ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שמחה – שיעור 2: השמחה בתורה

מחשב מקרן יצירה
זהו שיעור שני מתוך סידרת שיעורים בנושא שמחה. בשיעור זה נעסוק בבירור שמחה של מצווה- מודוע לשמוח זו מצווה? מה מקומה של עבודת ה' ללא שמחה? וכיצד ניתן לשמוח שמחה של מצווה?
לב השיעור: מדוע לשמוח זו מצווה?
פתיחה: שאלה- מדוע מצווה גדולה להיות בשמחה?

נפתח בדברי רבי נחמן מברסלב, ונכתוב על הלוח: “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”. ונשאל-

  • מדוע לדעתכם להיות בשמחה זו מצווה גדולה?
  • מצוות זה לרוב מעשים, לא רגשות מדוע השמחה שונה?
מפגש: לימוד- הברכות והקללות

נקרא את הפסוקים בדברים כח, א-יד:

א וְהָיָה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ב וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ  כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה’ אֱלֹהֶיךָ.  ג בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.  ד בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  ה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  ו בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.  ז יִתֵּן ה’ אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.  ח יְצַו ה’ אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.  ט יְקִימְךָ ה’ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ  כִּי תִשְׁמֹר אֶת-מִצְו‍ֹת ה’ אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.  י וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.  יא וְהוֹתִרְךָ ה’ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  יב יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.  יג וּנְתָנְךָ ה’ לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה  כִּי-תִשְׁמַע אֶל-מִצְו‍ֹת ה’ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.  יד וְלֹא תָסוּר מִכָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול  לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם.
  • מה התנאי על פי התורה לקבלת הברכות?(התנאי מופיע בפס’ א ובסיכום בפס’ י”ד)

נמשיך לקרוא את הפרק, (לא חייב לקרוא את הכל) ונתמקד בפסוק מז:

“תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל”
  • מהו הגורם, ומהי הסיבה לקבלת קללות אלו?

ננסה לחשוב על השאלות הבאות:

  • האם אדם זה עבד את ה’?
  • מה היה חסר בעבודתו במידה ועבד?
  • האם  התורה יכולה לצוות על רגשות  (שמחה) הרי התורה היא ספר מצוות מעשיות…?
  • האם יש הבדל בין  עשיית מצווה בשמחה לבין עשיית מצווה כ’מצוות אנשים מלומדה’?
  • האם זו אותה מצווה משופרת או אחרת לגמרי?

הערה: חלק מהשאלות רק נפתח ונתייחס אליהן בהמשך הלימוד.

התבוננות: לימוד- מדוע ואיך שמחים?

נלמד את דברי ספר העיקרים על המשמעות של עבודת ה’ בשמחה:

ספר העיקרים פרק לג (השלמה ושלמות):
“הדבר הנותן שלמות אל המצווה כדי שיושג על ידה התכלית המכוון בה הוא השמחה, כי השמחה נותנת גמר ושלמות אל הדבר הנפעל, עד שהפעל האחד בעצמו כשיעשה בשמחה ובטוב לב יקרא מעלה, וכאשר יעשה בעיצבון יקרא פחיתות… ונמצא הכתוב מיעד העונש הגדול על מי שאינו עובד השם יתברך בשמחה, אמר משה במשנה תורה תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך וגו’, תלה העונש על שלא עבד השם יתברך בשמחה לא על שלא עבד במוחלט.ועניין הכתוב יורה שפירושו כך, כי לא יתכן שיאמר שהעונש יגיע אליו על שלא עבדו בהיותו בשמחה, שאם כן יתחייב שלא יהיה האדם מחויב לעבוד את השם יתברך כשלא יהיה בשמחה וברוב כל, ומזה יראה שקיום המצווה בשמחה נותן גמר ושלמות אל המצווה, לזה תמצא המשורר מזהיר על עבודת השם יתברך שתהיה בשמחה, אמר עבדו את ה’ בשמחה בואו לפניו ברננה”
  • מה מחדש לנו ר’ יוסף אלבו לגבי מעלת השמחה? מה היחס לדעתו בין קיום המצווה לשמחה?

ראינו שהתורה דורשת מאיתנו להיות יהודים שמחים לא רק לקיים את המצוות אלא לעשות אותם בשמחה,שמחה המולידה שלמות, שלמות שיש בה שמחה בקיום דבר ה’.  וכו’. התורה לא רק מצווה אלא גם מדריכה כיצד.

כעת נלמד את הגמרא במסכת פסחים שיש בה הדרכה כיצד לשמוח ברגל:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קט עמוד א:
תנו רבנן: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ושמחת בחגך, במה משמחם – ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין. תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים – אין שמחה אלא בבשר, שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה’ אלהיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים – אין שמחה אלא ביין, שנאמר  ויין ישמח לבב אנוש.
  • מה גורם לכל אחת מהדמויות בגמרא לשמוח?
  • איזה סוג של שמחה זו (ממה שלמדנו)?
  • אלו מחשבות והרגשות מעוררת בך הסוגיה עם ההגדרות שלה למה גורם לאדם לשמוח? חשוב על עצמך: האם בגד חדש או אוכל טוב גורם לך שמחה? חפש את המקום בו הסוגיה מתיישבת על ליבך.
  • האם כך הגמרא מלמדת אותי להיות שמח??!!!
  • האם זו שמחה הנובעת מקבלת דבר או שמחה הנובעת מנתינת דבר?
  • חשוב על עצמך בתור אבא: איזו אחריות מטילה עליך הסוגיה? מה אחריות זו מעוררת בך?

(הלימוד של גמרא זו והדיוק בהבנתה כמו שפורט ברקע נלמד מתוך שיעוריו של הרב יוסי פרומן).

לסיכום, חז”ל מדריכים אותנו שעל מנת להגיע לשמחה אמיתית עלינו לצאת מראיית עצמנו במרכז. האיש נדרש לחשוב על אשתו ואשתו נדרשת לחשוב עליו. בעצם היפוך השמחה –העצבות נובעת שאדם עסוק בעצמו ובמידה והמציאות לא מסתדרת על פי רצונו הוא חש עצבות, רק כשאדם יוצא מעצמו ומבין שיש מנהיג לבירה, יש אדון לעולם הוא יכול להתמלא בשמחה.

הפנמה: תרגיל יצירה- "הגשמת" שמחה

נעשה תרגיל יצירה בעקבות הגמרא בפסחים. נבקש מכל זוג לחשוב אחד על השני- מה משמח את חברו לפי מיטב ידיעתו. נביא חומרי יצירה לכיתה וכל אחד “יגשים” לשני בדרך יצירתית את מה שמשמח אותו ויתנו את היצירה זה לזה. (לדוגמא- אם מישהו משמח אותו ים, לצייר לו ציור של ים. אם מישהו משמח אותו לקרוא, לכתוב לו שיר, וכן הלאה, כיד הדמיון)

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!