ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור בסבב אסוציאציה בו נבקש מכל תלמיד לומר את המילה הראשונה שעוברת לו בראש למשמע המילה “דוס”. כדאי לחזור על התרגיל גם בסבב שני, בשביל לתת לנפש לעבד עוד כמה דקות את המילה ואת מה שהיא פותחת בנו.
כעת ניגש ללימוד משנתינו ממסכת אבות. נחלק לכל תלמיד דף מודפס בו מופיעים רק ההתחלות של שני המשפטים , דהיינו: “כל המכבד את התורה…, ו”כל המחלל את התורה”. נבקש מכל תלמיד לתת לכל אחד מן המשפטים מספר סיומות שהיה כותב הוא לכל אחד משני המשפטים (חשוב להדגיש שנקודת המבט אותה אנחנו מבקשים בתרגיל זה, איננה של המשנה, דהיינו: הרעיון איננו לנחש כיצד ממשיכה המשנה עצמה, אלא לנסות ולחשוב מתוך החיים והמציאות אותה התלמידים מכירים, כיצד היו הם מסיימים את המשפטים). כדאי מאד להזמין את התלמידים לכתוב יותר מאשר סיומת אחת לכל משפט, כדי לתת רוחב ועושר יריעה גדול יותר לדיון.
לאחר שכל תלמיד כותב את המשפטים שלו, נכתוב על הלוח בשני צדדיו את שתי התחלות המשפטים שבמשנה ונבקש מהתלמידים בסבב לבחור את אחת מהסיומות שכתבו ולהקריא אותה בקול. כדאי להעתיק על הלוח את הסיומות שהתלמידים מציעים ולבחון את הקולות השונים או הדומים שעולים מהם.
נתחלק לקבוצות, וכל קבוצה תקבל את המשנה המלאה ואת פירושו של המאירי עליה.
נבקש מכל קבוצה להתייחס למשנה בשלושה שלבים:
א. לקרוא את המשנה עם פירושו של המאירי ולראות שהם מבינים את הנאמר בה.
ב. לחפש מילים אחרות שהיו מתרגמות/נרדפות/מסבירות את המילים “מכבד תורה” ו”מחלל תורה” שנמצאות במשנה.
ג. לבחור שאלה אחת שהם היו מבקשים לשאול את רבי יוסי.
לאחר זמן קצר של לימוד ודיון בקבוצות, נאסוף את הכיתה שוב לפורום הכללי ונשמע מכל קבוצה מה העלה הלימוד המשותף שלה במשנה. כהמשך ללימוד בקבוצות, נעלה לדיון את הפערים שמן הסתם עלו בין ההמשכים שהציעו התלמידים בכיתה לבין ההמשך בו נקטה המשנה וננסה להבין מה הפערים הללו מלמדים אותנו על אופי החברה בה אנחנו חיים.
נמשיך בהעמקה בלימוד, ונלמד יחד עם התלמידים את דבריו של הרב צבי יהודה המתייחסים למשנה נוספת ממסכת אבות (פרק ו’ משנה ד’), ונוגעים לקושי להיות איש של תורה בתוך עולם וחברה שלא תמיד מעודדים את הבחירה הזו. הרב צבי יהודה מדבר בקטע זה על הצורך לשמור על קשר עם התורה גם כאשר חשוך וקשה ולדעת שדווקא הבחירה הזו היא המקבעת ומגדירה את הזהות העצמית שלנו ולא המסגרת החברתית בתוכה אנחנו חיים.
נקרא את הקטע יחד ברצף, ולאחר מכן נפתח שאלות לדיון:
נסיים את השיעור בשקט שכדאי להרעיש אותו קצת במוזיקה נעימה ושקטה (אפשר למצוא מנגינה שתזכיר לתלמידים את רוח הימים הנוראים, שזו אווירה ומנגינה שתמיד קל יותר מתוכה לבחור ולהכריע מחדש איך אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו מבפנים). על רקע המוזיקה נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מכתב, לאור הנושאים שהעלנו בשיעור היום, שיחזק אותו לבחור מחדש בחיים שכבוד התורה והקישור אליה הוא שמנהל ומנתב את הבחירות שלו.
פתחנו במחשבה ובאסוציאציות שהמושג “דוס” מעורר בנו. המשכנו במפגש עם המשנה ממסכת אבות, בזוגות ובקבוצה, והעמקנו בלימוד פירוש המאירי ובמאמרו של הרצי”ה קוק. סיימנו בתרגיל כתיבה אישית שמטרתו לחזק את דרכינו ומחויבותנו לתורה.
המשניות במסכת אבות עוסקות רבות במתחים ובמפגשים שבין התורה לחברה ולעולם הזה. מפגש זה מביא איתו מתח רב – החיים החברתיים יכולים להביא לנו לחצים והשפעות שליליות שעלולים להרחיק אותנו מן התורה. אך עם זאת, חשוב שנחיה חיים חברתיים מלאים המעורבים עם הבריות ולא נסתגר בד’ אמות של הלכה. מפגש שכזה הוא מטרתו של תורתינו, תורת החיים.
מעוניינים בתיאום פגישה, הזמנת חומרים, ליווי לבית הספר, או כל שאלה אחרת, אנא פנו אלינו כאן ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם.
לב לדעת – המכללה האקדמית הרצוג, אלון שבות 90433
[email protected]
לקבלת עידכונים שוטפים
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא