ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שתלתם ניגונים בי/ פניה ברגשטיין

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שתלתם ניגונים בי/ פניה ברגשטיין
לב השיעור
פתיחה
מפגש
ניגון - שתלתם ניגונים
התבוננות
השוואה - שיר נוסף של המשוררת
הפנמה
אסיף
שימו לב! השיעור נכתב בשיתוף עם הספרייה הלאומית.
השיר מתאר את תחושותיו של הדור החלוצי הצעיר, בימים שקדמו להקמת המדינה. דור זה ראה בביטול את מורשת הוריו שחיו באירופה, אך ככל שעבר הזמן והסכנה נשקפה ליהדות אירופה, רבים מהחלוצים החלו לחוש את הגעגועים וההתרפקות למשפחתם ולדרך בה התחנכו.
לב השיעור: האם החלוציות מקהה חושים?
פתיחה: ניגונים - אפיונים

נפתח בשאלה:

  • מהם ‘ניגונים’?

ניגון הוא סוג של מנגינה ללא מילים, בעלת אופי דתי. אופיינית ליצירה החסידית – אירופאית.

נשמיע מתוך האוסף האתנוגרפי של הספריה הלאומית, בכיתה שני סוגי ‘ניגונים’: ניגון איטי ומשתפך [ניגון ארבע בבות] וניגון שמח וצוהל [ניגון העגלה].

  • מהו המשותף לשני הניגונים?
  • איזו תחושה עולה בכם לנוכח מגינה ללא מילים?
  • בשיר שאנו עומדים להכיר ישנה התייחסות גם לשירים עם מילים, ולא רק לניגונים. חישבו לאורך לימוד השיר, מדוע הכינוי של השיר הוא בכל זאת ‘ניגונים’?

המשותף  לניגונים הוא שהם ללא מילים. כלי הנגינה העיקריים הנם קלרינט,חליל  וכינור, יש בו ביטוי של כמיהה וכיסופים, וממד של תפילה ללא תוכן מוגדר. הניגון הוא מופשט ונוגע לתוכן שמעבר למילים. להרגשות הפנימיות. הניגון גם עומד בניגוד חריף יותר למגמה החלוצית של הגשמה.

מפגש: ניגון - שתלתם ניגונים

נשמיע לתלמידים את השיר ‘ניגונים’ בעודו מונח לפניהם/ מוקרן על הלוח מתוך האתר ‘בית לזמר העברי‘ של הספרייה הלאומית.

נספר קצת רקע אודות השיר.

שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.
עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.
הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
“אֵיכָה” וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

בשלב ראשון, נתייחס יחד ללחן של השיר:

  • לאיזו ניגון ששמענו בפתיחה יש לו דמיון רב יותר?
  • מדוע נבחרה מנגינה בעלת אופי אירופאי- דתי לשיר זה?

השיר כמובן בעל מאפיינים איטיים ונוגים, השתפכות הנפש וגעגוע. השיר עוסק בהשפעת הניגונים על עולמה של המשוררת, ולכן גם הלחן נושא סגנון דומה. בהמשך הלימוד נעמוד על הייחודי בבחירה זו

  • מה לדעתכם נושא השיר?
  • המשוררת מתארת זיכרונות ילדות נשכחים הקשורים בשירים מסוימים. באיזה סוג שירים מדובר? נסו לזהות את המנגינות והשירים מתוך מילות השיר.
  • למה לדעתכם נמשלים השיר והניגון?
  • מה הדברים שלדתכם גדלים וצומחים במשוררת?
  • מהי הדרך העיקרית בה עברה המורשת של הבית אל המשוררת?
  • מה לדעתכם עשוי להיות יתרונה של שיטה חינוכית זו?
  • מהם הדימויים החקלאיים בהם משתמשת המשוררת לתאר את השפעת הבית?
  • מדוע היא משתמשת דווקא בדימויים אלו, מעולם החקלאות?

