ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

שתי כובסות בערב פסח

  • בתיה קלר
בתיה קלר
תצוגת כיתה מלאה
שתי כובסות בערב פסח
לב השיעור
פתיחה
מפגש
סיפור - שתי כובסות בערב פסח
התבוננות
הפנמה
אסיף
מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.
לב השיעור: מה בין כביסה לפסח?
פתיחה: שאלה - ניקיון

נציג תמונה של שתי כובסות בערב פסח ונדבר עליה:

  • מה  אתם רואים?
  • מה הנשים בתמונה עושות? איך? במה הן משתמשות?
  • מה צריך לכבס?
  • מה הקשר של התמונה לימים הקרבים?

הניקיון הוא חלק מההכנות לפסח. התמונה לנגדינו מראה כיצד כיבסו פעם לפני מכונות הכביסה.

נקרא את שתי הפסקאות הראשונות של הסיפור “שתי כובסות בערב פסח” ונבקש מהתלמידים להמשיך את הסיפור מדמיונם (בע”פ או בכתב).

נפתח ונשאל:

  • כיצד מתכוננים בביתכם לפסח?
  • אצל מי כבר נמצאים בלב הנקיונות?
  • אצל מי מגזימים בבית בנקיון לפסח לדעתו?

נשוחח בקצרה על הניקיון הרב שנעשה בבית ונקרא את הסיפור.

מפגש: סיפור - שתי כובסות בערב פסח

נקרא את הסיפור: “שתי כובסות בערב פסח” שמספר על שתי נשים שהתכוננו לקראת החג.

נבקש מהתלמידים לחפש במהלך הסיפור מה עשתה כל אישה לקראת החג. (כדאי להקדים לתלמידים הצעירים ולהסביר כיצד היו מכבסים בגדים לפני מכונות הכביסה).

לפני שנים רבות חיו בטוניסיה שתי נשים, האחת עשירה והשנייה ענייה. הגיע חודש ניסן, קרב חג הפסח ולאישה הענייה אין כסף לקנות את צרכי החג, אפילו לקנות מצות לא השיגה ידה. שכנתה העשירה קנתה בגדים חדשים, צבעה את ביתה ומלאה אותו בכל טוב.
הגיע ערב פסח. לאישה העשירה היה כבש לסעודה קשור בחבל ולאישה הענייה אין שום דבר לחג.
החליטה הענייה ללכת לנהר ולכבס את בגדי ילדיה כי אמרה בלבה: “לא נסב לליל הסדר בבגדים מלוכלכים שדבק בהם חמץ”.
ישבה על שפת הנהר והתחילה מכבסת. הרימה את עיניה והנה למולה איש זקן, עיניו טובות וזקנו יורד לו על חזהו.
“מה את עושה בתי?” שאל הזקן.
“מכבסת את בגדי ילדי”.
“הנקי ביתך לקראת הפסח”?
“כן” ענתה האישה.
“כן יהי רצון!”
“היש לך בגדים חדשים?”
“כן”
“כן יהי רצון”!
“היש לך מצות ושאר מאכלים טובים?”
“כן”
“כן יהי רצון”!
נתן הזקן לאישה מטבע לקנית צרכי החג.
חזרה האישה הביתה ומה היא רואה? כבש קשור ליד הבית, הבית נקי ומסודר והארון, שהיה ריק, מלא בגדים.
ולא עוד, אלא העודף שקבלה מן המטבע, לא אזל ונשאר לה כסף לקניית צרכי החג.
בקרה האישה העשירה בבית שכנתה ונדהמה: במקום בית עלוב ודל מצאה בית מלא כל טוב. פנתה אליה בשאלה:
“מנין לך כל השפע הזה?”
ספרה לה האישה את ספורה: “על שפת הנהר, כאשר כָבַסְתִי כביסה, בא אלי זקן אחד וברכני.”
מה עשתה העשירה? מצאה בגדים ישנים וקרועים ורצה אל שפת הנהר כדי לכבסם.
בא אליה הזקן ושאל אותה: “מה את מכבסת בתי?”
“את בגדי ילדי המסכנים!” ענתה האישה בבכי.
“הנקי כבר ביתך לקראת הפסח?”
“לא”
“כן יהי רצון!” הפטיר הזקן והוסיף לשאול: “האם יש לך כבש לפסח?”
“לא”.
“כן יהי רצון!”
“היש לכם בגדים לחג?”
“לא”.
“כן יהי רצון!”.
חזרה האישה לביתה מצפה לראות עושר רב שנוסף לה, והנה כל העושר והטוּב שהיו בביתה נעלמו: לא מצות ולא יין. לא בגדים חדשים ולא כבש. הבית ריק.
ובבית הענייה חגגו את ליל הסדר בשמחה והודו על כל הטוב והשפע בביתם.
התבוננות: דיון - הכנות לפסח

