ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח דיון קצר עם התלמידים:
תגובתו של דוד למשמע השמועה על מות שאול ויהונתן מתוארת בסוף שמו”א ובפתיחת שמו”ב (בכיתות בהם שמואל א’ נלמד בכיתה ט’ ושמואל ב’ בכיתה י’ יש להקדיש לתזכורת של הנלמד יותר זמן).
דוד שומע מפי הנער העמלקי על מפלת ישראל ומות שאול ויהונתן, והורגו. תגובת דוד למות שאול ויהונתן באה לידי ביטוי בפס’ יב: וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם ה’ וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב:” בנוסף, דוד גם חיבר קינה, שיר אבל על מותו של שאול ויהונתן. מטרת הקינה מופיעה בפסוק הפתיחה לקינה:
“ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר דברי הישר”
דוד מציב מטרה לקינה , מטרה חינוכית של הפקת לקחים לאומית מתוך המפלה במלחמת הגלבוע.
פרשנים שונים התייחסו לפסוק זה. נבקש מהתלמידים לסמן ליד כל פירוש מהי מטרת הקינה לפי דעת הפרשן. ניתן לתת לכל קבוצה פרשן אחד ולבקש אחר כך לחלק את הפירושים שכל קבוצה ייצגה בפני כולם, לשתי קבוצות. נאפשר לתלמידים לחשוב בעצמם ורק אחר כך נכוון אותם להבחין בין שי סוגי מטרות המופיעים בפרשנים: מטרה צבאית ומטרה רוחנית.
1. רש”י:
2. רד”ק:
4. מצודת דוד:
5. מלבי”ם:
ניתן לראות כי רוב הפרשנים מתייחסים לפסוק הפתיחה כמכוון למטרה צבאית: מכיוון שחוו העם כשלון בקרב מול הפלשתים יש לחזקם וללמדם את תורת הלחימה בקשת כדי שינצחו את האויבים. בייחוד לאור הידוע לנו כי יהונתן היה יורה חצים, ולוחם דגול. (עיין ערך המפגש עם דוד בשדה, קרב היחיד שמנהל יהונתן ומושיע את ישראל).
לעומת הפרשנויות הללו, כותב המלבי”ם שהכשלון בקרב מצביע על שינוי רוחני, על מעבר מלחימה ניסית שהבטיח ה’ באם ישמרו העם את הברית ב”ספר הישר”, ללחימה ארצית טבעית שנובעת מכשלון רוחני.
לפי פירוש המלבי”ם, דוד מבקש ללמד את העם את עומק תורת הלחימה המקראית והיא שהמלחמה תלויה בראש ובראשונה, באל.
א.על תפיסתו של דוד את מקור ההצלחה במלחמה ניתן ללמוד מעמידתו מול גלית הפלשתי. דוד מבליט את הרעיון שלא הכוח הפיזי הוא המכריע אלא המצב הרוחני: “כי לה’ המלחמה”.
נקרא עם התלמידים את הפסוקים ונבקש להם להצביע על האמירות המבטאות את תפיסת הלחימה של דוד:
שמואל א פרק יז
נחזור לקינת דוד ונסכם:
בקינה עורך דוד חשבון נפש אישי ולאומי עם התבוסה של ישראל בקרב מול הפלשתים. בדומה לחשבון הנפש העולה מתוך קינת איכה, שבו מוזכרים חטאי העם כגורם לחורבן. דוד מבקש בקינה לזהות את המקור לנפילת שאול, לא רק בנימוק הטכני, צבאי, כפי פירושו של רש”י למילים “כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול”- השמן לא נמרח כראוי על המגן וכך החץ לא החליק אלא פגע בשאול- אלא ניתן להבין את דברי דוד כמבקש לטעון כי נגעל שאול, מפני שה’ מאס בו ולא בחר בו.
דוד מבכה באופן אישי את מותם של שאול ובייחוד יהונתן, אך שוזר בדברי הקינה את תפיסתו העקרונית לגבי המלוכה ו”משיח ה'”, שתתברר ביתר שאת בדברי השירה בסיכום ספר שמואל (ראה בהרחבה מאמרה של רות פז, “תהילה לגיבורים או לקח ללוחמים”)
ב. בספר שמואל ניתן למצוא שילוב מכוון של פסוקי שירה בפתיחת הספר (שירת חנה שמו”א ב’ א’- י) באמצע הספר (קינת דוד שמ”ב א’, יז- כ”ז) ובסיום הספר (שירת דוד שמ”ב כ”ב).
נבקש מהתלמידים לקרא ברפרוף את פסוקי השירות ולמצוא מונח או רעיון החוזר בשלוש השירות.
