ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

שרשרת המסירה – חלק ב’

תצוגת כיתה מלאה
שרשרת המסירה – חלק ב’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
לימוד - משנה
התבוננות
הפנמה
אסיף
אחת מהנחות היסוד בהלכה, ובוודאי בתלמוד נוגעת ליחס בין מקורות קדומים למאוחרים. המוקדם "גובר" על המאוחר באופן גורף, מצד התוקף והסמכות של הדברים הנאמרים בו, והכל נובע ממנו ונבנה על גביו. שיעור זה מהווה חלק שני בסדרת שיעורים, בה נידרש להבנת עומק של הנחת היסוד הזו, ושל השלכותיה המעשיות והמבניות בגמרא עצמה , וכמו כן, נבחן אותה ביחס למציאות שלנו, ונבקש לשאוב ממנה תובנות והשראה ליחס הבין דורי בעולם שסובב אותנו.
לב השיעור: מה הדרך להעביר תורה מדור לדור?
פתיחה: דיון - יחסי הדורות

נזכיר את הדיון הענף שקיימנו כאן בשיעור שעבר, בעניין היחס הבין דורי בתלמוד ובמציאות שלנו. נרענן שוב, בקצרה, את המתח בין שני הדימויים- בין, “אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים” לבין “ננסים רכובים על גבי ענקים.”

נבקש מהתלמידים לקרוא דוגמאות מייצגות מתוך הרשימות שהתבקשו להכין בבית.

  • מהם הדברים בהם הם מבינים יותר מהוריהם?
  • במה הם הילדים נזקקים לחכמתם ולדעתם של המבוגרים?

נרשום על הלוח את הדברים שיעלו, וננסה למפות יחד מגמות , על ידי תשובות שחזרו על עצמן ברשימותיהם.

  • מה התודעה של ננסים רכובים על גבי ענקים יכולה לשנות ביחסים שבין תלמיד ומורה בדור שלנו, לדעתכם?
  • האם היינו יכולים להגיע לכל אוצרות החידושים בטכנולוגיה, בהלכה, ברפואה, וכו’ וכו’ וכו’ ללא הדורות הקודמים?
  • מה ההבנה הזאת מחוללת ביחס שלכם לתפיסה הבין דורית בתלמוד, שהצגנו ארוכות בשיעור הקודם?
  • איך אתם מבינים אותה בצורה אחרת כעת?
מפגש: לימוד - משנה

כעת נחלק לתלמידים ללימוד בחברותות את המשנה הראשונה במסכת אבות:

משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,
וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,
הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,
וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,
וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה

נבקש מכל חברותא להסביר תחילה את פשט הדברים. לאחר מכן נפנה אותם לעיון בעזרת השאלות הבאות:

  • מה מתואר לנו כאן?
  • באיזה אופן, לדעתכם, “מסר” משה את התורה ליהושע, ויהושע “מסר” לזקנים, וכו’, האם מדובר רק על העברה ידנית של ספר התורה עצמו?
התבוננות: דיון - בכל דור ודור

נבקש לקרוא בשנית את הסייפא של המשנה:

 וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים,
הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין,
וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה,
וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה
  • אילו דברים בוחרים אנשי כנסת הגדולה להוסיף בתהליך המסירה של התורה מדור לדור?
  • האם גם זה סוג של “תורה”? מדוע?

נאסוף במליאה הכיתתית את התשובות שעלו בלימוד בחברותות.

נסכם: כל דור מלמד את הדור שאחריו את התורה שיש בידיו. וממילא, האופן שבו כל אחד מקבל ומוסר, ומסיף את המהות הפנימית ואת הראיה הייחודית שלו על הדברים, לתוך מכלול התורה הגדול, בכתב ובעל פה. הדברים שאומרים אנשי כנסת הגדולה הם דברים המדריכים את הדיינים ולומדי התורה כיצד לשמור עליה ועל מהותה. הם נוקבים בעניינים חיצוניים דווקא, שמטרתם תמך ושמירה על הקיים.

