ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

ב”ב ג’ ע”ב: סתירת בית כנסת

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
בסוגיית הריסת בית כנסת אנו פוגשים מחלוקת מדוע אסור להרוס בית כנסת גם כאשר המטרה היא בנייתו המחודשת. במערך זה נציע העמקה בסברות המחלוקת דרך דיון ולימוד סביב מעמדו וקדושתו של בית זה.
לב השיעור: מה משמעות מקום התפילה?
פתיחה: דיון- בית הכנסת בשבילי

נדון עם התלמידים בשאלות הבאות:

  • האם היית בוחר לגור בישוב/שכונה שהתפילה אינה מתקיימת בבית כנסת אלא במקום חלופי? (לדוגמא: אולם ספורט או כיתה בבית-ספר).
  • האם במקום כגון זה חוויית התפילה תהיה שונה אצלך?
  • האם שייך לדבר/לשחק/לסמס בפלפון בבית המדרש בישיבה ,שלא בשעת התפילה?
  • ניתן לדון בנושא גם דרך דיון על לבוש מתאים בבית המדרש, שיחות חולין על בגרויות וכדורגל ועוד עניינים מעולמם של תלמידנו.
מפגש: לימוד המקורות
בבא בתרא ג’ ע”ב
הסיבות לאיסור הריסת בית כנסת:
אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי.
איכא דאמרי דמשום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי
מאי בינייהו? איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי.
מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא.
  • מה הן שתי הסיבות לאיסור סתירת בית כנסת?
  • לפי איזו דעה יהיה אסור להרוס בית כנסת גם אם יש בית כנסת אחר?
  • לפי איזו דעה נהגו מרימר ומר זוטרא?
הצעת פתרונות של רבינא:
א”ל רבינא לרב אשי: גבו זוזי ומחתי מאי? אמר ליה: הדילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו.
שריגי ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי מאי? א”ל: וזמנין דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו.
א”ה אפי’ בנו נמי?! אמר ליה דירתיה דאינשי לא מזבני.
  • איזה פתרון מציע רבינא במקרה שאין בית כנסת אחר?
  • מדוע רב אשי דוחה אותו?
  • מה הפתרון הנוסף שמציע רבינא?
  • מדוע גם הוא נדחה?
מתי מותר להרוס בית כנסת?
ולא אמרן אלא דלא חזי בה תיוהא אבל חזי בה תיוהא סתרי ובני.
כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בכנישתא דמתא מחסיא סתריה ועייל לפוריי’ להתם ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי.
  • מהו המקרה החריג בו מותר לסתור בית כנסת?
ובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש? והאמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא?
אי בעית אימא תיוהא חזא ביה, איבעית אימא מלכותא שאני דלא הדרא ביה דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורי עקר טורי ולא הדר ביה.
  • מאיזה מקרה מביאה הגמרא קושיא?
  • איזה שני תירוצים היא מביאה?
רמב”ם, ספר המצוות, לא תעשה ס”ה
שהזהירנו מנתוץ ומאבד בתי עבודת האל יתעלה, ומאבד ספרי הנבואה, ומלמחוק השמות הנכבדים, והדומה לזה. ולשון האזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו: “לא תעשון כן לה’ אלקיכם” (דברים יב, ד). אחר שקדם הציווי לאבד עבודה זרה ולמחות את שמה ולהרוס בתיה ומזבחותיה כולם, ובאה האזהרה ואמר: “לא תעשון כן לה’ אלוקיכם”. וכל מי שעבר על דבר זה כגון שיהרוס שום דבר מן ההיכל והמזבח והדומה להם או שימחה שם משמות ה’, לוקה.
  • למה משווה הרמב”ם הריסת בית כנסת?
ספר יראים סימן ת”ט
“‘ויראת מא-להיך’ – צוה בהכנס אדם למקדש או בבית הכנסת או לבית המדרש שינהג בהם מורא וכיבוד דכתיב בפרשת בהר סיני: ‘את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו’ – לא ממקדשי אתה ירא אלא ממי שהזהיר על המקדש, פירוש מן הקב”ה. ומצינו בית הכנסת ובית המדרש שנקראו מקדש, דתניא בתורת כוהנים: ‘והשימותי את מקדשיכם’ – מקדש מקדשי מקדשיכם – לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות. ואמרינן במגילה פרק אחרון: ‘ואהי לכם למקדש מעט בארצות אשר הדחתים שם’, ואמר שמואל בר רב יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. למדנו כשאמרה תורה את מקדשי תיראו שבתי כנסיות ובתי מדרשות בכלל”
  • למה משווה ספר היראים את הריסת הבית כנסת?
רמבן מגילה כה עב.
לפי מה ששנינו במשנתנו בית הכנסת לוקחין בדמיו וכו’. משמע ודאי שבית הכנסת קדושה יש בו… והשתא קשיא לי אם כן האיך נמכר? והלא דבר הראוי לגופו במוקדשין אינו נפדה! …
ויש לישב ולומר,  דבית הכנסת עשו אותו כתשמישי מצוה לולב וסוכה, והן עצמן אף-על-פי שנזרקין לאחר זמן, בזמן מצוה יש בהן קדושה של כבוד… לפיכך, בית הכנסת, כל זמן שבני העיר רוצין בו ומצותן עליו – נוהגין בו קדושה, ואפילו בחרבנו שהרי עדיין לא עבר זמן מצותו, וראוי לשפץ אותו ולבנותו, אבל אם נמלכו למוכרו, כבר עבר זמן מצוותו, כסוכה לאחר שבעה, ונפקעה קדושה מיניה , ואין ספק דמצוה דמכירה זו האמורה בבית הכנסת בכל מקום, אינה אלא בשיש להן בית כנסת אחרת, דאי לאו הכי ודאי אסור, כדאמרינן בבא בתרא: “לא ליסתר איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי”.
  • למה משווה הרמב”ן את בית הכנסת?
התבוננות: דיון בסוגיה

