ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

תורה היא וללמוד אני צריך – פרק ז’

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
תורה היא וללמוד אני צריך – פרק ז’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
התבוננות
לימוד סיפור רב כהנא
הפנמה
אסיף
סיפור רב כהנא ורב
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א
רב כהנא אעל, גנא תחתיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.
[תרגום: רב כהנא נכנס ושכב מתחת מיטתו של רב. שמע שהיה רב מדבר ומשחק ומקיים יחסי אישות עם אשתו. אמר רב כהנא לרב: דומה פיו של רב כאילו לא טעם תבשיל מימיו. אמר לו: רב: כהנא, אתה כאן?! צא, זו לא דרך ארץ. אמר לו רב כהנא: תורה היא וללמוד אני צריך]
שימו לב! נושא מורכב ועדין זה של יחסי אישות וקיום מצוות עונה מצריך תמיד חשיבה ארוכה ומעמיקה בגבולות הדיבור עליו, ועל אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר בהוראה וחינוך של בנות צעירות שהנושא יהיה רלוונטי לחייהן רק בעוד מספר שנים. ובכל זאת כפי שאמר רב כהנא: "תורה היא וללמוד אנחנו צריכים".
כיצד יש להתייחס ולדון בעולם האישות וביחסים שבינו ובינה? שיעור זה מהווה הצעה לפתיחה של הנושא שנמצא בחוברת הלימוד בצורה מצומצמת ובסיסית, אך מהווה שער שבכיתות מסוימות אפשר ואפילו צריך להכנס אליו בצורה רחבה ועשירה יותר.
לב השיעור: מה בין צניעות ובין "תורה היא"?
פתיחה: סיעור מוחין אישי

לבקש מכל אחת מהבנות לכתוב לעצמה על פתק מניין שמעה לראשונה בחייה כיצד מגיעים ילדים לעולם ואם היא זוכרת מה הידיעה הזו עוררה בה ברגש, בדמיון ובמחשבה. במידה ונראה לך שהתלמידות ירגישו חשופות ונבוכות מידי לכתוב ואפילו לעצמן את התשובות לשאלות הללו, אפשר להסתפק בבקשה שבמהלך שתי דקות שקטות בכיתה, כל אחת תחשוב על השאלות הנ”ל ותענה לעצמה בראש.

במידה והכיתה בשלה ופתוחה מספיק לדיון גלוי, כדאי לבקש מכל אחת מהבנות לומר משהו ממה שעבר בה למשמע השאלה שנשאלה בשלב הפותח של השיעור: הבת יכולה לספר מניין שמעה? יכולה לספר מה היא זוכרת שהשמועה עוררה בתוכה ויכולה גם לומר מה התעורר בה למשמע השאלה שנשאלה בכיתה כעת. כדאי כסיכום לשלב זה לערוך מעין הצבעה כיתה ולבחון כמה אחוזים מהבנות שמעו על כך ממקורות המדיה השונים (טלוויזיה, אינטרנט, סרטים וכו’), כמה אחוזים מהבנות שמעו על כך מהחבר’ה (בסניף, בכיתה וכו’), כמה אחוזים שמעו על כך מספרות מקצועית (אנציקלופדיות וכדומה) וכמה אחוזים שמעו על כך מההורים או מהמורים שלהם. חשוב מאד להיזהר ממקום בו הבנות יפתחו ביקורת כלפי ההורים שלהם במידה והם לא שוחחו איתם על העניין, אלא לקבל בהבנה את המבוכה אבל לתהות באופן עקרוני כיצד נכון לפתוח את הילד לעובדות החיים הללו.

  • הערה למורה: ההתעלמות והזהירות מהעיסוק בנושאים אלו עלולה להוביל לשתי רעות חולות: מחד גיסא, התמונה של חיי זוגיות ושל המפגש הפיזי בין איש לאשה תילמד אצל התלמידים שלנו מאותם צינורות שלא מתעלמים ולא נזהרים מעיסוק בנושא, כמו: הטלוויזיה, הרחוב, האינטרנט והתרבות העכשווית שבתוכה אנחנו חיים. מאידך גיסא, הידע ההלכתי והדתי שמקבלים התלמידים שלנו בנושא זה יישאר במסגרת האסור: איסור ייחוד, איסור נגיעה וכדומה. ההבנה וההכרה שיש לתורה, לחז”ל ולספרות הפסיקה מה לומר בנושא זה, הלימוד שקיום יחסי אישות הינו מצווה של ממש בתרי”ג המצוות – נדרשים בדור שלנו, כמובן בהרבה עוז וענווה, בכדי לצייר ציור אחר של קשר בין איש לאשה, בכדי להבין את מקומו של הגוף והיחס שלו אל הנפש, ובכדי להבין שכל האסור הוא שמירה ומפתח לקראת המצווה והמותר.
מפגש: דיון דמיוני

