ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תקיעת שופר ומשמעותה

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
תקיעת שופר ומשמעותה
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד ודף עבודה - הלכות שופר
התבוננות
סיפור - העיירה ובתי העץ
הפנמה
ציור - תקיעת שופר
אסיף
קול השופר הוא קול פשוט שבא להעיר אותנו, לגרום לנו לחשוב על מעשינו, להרגיש, להתכוון, לרצות להשתפר.
לב השיעור: מהן הסיבות לתקיעת שופר?
מפגש: לימוד ודף עבודה - הלכות שופר

לפני שנחלק את המקור מקיצור שולחן ערוך לתלמידים, נקרא את המשפט הראשון:

כתב הרמב”ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב היא, רמז יש בו.

נסביר: תקיעת שופר היא “גזרת הכתוב”- כלומר זה מה שצריך לעשות ואנחנו לא יודעים למה. התורה לא נותנת סיבה. זה אולי אפילו נראה מוזר. אבל יש בה רמז- אנחנו יכולים לחשוב על כל מיני סיבות למה צריך לתקוע בשופר.

  • יש לכם רעיונות למה תוקעים בשופר?

לאחר שאספנו את תשובות התלמידים, נלמד איתם יחד את דברי הרמב”ם, ואת הסיבות שהוא נותן לתקיעת השופר. (את הלימוד נפתח בקריאה משותפת נעבור לחברותות ונשוב למליאה).

כתב הרמב”ם: אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזרת הכתוב היא, רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם! ונרדמים, הקיצו מתרדמתכם! וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם! אתם השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל ובריק אשר לא יועיל ולא יציל. הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרככם ומעלליכם! ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה…

נבאר מילים קשות כמו:  “הקיצו- קומו, הבלי הסמן- שטויות, שוגים- שקועים, הבל וריק- דברים חסרי משמעות, מעלליכם- מעשיכם” וכדו.

נחלק לתלמידים דף עבודה, ונבקש מהם למלא את חלקו הראשון (עד השלמת המשפטים) בחברותות.

יש אנשים שחושבים שמספיק רק לשמוע את הקול של השופר אבל זה לא נכון (נסביר שמי שרק שמע קיים את המצווה אבל עדיין פספס כאן משהו חשוב), הקול של השופר אמור להעיר אותנו, לגרום לנו להשתנות, לחשוב על המעשים שלנו, לרצות להיות יותר טובים, להרגיש משהו בתוכנו. שמו של השופר נגזר מהמילה לשפר, השופר קורא לנו לשפר את עצמנו ואת מעשינו.

התבוננות: סיפור - העיירה ובתי העץ

לאחר סיום הלימוד ודפי המשימה, נספר לתלמידים את הסיפור: “העיירה ובתי העץ”:

פעם היתה עירה אחת בארץ רחוקה מה שהיה מיוחד בעיירה הזאת היה שכמעט הכל בעיירה נבנה  מעץ – הבתים, החנויות ואפילו חלק מהמדרכות. מכיוון שהכל היה עשוי מעץ היתה סכנה אחת והיא מה יקרה במקרה ותפרוץ שריפה בעיר. ישבו אנשי העיר וחשבו מה לעשות והחליטו לשלוח נציג מטעמם לעיר אחרת שדומה מאוד לעיר שלהם כדי שיראה מה עושים בעיר השניה במקרה שחלילה פורצת שריפה.הנציג הגיע לעיר וישב שם מספר חודשים. יום אחד פרצה שריפה- אזעקה נשמעה בכל רחבי העיר ותוך פחות משעה נעצרה השריפה והחיים חזרו למסלולם.
הנציג חזר לעירו , הוא הרגיע את אנשי העיר שאל להם לדאוג שהרי מעכשיו הוא יודע מה עליהם לעשות ולקח על עצמו לעשות את כל ההכנות הנדרשות. עברו מספר שנים ובעירה שלנו פרצה שריפה- הנציג המיומן שידע מה עליו לעשות הפעיל את מערכת האזעקה המשוכללת –אך כעבור שעתיים כל העירה כולה עלתה באש.
  • מה היתה הבעיה?
  • למה העירה עלתה באש?
  • מה היתה הטעות שלהם?
  • מה הם היו צריכים לעשות?

אנשי העיר חשבו שמספיקה אזעקה בשביל לכבות שריפה. הנציג של העיר לא הבין שהאזעקה היתה הדרך לקרוא למכבי האש וכוחות ההצלה שיבואו לכבות את השריפה.

