ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שמואל ב’ פרק ו’ – לפני ה’

  • רבקה ליבוביץ'
רבקה ליבוביץ'
תצוגת כיתה מלאה
שמואל ב’ פרק ו’ – לפני ה’
לב השיעור
פתיחה
מפגש
קריאה בפסוקים ושאילת שאלות
התבוננות
שני ארועי העלאת הארון
הפנמה
כבוד אישי וכבוד שמים
אסיף
פסוקים
שמואל ב ו', א-טו
ו
(א) וַיֹּ֨סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כָּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃
(ב) וַיָּ֣קָם ׀ וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ מִֽבַּעֲלֵ֖י יְהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יֹשֵׁ֥ב הַכְּרֻבִ֖ים עָלָֽיו׃
(ג) וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֗וֹ בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה׃
(ד) וַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֤ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן׃
(ה) וְדָוִ֣ד ׀ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃
(ו) וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
(ז) וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃
(ח) וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
(ט) וַיִּרָ֥א דָוִ֛ד אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃
(י) וְלֹֽא־אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְהָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת־אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה עַל־עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־אֱד֖וֹם הַגִּתִּֽי׃
(יא) וַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְאֶת־כָּל־בֵּיתֽוֹ׃
(יב) וַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּעַל֩ אֶת־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה׃
(יג) וַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂאֵ֥י אֲרוֹן־יְהוָ֖ה שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃
(יד) וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכָל־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃
(טו) וְדָוִד֙ וְכָל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃
דף מקורות
מדרש
מדרש רבה סדר במדבר
מדרש רבה סדר במדבר פרשה ד:
..דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהּ שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הָיוּ מְבַקְּשִׁין כְּבוֹד עַצְמָן וּמַנִּיחִין כְּבוֹד שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ כְּבוֹד עַצְמִי וּמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שָׁמַיִם…  ‘אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ ‘(תהלים), כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְך (תהלים קלא,ב): ‘כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי’, כְּהֵן יָנוֹקָא דְּנָפֵק מִמְּעֵי דְאִמֵּיהּ [=כמו תינוק היוצא ממעי אימו] וְאֵין בּוֹ רוּחַ גַּסָּה לִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן הֲוַת נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל
אָמַר רַבִּי אֲדָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה שִׁוִּיתָ עַצְמְךָ לַגָּמוּל, חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַתִּינוֹק הַזֶּה עֲווֹנוֹת, כָּךְ אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב, יב, יג)  גַּם ה’ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְהֹג גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ
לאחר שדוד ביסס את ממלכתו בירושלים, הגיעה העת לביסוסה כמרכז רוחני ודתי. בפרקנו מתוארים המעשים והניסיונות של העלאת ארון ה' לירושלים. נלמד גם על מות עוזה במהלך ההעלאה הראשונה ועל יחסה של מיכל לאחר ההעלאה השנייה, ודרכם נגלה שקרבת אלוקים דורשת התבטלות גמורה לרצון ה'. ההתבטלות לה' ולדברו היא המשמעות הפנימית החורזת את מאורעות הפרק כולו. ננסה לגלות היכן היא מופיעה והיכן נדרשת בחיינו וללמוד מדוד מלכנו את סודה.
מפגש: קריאה בפסוקים ושאילת שאלות

נלמד יחד את החלק הראשון של הפרק:

1. קריאה משותפת של פסוקים א- טו

הבנת פשט הכתובים. אפשר לארגן לפי: האירוע, התקלה, העצירה, התיקון

2. שאילת שאלות:

  • מה אתם מרגישים כלפי האירוע הזה? מה דוד מרגיש? (יש לשים לב: ‘ויחר לדוד’ לפי פרשנים רבים במשמעות של עצבות ולא כעס)

נכוון את התלמידים להעלות שאלות משלהם: ניתן לשאול את השאלות באופן של שאלות הפונות לה’, לדוד, לעוזה או לבני ישראל המשתתפים, ולכתוב אותן על הלוח לפי הנמענים השונים.

התבוננות: שני ארועי העלאת הארון

עבודה בזוגות: מציאת תשובות דרך מקורות שהמורה ייתן ודרך השוואה בין שני אירועי העלאת הארון.

כל זוג יבחר מקור לקריאה ויחפש על אילו שאלות יכול לתת מענה. בנוסף, מספר זוגות יכולים לערוך עבודת השוואה בין שני האירועים ולהסיק מההשוואה מסקנות. לחלופין את משימת ההשוואה ניתן לתת לכיתה כולה.

• הצעה למקורות: רש’י, אברבנאל, רד’ק, מלבי’ם, דברי הימים א, טו. ראה בנספח.

• משימת ההשוואה:

א. ציירו את שתי ההעלאות על פי הכתוב, או

ב. ערכו השוואה בכתב תוך התייחסות לקריטריונים הבאים: צורת נשיאת הארון, תיאור מעשי דוד וישראל, כלי הנגינה בכל אירוע. ניתן להוסיף קריטריונים.

הסקת מסקנה:

  • מתוך הנחה שההעלאה השנייה מהווה ניסיון לתיקון הראשונה- מה השינוי הבולט ביותר בין שני אירועי ההעלאה? מה ניתן להסיק מכך לגבי הסיבה למות עוזה?