השירות מהוות מעין כריכה לספר שמואל: הרעיון המרכזי מודגש באמצעות חזרתו במקומות בעלי משמעות- בפתיחה, בסיום ובמרכז הספר, כעין התופעה המכונה בפרשנים ‘פתח במה שסיים’. בתחילת הספר מובעת התקווה שיהיה מלך בישראל: “יִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ” (שמ”א ב’, י), בסיום הספר מופיעה ההודאה לה’ על החסד שעשה ה’ עם דוד בהצלחת מלכותו “מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ” (שמ”ב כ”ב, נא) ובמרכז הספר בקינת דוד על אובדן המלך הראשון בישראל: “”נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן”. נקודת השבר של נפילת שאול מעמידה במבחן את התקווה למלכות בישראל ואת שאלת המלכות הראויה בישראל. בספר שמואל ב’ עולה מלכותו של דוד עם הסיכוי והתקווה, ועם ההתמודדויות הכרוכות בעליות ובמורדות של מלכות דוד.
ספר שמואל במסורת היהודית הינו ספר אחד ואינו מחולק לשני ספרים שמואל א’ ושמואל ב’. חלוקת הספרים שייכת לחלוקה הנוצרית של התנ”ך לפרקים שנעשתה במאה ה13 על ידי הבישוף סטפן לנגטון. חלוקה זו התקבלה בסופו של דבר על ידי כל העולם כולל העולם היהודי. (למרות שהיו בתחילה הסתייגויות מקבלת החלוקה הזו). בכתבי יד עתיקים לדוגמא בכתר ארם צובה, אין הפסקה בין סוף שמואל א’ לשמואל ב’: עיינו בכתר ארם צובה, ותבחינו כי אין כל הפסקה בין הפסוקים האחרונים בשמואל א’ לבין תחילת שמואל ב’.
בחרו אחת מתוך משימות היישום הבאות:
א. לאחר שלמדתם על תפיסת הלחימה הייחודית של דוד, נסחו את פקודת היום של דוד לחייליו. לפני היציאה לקרב, אוסף המפקד את חייליו ומעביר להם את פקודת היום. פקודת היום כוללת את מטרת המלחמה, הצדקת המלחמה ודברי עידוד ללוחמים.
ניתן להביא לתלמידים כדוגמא את מכתבו של מח”ט גבעתי עופר וינטר לפני מבצע “צוק איתן” שעוררו סערה ציבורית. דווקא מכתב זה מדגיש את שתי הפנים של הלחימה היהודית.
ב. נסחו סיסמא, סלוגן מתוך מה שלמדתם על השקפתו של דוד על הלחימה היהודית שהייתם רוצים שילווה חיילים היוצאים לקרב.
כדוגמא ניתן להפנות לכתבה של חן קוטס בר ואיתן גליקמן על הדר גולדין הי”ד שנהרג במבצע צוק איתן (במוסף שבת פרשת ואתחנן תשע”ד, ידיעות אחרונות) .
בראיון זה מסביר שמחה (אביו של הדר הי”ד), מדוע בחר הדר לרקום על נשקו את הסיסמא “עז וענווה” שהיתה בעיניו תמצית הלחימה היהודית: “על רצועת הנשק כתבו יחד “בעז ובענווה”- סיסמה שנבחרה בעקבות דיון משפחתי ארוך שנים, שהחל עוד לפני שהתאומים התגייסו. “שאלנו את עצמנו איך מגדירים לוחם יהודי, במה הוא שונה מלוחמים אחרים בעולם”, מסביר שמחה, “ביהדות הערכים הם להיות תלמיד חכם, רופא כנר. השאלה איך בונים מודל ללוחם. ברור שצריך את התכונה של העוז, הכוח המתפרץ, אבל הכוח הזה מוגבל, לא כוח להשחית. חיפשנו מושג שיוצר את הריסון של העוז והכוח. אז עלה הרעיון שאם יש ענווה, תכונה בסיסית של צניעות, אז יש רסן ושליטה על הכוח. אנחנו לא המצאנו את הסיסמא , רק נתנו לה את הפירוש”.
ג. קינת דוד על שאול ויהונתן מוקראת בטקסי זיכרון רבים ביום הזיכרון לחללי צה”ל. בחוברת שתצא לעורכי טקסי יום הזיכרון מבקשים הסבר לבחירה בקינה הזו. כתבו את ההסבר הנלווה לקינה:
1 העתיקו מתוך הקינה פסוקים שלדעתכם מצדיקים את הבחירה בקינה לעיתוי הזה.
2. כתבו הסבר לעורכי טקסים המנמק את הבחירה בפסוקים אלו.
פתחנו בדיון על לחימה בתורה, כשאנו מבקשים מהתלמידים להסתמך על ידע מוקדם שלהם בתנ”ך. מכאן עברנו לתזכורת אודות סיפור נפילת דוד ושאול בקרב בגלבוע וקינת דוד ובחנו עם התלמידים התייחסויות של מפרשים שונים למילים: ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר דברי הישר” המציגות את מטרת הקינה. המשכנו לעיון בתפיסת דוד לגבי המלחמה, על-פי דבריו בעת מפגשו עם גלית ואצלינו- בקינה על שאול ויהונתן: המצב הרוחני קובע את התוצאה. כמו כן עיינו במשותף לשירות הכורכות את ספר שמואל יחד. סיימנו במשימות הפנמה המבקשות להשליך מהתפיסה של דוד על דמות הלוחם בימינו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא