”ח סימן ו’) “מפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע”י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו” (רמ”א על שו”ע שם).

• אתפקוד גופני פלאי
• ביצירה בעקבות 'אשר יצר'

פתחנו בפעילויות המסבות את תשומת הלב לגוף האדם והפלא שבו. מכאן עברנו לקריאת ברכת ‘אשר יצר’ והתייחסות ראשונית של   התלמידים אליה. לאחר מכן העמקנו בברכה באמצעות פרשנויות לביטויים מרכזיים ודיון עליהן. ראינו שיש כבוד אף לגוף ולצרכיו ושהקב”ה משגיח גם על דברים שפלים. ראינו שהפלא הגדול מכולם הוא בחיבור בין הגוף לנפש המופשטת. סיימנו בכתיבה ויצירה בהשראת העיון בברכה