נסכם: נושא השיר הוא הכרה של המשוררת בכך שהמורשת שאפיינה את בבית (‘ניגונים’) נספגה בתוכה בגיל מוקדם, וכעת, בבגרותה מתגלה כי הוא ממש חלק ממנה. השיר והניגון הם סמל למסורת המשפחתית. ה’ניגון’ הוא כינוי למנגינה חסידית בעלת אופי דתי, אף אם אין בה מילים. בשיר מוזכרים גם מגילת ‘איכה’ המסמלת ניגונים בעלי אופי עצוב, ו’זמירות שבת’ המסמלים ניגונים בעלי אופי אופטימי. נראה כי הדרך בה עברה המסורת במשפחתה היתה ניגונים ושירים ולא זו שעברה בהטפה או חינוך נוקשה.

נחדד כי המשוררת משתמשת בדימויים של שתילה וזריעה, סמלים תהליכיים. באופן זה מתארת המשוררת השפעה ההולכת ונובטת משך השנים. השפעה שבתחילה לא הייתה ניכרת, אך משך הזמן הולכת ומופיעה. המשוררת מתגוררת בהתיישבות חקלאית ומשתמשת בדימויים מאותו עולם.

נסביר לתלמידים כי המשוררת, בדומה לרבים בתקופתה, עזבה בצעירותה את בית הוריה המסורתי בפולין, והצטרפה לקבוצה חלוצית, חילונית באופייה, שהקימה קיבוץ בעמק יזרעאל. פעמים רבות, עזיבת בית ההורים בחוץ לארץ סימלה עבור הדור הצעיר חלק ממרד רחב יותר כנגד אורח החיים הדתי, הישן וה’גלותי’ אותו ייצג הדור הקודם. נבקש מן התלמידים למצוא רמזים בשיר למפנה זה בחייה של המשוררת: [מתייחסת לעבר הדתי כדבר שארע בילדות, ושנשכח משך הזמן:  “נִגּוּנִים, מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים” “נעורים ושבים” “צליל ערשי הרחוק” “קולכם הרחוק”].

התבוננות: השוואה - שיר נוסף של המשוררת

נפגיש את התלמידים עם קטע מתוך שיר שכתבה המשוררת זמן לא רב אחר עלייתה ארצה. נבקש מהם למצוא קשר בין אותו שיר לבין השיר ‘ניגונים’:

בלילה זה של חנוכה
הדלקתי לי הנר,
ולא ברך עליו אבא
ולא ענה גם איש ‘אמן’,
ולא נתן לי איש היום
את דמי החנוכה,
על כן ארעב, אלך לישון
ונשמתי ריקה…
מהבהב, דועך הנר.
הודלק הוא בלי ברכה…
  • מה ניתן ללמוד מתוך השיר על אופיו של חנוכה בקיבוץ?
  • מה ניתן ללמוד על אופיו של החג בהיותה בבית אביה בחוץ לארץ?
  • מהן רגשותיה של המשוררת ביחס למפנה זה?

נסביר לתלמידים כי שיר זה נכתב בתקופת השואה [1944]. נבקש מהם למצוא רמז לכך [‘מעל לחשכת התהום’]. כאן ניתן לפנות לתרגיל המדגיש את מודעותה החריפה של המשוררת לגורל הדור הקודם שנותר באירופה בתקופת השואה. נפנה את התלמידים לשיר ילדים שכתבה פניה ברגשטיין סמוך לזמן שכתבה שיר זה [זו הזדמנות להזכיר כי פניה ברגשטיין התפרסמה בעיקר סביב שירי הילדים שלה]. שיר זה הופיע בעיתון ‘דבר לילדים‘ שנת 1944.

נבקש מן התלמידים להתבונן בתאריך יציאת העיתון:

  • מה ארע בתקופה זו מבחינת העם היהודי?
  • אלו רמזים ניתן למצוא בשיר כי מדובר בתקופת השואה?
  • כיצד מתואר הסבא בשיר זה?
  • מה ניתן ללמוד על המבנה של משפחות רבות באותה תקופה?

ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:

  • מדוע לדעתכם נכתב שיר זה דווקא באותה תקופה?
  • כעת שאנו יודעים על הרקע ההיסטורי של השיר, כיצד הוא מסייע לנו להבין טוב יותר את הגעגוע שיש בו למורשת ההורים?

נסכם: מהלך השואה נספו רבים מבני משפחותיהם של חברי קיבוץ, אשר נותרו לגור באירופה. מותם של בני המשפחה עורר תחושה של געגוע ולעתים צער על הפניית העורף למורשת ההורים. חשוב היה לדור החלוצי להדגיש כי מורשת הוריהם לא נעלמה מן העולם, וכי הם עדיין נושאים בתוכם את החינוך שספגו בילדותם.

הפנמה: יצירה - ניגוני ביתי

פעמים רבות אנו מקבלים ערכים מן הבית, אך לא נוטים לייחס להם חשיבות רבה בצעירותנו, פעמים רבות מתוך חוסר מודעות, אך לעתים מתוך מאבק על עיצוב הזהות האישית והמובדלת שלנו.

בשלב ראשון נבקש מן התלמידים להכין רשימה ספונטנית ובה שלושה תחומים:

  1. הערכים עליהם מקפידים אצלנו בבית במהלך היומיום ונחשבים בעלי ערך: (למשל: הכנת שיעורי בית, צחצוח שיניים, ארגון החדר, ביקור אצל חברים, הגבלת זמן מחשב, ביקור אצל הסבא והסבתא,מתן צדקה וכדו’)
  2. דברים שאני מתרשם שהם עקרוניים ביותר בעיני ההורים שלי. (רושם שמתקבל משיחות בעלי ערך, הדברים עליהם הם מקפידים במיוחד, ניתן לבחון דרך מעשה שאם אעשה ישבחו אותי במיוחד, או ציווי שאם אעבור עליו- מדובר יהיה בדבר המנוגד בתכלית לערכי הב
  3. ה’ניגון’ של הבית: מהם הערכים החשובים של הבית הבאים לידי ביטוי ללא אמירה מיוחדת או ציווי מיוחד. שהם ‘המנגינה’ של הבית. לצורך רשימה זו אפשר לשים לב מהם השירים שההורים אוהבים לשמוע ולהשמיע בבית. שירי שבת, או שירי חול.מקומות שהמשפחה בוחרת לטייל בהם, האופן בו המשפחה מציינת חגים, ימי הולדת וכדו’, מנהגים שעברו במשפחה במשך דורות וכו’.

כשלב שני, לאחר כתיבה זו, נבקש מן התלמידים לבחור באחת מדרכי המבע הבאות כדי לסכם את הערכים והניגונים שקיבלו מן הבית:

  1. מכתב – כתבו מכתב לנכדים שלכם בהיותכם בני שמונים, ותארו בו את הערכים העיקריים עליהם התחנכתם בבית הוריכם בהיותכם ילדים. במכתב נסו להתייחס לא רק לדברים אותם אמרו לכם לעשות, אלא לתוכן שהעבירו ללא כוונה מיוחדת. הדגישו להם מה בעיניכם חשוב שיישמר גם לדורות הבאים.
  2. שיר, או קטע של פואטרי סלאם המתאר את עקרונות הבית ואת הניגון המיוחד שלו. אם זה שיר, ניתן להשתמש בשיר שנחשב פופולרי בבית בתור מנגינה.
  3. עשרת הדברות של הבית – ניתן לנסח במושגים של עשה ולא תעשה [עשוי לאפיין משפחות מסוימות].
  4. סרטון – יכול להיות חלק מעבודת שורשים- ליצור סרטון קצר בהשתתפות בני הבית המספרים על המורשת המיוחדת שלהם.

נזמין לשיתוף

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!