  • איך הסיפור הזה קשור לדעתכם למה שלמדנו על תקיעת שופר?

האזעקה נועדה להעיר אותנו לפעול. כך  לא מספיק לשמוע את הקול של השופר צריך לעשות עם זה משהו.

נבקש מהתלמידים להשלים את החלק בדף שעוד לא עשו- להשלים את המשפטים המופיעים בבועות.

נציין כי מעיקר הדין אדם יצא ידי חובת מצוות תקיעת שופר גם ההגעה לבית הכנסת לשמיעת התקיעה, ויש לומר את זה בשיעור. עם זאת, בשיעור זה אנו רוצים להדגיש את חשיבותה של כוונת הלב והרצון להשתפר בעקבות שמיעת קול השופר.

הפנמה: ציור - תקיעת שופר

נמנה סיבות נוספות לתקיעת שופר (אפשר למצוא סיבות נוספות ב “ספר התודעה”):

  1. המלכת הקב”ה-ראש השנה הוא היום שבו הקב”ה נעשה מלך על העולם, וכל שנה מחדש ביום הזה אנו ממליכים את הקב”ה עלינו כמו שממליכים מלך ותוקעים בשופר להודיע לכולם על המלך החדש.
  2. זכר לעקידת יצחק- בעקידת יצחק אברהם הקריב את האיל במקום יצחק ולכן תוקעים בשופר של איל להזכיר את הזכות של אברהם ויצחק ששמעו בקול ה’ ושזכות זו תעזור גם לנו.
  3. זכר למעמד הר סיני- כמו שכשעמ”י קיבלו את התורה בהר סיני היה קול שופר כך אנו תוקעים בשופר ומזכירים שאנו גם רוצים את התורה.

לאחר מכן נבקש מהתלמידים לצייר את הסיבות השונות על דף וליד כל ציור לכתוב משפט מסכם  קצר. בכיתות מתקדמות אפשר לבקש מכל זוג תלמידים לקרוא את אחת הסיבות לבד, לצייר אותה ולהסביר אותה לאחר מכן דרך הציור שלהם לשאר הכיתה.

לסיום השיעור נקרא את הקטע “כמעט  תאונת דרכים” מתוך הספר “אמונות” של הרב ישראל הס:

נסעתי פעם במכוניתי, ונאלצתי לעבור דרך סמטה צרה.
תוך כדי נסיעה מהירה, ממש ב”נס”, ברגע האחרון הצלחתי לעצור את רכבי ליד חבורת פרחחים שעמדו ושוחחו באמצע הסמטה, וחסמו את דרכי בגופם. קול חריקת הבלמים והעובדה שכמעט ונדרסו על ידי, לא החרידו אותם. הם פטפטו בשלהם. צפרתי להזיזם הם בשלהם. צפרתי עוד ועוד, הם בשאננותם. חשבתי ברוגזי- הכיצד??? הרי כמעט ונדרסו ממש, ועתה הם שומעים את צפירותיי, ואף על פי כן? לבסוף נעתר אחד מהם להקדיש תשומת לב לנוכחותי ולצפירותיי, פנה אלי ואמר בביטול: טוב, די, שמענו, שמענו!
חמתי עלתה בי, הנשמע כדבר הזה? אדם עומד בפני אפשרות ריאלית של מוות, ניצל בנס, שומע צפירות שנועדו להזיזו ממקומו לבל ידרס, והוא עוד מגיב: שמעתי, שמעתי?
מיד עלה בי הרהור שני: וכי אני טוב מהם, וכי שונה התנהגותי מהתנהגותם?
עומד אני בראש השנה, ביום הדין בו נחרץ גורלי- “מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו, מי בחרב, מי באש, מי בחניקה, מי ייטרף…”- שומע אני את צפירות השופר הנועדות להזיז אותי ממקומי, ממעמדי, ממצבי- לקום, לזוז, לפעול, לשנות, לרדת מהדרך בה אני עומד ומסתכן. מאה תקיעות-צפירות-אזהרה אני שומע. ומה תגובתי במשך כל השנה שאחריה? לא כלום. שמעתי, שמעתי את התקיעות. אפשר שאדון אחרי התפילה איך היה התוקע, והאם התקיעות היו מוצלחות, ואמשיך לעמוד באותה סמטה צרה כל השנה ולפטפט על דא ועל הא, ולא לחוש בסכנה, לא לזוז מהדרך, לא להינצל…

 

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!