בסיום העבודה בזוגות – כל זוג מציג את תשובותיו ומסקנותיו מהמקורות ומההשוואה.

כדאי להתייחס לכך שהאירוע בפרקנו מזכיר את חטא נדב ואביהוא בחנוכת המשכן, גם שם בשיא הדבקות בא העונש באופן חד ומסייג את הקרבה אל הקודש. [בכיתות מסויימות ניתן יהיה לתת משימת השוואה לבית]

נסכם מתוך דברי התלמידים ובעזרתם את הלקח העיקרי מאירוע העלאת הארון.

ניתן להיעזר בדבריו של הרב יעקבסון ‘חזון במקרא’ כרך א: “הלקח המשותף ששני הסיפורים באו להורות לדורם ולדורות זה הוא: דרך עבודת ה’ אינה תלויה ב’כוונה רצויה’ (כפי הגדרת ריה’ל) שהיא בוודאי היתה גם במעשה נדב ואביהו וגם בהתנהגות של עוזה, אלא בציות לדבר ה’ ורק עשיית המצוה בדרך ובאופן שציווה ה’ זהו ‘מעשה נרצה’ בעיני השי’ת

לימוד החלק השני של הפרק:

 קריאת הפסוקים טז-כג.

בפסוקים כ-כב ניתן לבקש משני תלמידים או תלמיד והמורה להמחיז את הדו-שיח בין דוד למיכל.

לחשוב יחד: באיזה טון יש לקרוא את דברי מיכל? יש לכוון את התלמידים לבסס את דעתם מתוך הפסוקים (הנימה כפי הנראה קרובה לציניות, לגלוג. ניתן למצוא לכך סימוך ב’נשקפה בעד החלון’ המבטאת ריחוק ועליונות, ‘ותבז לו’)

. מציאת ביטוי מנחה:   

 נבקש מהתלמידים למצוא ביטוי החוזר בדברי דוד למיכל. הסבירו כיצד הוא מדגיש את עמדתו ותפיסתו את המלכות? (הביטוי הוא ‘לפני ה’, מדגיש את הביטול של המלך וכבודו כלפי ה’. כדברי חז’ל על ענוותנותו של דוד: ‘מלכות לית ליה מגרמיה כלום’=אין לה כלום משלה)                                                                                  –

  • מצאו בפרק עוד הופעות של הביטוי הזה ונסו להסביר מה משמעותן בהקשר הנוסף (הביטוי מופיע עוד שלוש פעמים: בתיאור שתי העלאות הארון השונות. אולי עוד ראייה לכך שהכוונה של דוד וישראל היתה רצויה עוד מלכתחילה, רק מעשיהם בהעלאה הראשונה לא היו מותאמים לכוונה זו)  .

*ביטוי זה הוא ‘ביטוי מנחה’- מבטא ומגלה את לב הפרק ומהותו:

העמידה לפני ה’ וההתבטלות לדברו.

הפנמה: כבוד אישי וכבוד שמים
מדרש רבה סדר במדבר פרשה ד: ..דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהּ שֶׁל בֵּית אָבִיךְ הָיוּ מְבַקְּשִׁין כְּבוֹד עַצְמָן וּמַנִּיחִין כְּבוֹד שָׁמַיִם, וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ כְּבוֹד עַצְמִי וּמְבַקֵּשׁ כְּבוֹד שָׁמַיִם…  ‘אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ ‘(תהלים), כְּשֵׁם שֶׁהַתִּינוֹק הַזֶּה אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת לִפְנֵי אִמּוֹ, כָּךְ שִׁוִּיתִי נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שֶׁלֹא נִתְבַּיַּשְׁתִּי לְהִתְבַּזּוֹת לְפָנֶיךָ לִכְבוֹדְך (תהלים קלא,ב): ‘כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי’, כְּהֵן יָנוֹקָא דְּנָפֵק מִמְּעֵי דְאִמֵּיהּ [=כמו תינוק היוצא ממעי אימו] וְאֵין בּוֹ רוּחַ גַּסָּה לִינוֹק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּן הֲוַת נַפְשִׁי עָלַי, שֶׁאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי יִשְׂרָאֵל
אָמַר רַבִּי אֲדָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה שִׁוִּיתָ עַצְמְךָ לַגָּמוּל, חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁאֵין לַתִּינוֹק הַזֶּה עֲווֹנוֹת, כָּךְ אֵין לְךָ עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב, יב, יג)  גַּם ה’ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְהֹג גַּאֲוָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְבַּזּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ
  • מה עומד בעומק המחלוקת בין דוד למיכל לפי המדרש?

משימת כתיבה– התבוננות פנימית:

היזכר באירוע בו היה קונפליקט (פנימי או חיצוני) בין הכבוד שלך לכבוד שמיים.

מה הרגשת? כיצד פעלת באירוע זה? איזה מן הצדדים הכריע את הקונפליקט?

דמיין שדוד המלך פוגש אותך לאחר האירוע שקרה לך.

כתוב מה היה אומר לך על האופן שבו פעלת? השתמש באחד מהביטויים של דוד בדו-שיח שלו עם מיכל.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!