  • אמנם המשנה מפרטת ומרחיבה את הדיבור  רק לגבי אנשי כנה”ג, אבל  האם נכון יהיה לומר שכל דור ודור מוסיף “דברים”?
  • שבכל מסירה מדור לדור משהו משתנה, ומתווסף, והתורה מוסיפה לגדול ולהתעצב יחד עם שרשרת הדורות?
הפנמה: יצירה - סבא וסבתא

נבקש מהתלמידים להוציא את הצילומים המשוכפלים של סבא/סבתא רבא (או סבא וסבתא “רגילים” אם אין אצלם בבית תיעוד מצולם של דור קדום יותר). נבקש מהם לקחת זמן לתכנן ולהרהר בכך, ואז, על גבי כל עותק להוסיף עוד דור,  בציור/או בקולאז’ עם תצלום אחר, אם ישנו, או בכל דרך אחרת העולה על דעתם. כך שבצילום הראשון יופיעו רק הסבא/סבתא רבא אחריהם יוסיף התלמיד את בנם/בתם. ובציור הבא  את בנם / בתם ואת נכדם/נכדתם וכו ‘ עד שבציור האחרון יופיעו כל הדורות עד אליו,כולל התלמיד בעצמו.

לחילופין, ניתן להמחיש את העניין על ידי תרשים של “עץ משפחתי” (באופן ידני, או באמצעות התוכנה ייעודית ג’ינוגרם) ובכל ענף יתווסף גם תיאור כלשהו של הערך המוסף שהוא מעניק לדורו הבאים אחריו.

הקולאז’ /ציור /תרשים צריך להכיל את האופן שבו התלמיד מבין את היחס בין הדורות, את הדברים שכל דור מוסר ומעביר, את החידושים שנוספים בכל דור לעומת קודמו, את ההבדל בגדלים ועוד ועוד…. כטוב בעיניו, וכפי הבנתו.

בתום המלאכה נבקש מהתלמידים לתלות את עבודותיהם על קירות הכתה, ונערוך סיור בין הייצוגים השונים. נשווה ונברר את האופן בו הם תופסים את שרשרת המסירה המשפחתית לעומת זו המוצגת לנו בכללי הדיון והפסיקה בתלמוד, וננסה לראות היכן הדברים דומים, היכן הם שונים, ואיזו השראה נוכל לשאוב מתוך התפיסה התלמודית בה העמקנו בשיעור הקודם. (ניתן להמחיש זאת היטב גם על ידי הצבעה פשוטה על הדמיון הפיזי בין אותם סבא/סבתא לתלמיד עצמו כשהדבר ניכר, יחד עם מתן תשומת לב לשוני, היכן הוא נמצא, האם הוא חיצוני בעיקר או אולי גם מהותי פנימי, וכו’).

חשוב לזכורהבאת תמונת סבא/ סבתא לכתה עשויה להיות חוויה מרגשת עבור התלמידים, וביצירת אוירה קרובה נכונה יש בכחה לייצר קרבה של ממש בכתה. חשוב להתייחס בכובד ראש ובנחת לכל עבודה, ולאפשר לתלמידים האחרים להביע דברים מול תמונות חבריהם (כל זמן שזה נעשה בכבוד ובטוב, כמובן).

נזמין את התלמידים לשוב אל לימוד הגמרא בשיעור הבא מהמקום הזה, ולזכור שהחוקיות הפנימית בשרשרת המסירה, עליה הרחבנו כאן את הדיון בשני השיעורים האחרונים, מבטאת למעשה את אותו הגיון פנימי שהמחשנו כאן, בעבודה היצירתית, ושכל דור נסמך מאד על קודמיו, ומוסיף משלו, בזכות ההישענות והידע הרב שעליהם הוא נסמך, ומתוכם הוא נובע.

אסיף:

פתחנו בחיבור לשיעור הקודם ןבדיון על שרשרת המסירה. דרך המשנה למדנו איך מעבירים תורה מדור לדור, עד כמה חשוב לדור הבא מצד אחד לשמר את הקיים ומצד שני, להוסיף. סיימנו ביצירה על שרשרת הדורות המשפחתית של כל אחד ואחת מאיתנו עם תמונות של סבא וסבתא שהבאנו מהבית.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!