לאחר הסיפור נדון:

  • מה דעתכם על הסיפור?
  • איזה חלק בסיפור הרשים אתכם (עורר בכם רגש) במיוחד? איך הרגשתם באותו חלק?
  • מי הן שתי הדמויות המרכזיות בסיפור?
  • מה ההבדל ביניהן? (מצב כלכלי, מה היה מצבן לפני החג, איך ענו לשאלות הזקן, תכונות).
  • מה משותף להן? (גרות בתוניס, נשים, יש להן בתים ומשפחה, מתכוננות לחג).
  • מה ניתן ללמוד מהנשים? איזו התנהגות היתה מרשימה לדעתכם? מדוע?
  • מה עשתה האישה העניה בסיפור שהיה מעורר התפעלות? האם זו היתה הדרך שהיינו מצפים ממנה לנהוג?
  • האישה הענייה היא מי שהיינו רוצים ללמוד ממנה. מה היא עשתה בסיפור שהיה מיוחד ומעורר התפעלות? התלמידים יעלו הצעות (אמרה לזקן שיש לה הכל ולא בקשה צדקה, גלתה לשכנה איך קבלה את העושר ועוד’..). כדאי להבליט את העניין שלמרות שהיתה ענייה לא וויתרה על ההכנות לקראת החג.
  • מה דעתכם על כך שהאשה העניה לא ויתרה על ההכנות לחג? מדוע לדעתכם היא לא ויתרה? בהכנות שלה לחג מתוך עוני וחוסר יש לימוד בשבילנו, מהו הלימוד לדעתכם?
  • כיצד לדעתכם הסיפור מתקשר לפסח?
  • איפה אנחנו רואים בפסח עיסוק בעניות, בחוסר? למה בפסח עוסקים בזה?

העבדות והמצה מזכירים לנו שהיינו חסרי כל כשיצאנו ממצרים, השארנו את הכל מאחורינו.

פסח מלמד אותנו שאנחנו צריכים לזכור דווקא את המיעוט ואת החוסר ולשמוח בכל דבר קטן שיש לנו. בהגדה אנחנו אומרים תודה על כך כל הרבה דברים קטנים. אנחנו שמחים ומסתפקים ואומרים “דיינו” גם אם הקב”ה היה עושה עימנו רק חלק מהטובות. תודה על כך התחנות שבדרך ולא רק על ההצלחה הגדולה בסוף.

הסיפור שקראנו יחד מראה לנו את ההכנות שעשתה אישה שהיה לה מעט מאוד ובכל זאת בחרה לראות את מה שיש לה ולא לספר על החוסר שלה. היא עשתה מאמצים להתכונן לחג למרות שלא היה לה הרבה. לפסח כולם מתכוננים, כל אחד עושה את המאמצים שלו וההכנות שלו.

הפנמה: כתיבה - דו שיח

נבקש מהתלמידים לתאר לעצמם שהנשים נפגשו במהלך החג. נבקש מהם לחשוב מה היה הדו-שיח ביניהם ולנסות לכתוב אותו. (אפשר בזוגות).

נזמין לשיתוף.

נבקש מהתלמידים לתאר לעצמם שהם דמות בסיפור ודמותם נפגשה באישה העניה או העשירה בדרך לנהר או הביתה.

נבקש מהם לכתוב מה הם היו אומרים לה? מה היו מספרים או עושים.

נזמין לשיתוף.

אסיף:

פתחנו עם מחשבה על מהות הניקיון והכביסה לקראת חג הפסח. דרך הסיפור למדנו על חשיבות ההכנות לפסח, כל אחד לפי רמתו ויכלתו. סיימנו עם משימת כתיבה על דו שיח שהתנהל בין דמויות הסיפור או בינינו לבינן.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!