נתאר לבנות דיון המתקיים בין זוג הורים שבתם הגיעה לגיל בו כבר הגיוני שתשמע את התשובה לשאלה כיצד ילדים נולדים ממקורות חיצוניים. לצורך הסיפור: האמא מבקשת לשבת עם הילדה ולספר לה בעצמה על כך והאבא מתנגד. בקשי מכל אחת מהבנות לבחור את אחת משלושת הדמויות שבסיפור (האמא, האבא או הבת) ולהשלים את הסיפור כאוות נפשה: ההורים מחליטים לדבר עם הבת או ההורים מחליטים לא לדבר עם הבת. לאחר הבחירה כיצד לסיים את הסיפור ובעיניים של איזו דמות כל תלמידה בוחרת לבחון את הסיטואציה, נבקש מהבנות לתת קולות לדמות שבחרה: מה החששות שלה, ממה היא נבוכה, מה גורם לעמדה שנקטה בה בסיטואציה וכו’.. משימת הכתיבה תעזור לבנות על ידי “השלכה” של ההרגשות על דמות אחרת לפתוח את המבוכה, החשש, ההתלבטות וההגנות שנושא זה מציף בתוכה.

לאחר מכן נבקש מבנות המוכנות לשתף במה שכתבו להקריא את הקולות שנתנו לדמות. ננסה לאסוף מתוך הכתובים של הבנות את הצדדים השונים שהנושא מעלה ומציף. דרך הדברים שיקראו הבנות אפשר וכדאי כבר להציף את השאלה האם יש דברים ש”לא צנוע” לדבר עליהם? למה מתעוררת בנו מבוכה כאשר אנחנו מדברים על נושאים כאלו? האם נכון להתגבר על המבוכה או שדווקא נכון לתת לה את המקום שהיא מבקשת?

התבוננות: לימוד סיפור רב כהנא

נקרא עם הבנות את המדרש על רב כהנא ורב. מדרש זה פותח פתחים לכל מיני סוגים של שאלות: מה היא תורה ומה גבולות הנושאים שאדם צריך ויכול ללמוד מרבותיו? צנעת הפרט ומקומה אצל איש ציבור? דרכי לימוד שאינן שגרתיות ומקומן בשיח התורני? ועוד. כמובן שמבחינתנו המדרש רלוונטי בקונפליקט שהוא מעלה בין המושג “דרך ארץ” שבהקשר שלנו אפשר לתרגם אותו ל”צניעות” (התרגום איננו מדייק לכוונת המדרש, אך לצורך השיעור שלנו אין בחוסר בדיוק מגרעה) לבין המושג “ללמוד אני צריך”.

נקרא יחד את המדרש ונעלה בעקבותיו שאלות מנחות:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א
רב כהנא אעל, גנא תחתיה פורייה דרב. שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו, אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא! אמר לו: כהנא, הכא את? פוק, דלאו ארח ארעא. אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.
[תרגום: רב כהנא נכנס ושכב מתחת מיטתו של רב. שמע שהיה רב מדבר ומשחק ומקיים יחסי אישות עם אשתו. אמר רב כהנא לרב: דומה פיו של רב כאילו לא טעם תבשיל מימיו. אמר לו: רב: כהנא, אתה כאן?! צא, זו לא דרך ארץ. אמר לו רב כהנא: תורה היא וללמוד אני צריך]
  • מה חשב לעצמו רב כהנא כאשר נכנס לחדר השינה של רבו?
  • מה חשב רב על מעשהו של תלמידו. נסו לפתח את המחלוקות העקרוניות המתחבאות בתפיסות אלו?
  • האם האופן בו הגמרא מספרת את הסיפור מבקר את מעשהו של רב כהנא?
  • כיצד מכנה הסוגיה את קיום יחסי האישות? נסו לחשוב מה מלמד כינוי זה?
  • מה מבקשת הסוגיה לספר על הזרימה והרצון שמתלווים לקיום יחסי אישות בין בני זוג?

