בשיעור זה נעסוק בזמן מיוחד שמגיע מיד לפני חג הפורים והוא: תענית אסתר.

• מה גרם לאסתר לקבוע תענית במגילה?
• מדוע לדעתכם אנו נוהגים תענית זו גם בימינו?
• מה היה כה משמעותי בתענית זו שהיא מועברת במסורת מדור לדור?

על מנת להבין את הסיבה בשלה נקבעה התענית, נעבור בחברותות או קבוצות קטנות, בין תחנות שונות בכיתה. בכל תחנה תפגשו פסוקים מתוך המגילה שמתארים ומתייחסים למצב העם היהודי בתקופת המגילה.

1. תחנה ראשונה – מרדכי ואסתר

• כתבו מזיכרונכם – מה היה המצב של העם היהודי בזמן מרדכי ואסתר?

קראו את הפסוקים הבאים וענו על השאלות המצורפות:

“איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני אשר הגלה נבוכדנצאר מלך בבל” (אסתר, ב, ה)

• לפנינו פסוק המציג לנו לראשונה את מרדכי. לשם מה לדעתכם המגילה מציינת לנו שהוא גלה מארץ ישראל?
• מהו מצב של גלות?
• מה היה מצב היהודים בגלות שושן?

“לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד” (מגילת אסתר, ב,י).

בהמשך המגילה מתואר לנו כי אחשוורוש המלך מגרש את אשתו ושתי מלהיות מלכה ומחפש מלכה אחרת. כשהוא מוצא את אסתר, אסתר מסרבת לספר על עמה ומולדתה כפי שהפסוק שלפנינו מציין.

• מדוע לדעתכם עליה להסתיר את הארץ שממנה באה? את העם שלה?
• מהו מצבו של עם שמתחבא מהמלכות?

2. תחנה שנייה: עם מפורד, לך כנוס!

קראו את הפסוקים וענו על השאלות והמשימות לאחריו.

“ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך” (מגילת אסתר ג’,ח).

• על איזה עם המן מדבר?
• מדוע המן מדבר על העם הזה בפני המלך?
• לפי הפסוק העם שעליו המן מדבר הינו מפוזר על פני כל “מדינות מלכותך”, על כמה מדינות מולך אחשורוש? (חפשו את התשובה בפרק א’ של מגילת אסתר).
• כיצד לדעתכם נראה עם מפוזר ומפורד? מה זה אומר על העם?
• נסו להרחיב את הדברים של המן ולתאר את העם היהודי מנקודת מבטו.

בהמשך המגילה, מתואר כי המן מתמנה להיות השר הבכיר של המלך, ומבקש מכל מי שהוא עובר לידו, לכרוע ולהשתחוות לו. מרדכי מסרב, ולכן המן מגיע אל אחשורוש ומנסה לשכנע אותו כפי שכתוב בפסוק להרוג את כל היהודים.

“ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר” (אסתר ג, יד).

• איזה תאריך נקבע להרוג את כל היהודים?
• מה אנחנו מציינים בתאריך זה היום?

“לך כנוס את כל היהודים” (אסתר ד, טז)

אחשורוש נענה לבקשתו של המן ומסכים להרוג את כל היהודים. מרדכי ששומע זאת מנסה לשכנע את אסתר ללכת לאחשוורוש ולשכנע אותו לסגת מהחלטתו. אסתר, שיודעת שאסור לפנות אל המלך אלא צריך לחכות שהוא יפנה אליך, חוששת מאוד שהוא יהרוג אותה, ומבקשת ממרדכי לכנס את כל העם, לצום שלושה ימים עליה, ובסופם היא תיגש אל המלך.

• אם מרדכי נדרש לכנס את העם, כיצד היה העם באופן טבעי לפני הכינוס?
• האם המן צדק בתיאור שלו אותנו?נסו לתאר?
• איך נראה עם שמפוזר במאה עשרים ושבע מדינות? איך נראית השבת שלו? החגים?
• האם יש בתי כנסת? מהו גודל בית הכנסת? האם יש בתי ספר יהודיים?