נשאל את התלמידים:

  • מהם שני הנימוקים לאיסורו של רב חסדא?
  • מהן סברות המחלוקת בין “צלויי” ל”פשיעותא”? האם רק ברמת החשש או שישנה פה הסתכלות שונה על תפקיד בית הכנסת?
  • מהי נקודת המחלוקת בין הדעות השונות?

נעבור לדיון על המחלוקת בין הרמב”ם והיראים לרמב”ן, ונשאל את התלמידים:

  • מהי המחלוקת בין הרמב”ם והיראים לרמב”ן? איך כל אחד מהם מתייחס לקדושת בית הכנסת?

נסכם את המאמר ונוסיף:

אנו רואים שישנן כאן שתי התייחסויות שונות לקדושת בית כנסת. הרמב”ם כולל באיסור אחד את  הריסת “בתי עבודת האל”, ומכאן שלדעתו אותו איסור שנאמר על בית המקדש כולל גם את בית הכנסת. ספר היראים ממשיך באותו כיוון ובאופן מפורש יותר כולל במצות מורא מקדש גם את מורא בתי כנסיות. לעומתם הרמב”ן משווה את קדושת בית כנסת לקדושת תשמישי מצוה שקיימת רק בזמן השימוש בהם. קדושה זו אינה קדושה עצמית אלא יחס של כבוד הניתן לתשמישי מצוה וממילא פג עם סיום המצוה.

הפנמה: מקומו של בית הכנסת בחיי

לאחר העיון בסברות נפנה לבחון עם התלמידים את יחסם לבית הכנסת ואת מקומה של מצוות ‘מורא מקדש’ בחייהם.

נבקש מהתלמידים לענות על השאלות הבאות:

  • מה אני חש כשאני מגיע לבית הכנסת?
  • האם אני מרוצה מתחושה זו?
  • כיצד אוכל להתקדם בתחושת ‘מורא המקדש’ כשאגיע מחר לבית הכנסת?

ניתן לבקש מהתלמידים לשתף האחד את השני בתשובותיהם ואף את כל הכיתה- בכיתות המתאימות לכך.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!