נמשיך ונפתח עם הבנות את השאלה של המדרש: האם ראוי ונכון לדבר וללמוד על יחסי אישות בין איש לאשה (גם אם לא עכשיו, אז סמוך לחתונה) או שהצניעות והטהרה מכוונים את האדם שאלו נושאים שלא נכון לעסוק בהם בכל מרחב שאיננו האדם עם עצמו? שאלה זו הינה שאלה כבדת משקל שאין בה הכרעה חד משמעית כמו שעולה מתוך המדרש עצמו (אע”פ שמעניין שהמדרש נותן את “זכות המילה האחרונה” לרב כהנא ולכאורה מאפשר לו להישאר מתחת למיטת רבו..). כיוון המחשבה צריך להיות בהתאמה לסגנון המורה ולסגנון הכיתה, אך דומה שעצם הצבת השאלה ופתיחתה היא כבר מעשה של חידוש שיכול לעורר את הבנות לדיון ולמחשבה.

הפנמה: שאלות אישיות

בשלב זה ניתן להזכיר את פתיחת השיעור, את השאלה “מתי שמעתי כיצד ילדים באים לעולם” ואת התחושות שהיא עוררה. כולנו חיים במתח שבין הצניעות ובין “תורה היא”, ובכולנו מקננות שאלות בנושאים אלו שקשה לנו לשאול. כעת נזמין את המשתתפות לחשוב על שאלות כאלה – שאלות שעלו בהן, אולי שמעו אחרות מדברות עליהן, שאלות שהתביישו לשאול. ננחה את המשתתפות לכתוב לעצמן על הדף שאלות אלו (גם אם בוחרים שלא לשאול אחרים או לומר אותן בקול, חשוב מאוד שקודם כל עם עצמינו נרגיש בנוח להעלות שאלות אלו).

בשלב שני, וכמובן רק אם הדבר מתאים למורה ולכיתה, נציע לבחור אחת מן השאלות ולכתוב אותה באנונימיות על פתק נפרד אותו יניחו בתוך כובע במרכז המעגל. חשוב להדגיש כי שאלות אלו יישארו אצל המורה בלבד ולא יוקראו מול כל הכיתה. מטרת התרגיל היא להתנסות בפעולה זו של שאילת השאלה, וגם לתת למורה תמונה של השאלות המרחפות בחלל הכיתה (ומומלץ יהיה להתייחס אל חלקן בצורה כזו או אחרת בהזדמנויות בהמשך).

אסיף: גבולות השיח

פתחנו את השיעור בשאלה מתי שמענו לראשונה כיצד באים ילדים לעולם ובתחושות ששאלה זו עוררה בנו. ניסינו לדמיין ולכתוב את החששות והדילמות שיכולים לעלות בהורים מול שיחות בנושאים אלו. למדנו את המדרש על רב כהנא ורב, שמעלה בצורה בהיר ה את הקונפליקט בין הצורך לשמור על צניעות ובין בצורך לעסוק בנושאים חשובים אלו – “תורה היא וללמוד אני צריך”. סיימנו בתרגול של שאילת שאלות, דבר שמתחיל קודם כל מול עצמינו.

כאמור, הכיוון אליו שיעור מסוג זה יזרום מאד תלוי בסגנון הכיתה והמורה, ובכ”ז יש דברים שחשוב לומר ואולי איתם לסכם בכל כיתה: המילה “צניעות” מלמדת בעיקר מהו הפורום ומהו ההקשר בו נכון לדברים להיות – לכולנו ברור שלהתקלח ערומים זה לא “לא צנוע” וגם לגלות סימני אהבה וחיבה בין איש לאשה נשואים זה לא “לא צנוע”. הגבול מהו הפורום ומה השלב בו נכון להתייעץ, לחשוב וללמוד על נושא עדין ועצמתי – יכול להיות שונה בין תלמידה אחת לרעותה, אך עצם ההכרה שאפשר לדבר ולפעמים גם צריך לדבר – חשובה עד מאד.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!