ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ביכורים, פרק ג’ משנה א’: הקדשת ביכורים

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
ביכורים, פרק ג’ משנה א’: הקדשת ביכורים
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד המשנה ופירושה תוך מציאת מילה מנחה
התבוננות
הפנמה
אסיף
יצירה
המשנה מדברת על כך ש'הפרשת ביכורים' נעשית על ידי אמירה. האמירה "מקדישה" את הפרי לביכורים. בשיעור אנו נעסוק ביכולת ליצור מציאות של קדושה על ידי דיבור. כך למשל שאדם מקדיש בדיבורו את פירות הביכורים עוד בשדהו ועד להבאתם לבית המקדש למקרא ביכורים.
לב השיעור: כוחו של הדיבור ביצירת מציאות
פתיחה: הצגת דילמה ודיון

נציג בפני התלמידים את הדילמה הבאה:

בפתיחת שנה הודיע המורה על קופת צדקה כיתתית לצורך עזרה לנזקקים, על הקופה היה כתוב “לשם מצוות צדקה” והתלמידים ששמו את הכסף אמרו את המשפט לפני ששלשלו את הכסף לקופה. לקראת חנוכה הגיש ועד תלמידי הכיתה בקשה להשתמש בכסף היות שחסר כסף למסיבת חנוכה הכיתתית,
נשאל את התלמידים: האם אפשר או לא? נבקש מהתלמידים להעלות טיעונים לכל אחד מהצדדים.
(אפשרות לטיעונים ראשוניים: מצד אחד הכסף שנאסף הוקדש למטרה נעלה, מצד שני יש צורך מיידי להשתמש בו למסיבת חנוכה).

נסכם את הטיעונים ונסביר שכשאדם מקדיש משהו למטרה מסוימת ואומר זאת בפיו, יש משמעות ותוקף לדיבור שלו.
כסף שהוקדש לצדקה בכוונה ובפה חייב לשמש לצורך צדקה.

גם במצוות נוספות אנחנו פוגשים את האמירה כחלק חשוב מהמצווה:
1. סופר סת”ם חייב להגיד ‘לשם מצוות מזוזה’ בשבתו לכתוב את הפרשיות. אם לא אמר ולא כיוון לבו לכך המזוזה פסולה.
2. בהגדת פסח אנחנו מציינים ‘כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור.’

במשנה היום נלמד על הכוח שיש לדיבור ולאמירה בהקשר של מצוות ביכורים.

מפגש: לימוד המשנה ופירושה תוך מציאת מילה מנחה

נבקש מאחד התלמידים לקרא את המשנה, עד השלב שבו יש דעה נוספת במשנה.

מסכת ביכורים פרק ג’ משנה א’:
כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים,
יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכֵּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע:

לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לומר מהי המילה המנחה במשנה, המילה המובילה את תוכן המשנה (ב.כ.ר).

נקרא יחד עם התלמידים גם את פירושו של קהתי.

פירוש קהתי: “ואומר: הרי אלו ביכורים” וכך נעשים הפירות ביכורים, משקרא להם שם (על פי הירושלמי).
התבוננות: ציטוט תשובות מהמשנה וציור המשנה

שלב ראשון– התלמידים יתבקשו לצטט מהמשנה שתי תשובות לשאלה מתי האדם קורא/אומר על הפירות “ביכורים”:
1. ברגע שראה אותם בתחילת הבשלתם – ‘וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ בִכּוּרִים’.
2. כאשר הוא קוטף אותם – ‘אַף עַל פִּי כֵן חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע’.

שלב שני– התלמידים יתבקשו לצייר ציור אחד המתאר את האירועים במשנה, בציורם ישימו לב:
• מה החקלאי רואה?
• באיזה שלב הוא קורא ומייחד את הפירות כביכורים?
• מה הוא אומר כדי לייחד אותם?

אפשר להוסיף את דברי הרמב”ם, ולבקש מהתלמידים לנסות להסבירם:

אם לא קרא להם שם בזמן שהם מחוברים לעץ– צריך להפריש שוב.
הפנמה: משימת חשיבה וכתיבה

בשיעור זה למדנו על כוחם של הדיבור והאמירה שביכולתם לייחד וליצור משמעות חדשה במציאות. ממש לברוא מציאות חדשה של קדושה.
עתה נוכל להבין טוב יותר את כוחו של השימוש בפינו לטובה וחלילה לרעה. כמה חשוב לשים לב למה שאנו מוציאים מן הפה, בשיחה עם אנשים, במה שאנחנו אומרים לעצמנו ובתפילה במדויק מתוך הסידור. ומה רבה החשיבות של אמירת דברים טובים ושמירת הפה בשימוש בשפה נקיה והימנעות מלשון הרע.

נבקש מהתלמידים לחשוב על משפטים שיכולים ליצור משמעות חדשה במציאות הפרטית שלהם.
אפשר להביא לפני התלמידים את הדוגמאות הבאות:
• אני אהיה רב בעז”ה כשאהיה גדול
• אני מאמין שאוכל להשתנות ולהתשפר
נבקש מהתלמידים לנסח לעצמם משפטים שישקפו את מה שהיו רוצים שיקרה בחייהם, או את המשמעות שהם מעוניינים בה.
נשאל מי מעוניין לשתף את הכיתה במשפט שניסח.

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!