3. תחנה שלישית:

אסתר עורכת שני משתאות שהיא מזמינה אליהם את אחשוורוש והמן, וגורמת לאחשוורוש להבין כמה המן רשע. אחשוורוש הורג את המן, תולה אותו על העץ, אבל אסתר חוזרת ונעמדת לפני אחשורוש ומבקשת ממנו את הדברים שמופיעים בפסוק שלפנינו:

“ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים (אסתר, ח’, ג’)…

ויאמר המלך אחשורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי…”

• מה ענה אחשורוש?
• האם נענה לבקשת אסתר?

“כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונתחום בטבעת המלך אין להשיב” (אסתר ח’, ח’)

• מהי תשובתו של אחשורוש? כתבו אותה במילים שלכם.
• האם אחשורוש הסכים לבטל את הגזרה?
• אם לא ניתן לבטל את הגזרה, מה זה יעזור לכתוב איגרת ליהודים? מה אפשר לכתוב להם שיעזור להם במצב שכזה בו כולם רוצים להרוג אותם?
• נסו לדמיין מה היה כתוב באיגרת ולכתוב אותה בלשונם.

נאסוף את התלמידים, ונזמין לשתף באגרת שכתבו.

נחזור לשאלה איתה נפתחו התחנות:

• מה המצב של העם היהודי בתקופת מרדכי ואסתר?

נקרא יחד עם התלמידים את דברי המשנה ברורה על תענית אסתר:

“מתענין בי”ג באדר כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י”ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם השם להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין” (משנה ברורה, סימן תרפו, ב)

• באיזה תאריך המן תכנן להרוג את היהודים?
• מה השינוי שנוצר בעקבות האגרות שמרדכי ואסתר שלחו?
• האם הגענו אחרת למלחמה?
• למדנו כי העם היה נתון בפירוד בתחילת המגילה, האם לפי המשנה ברורה משהו השתנה?
• האם יש הבדל אם העם הולך למלחמה מאוחד או לא?

בי”ג באדר היה תכנון להרוג את העם החלש והמפורד שהיינו, אך מאחר והתקהלנו, התכנסנו, התאחדנו מחדש, ניצחנו. על פניו כלום לא השתנה. עדיין היינו עם קטן מאד בתוך אימפריה עצומה. אבל האחדות שנוצרה היא זו שאפשרה את הניצחון.

יום לפני השמחה הגדולה של פורים, אנחנו צמים. נזכרים שהשמחה הגדולה יכולה לקרות רק כאשר אנחנו מתאחדים.

נעזוב את העבר, נתבונן בהווה:

• מה אנחנו יכולים ללמוד מתענית אסתר למצב שלנו היום?
• האם גם היום אנחנו עם מפורד?
• מה ניתן לעשות לטובת האחדות?

נזמין את הקבוצות השונות/ החברותות להכין שלט הקורא לאחדות ברובד שהוא מזהה לנכון כיום (איחוד בין דתיים לחילונים/ ילדים ומבוגרים/ אנשים מסוכסכים וכו’). נמקד את התלמידים בדרך הכנת השלט:

1. בחרו נושא שבעיניכם חשוב לקרוא בו לאחדות.
2. חישבו על סיסמא קצרה המבטאת את המסר אותו אתם רוצים לומר.
3. הכינו שלט ברור ומושך את העין.

בסוף המשימה נזמין לשיתוף ונתלה את השלטים ברחבי בית הספר.

פתחנו בשאלה על הסיבה לתענית אסתר. עברנו בתחנות וראינו שבמהלך המגילה עמ”י עובר תהליך מ’עם מפורד’ ל’עם מאוחד’ וזאת בזכות אסתר שדורשת: “לך כנוס!”. סיימנו בהכנת שלטים עכשוויים המתייחסים לדורנו, הקוראים לאחדות.