בסבב מהיר בכיתה או בתרגיל בזוגות : עין טובה – כל תלמיד צריך לומר תכונה חיובית של חבר טוב. בשלב שני, כל תלמיד צריך לחשוב על דמות שלילית בהיסטוריה או בהווה ואז למצוא תכונה חיובית של הדמות.

בעקבות שני הסבבים הללו מומלץ לערוך דיון בכיתה ולשאול את התלמידים: איך הרגישו בתרגיל השני לעומת התרגיל הראשון ? מדוע?

נסכם את התרגיל ונדגיש את הפער הקיים בדרך כלל בין הקלות בראיית הטוב במישהו שאנו חשים קרבה אליו, ואת הקושי הקיים למצוא משהו טוב במישהו הנתפס בעינינו כשלילי.

דוד מאמץ  את תכונת העין הטובה אפילו על אויבו, שאול. בקינת דוד נלמד על יכולתו של דוד למצוא תכונות חיוביות בדמותו של שאול, על אף המתח האישי והרדיפה של שאול אחר דוד. דוד מבכה את מותו ונלמד על שבחים שדוד משבח בהם את שאול.

לאחר הכרות עם מערכת היחסים המורכבת של שאול עם דוד בספר שמואל א’:

• איך היית מצפה שיגיב דוד על מות שאול? על מות יהונתן?

יש כיתות הלומדות את שמואל ב’ בכיתה י’, ובכיתות אלו יש צורך להזכיר את היחסים המורכבים בין דוד לשאול כפי שנלמדו בספר שמואל א’.

לאור הסקירה של יחסי דוד ושאול ניתן היה לצפות שבמות אויבו ישמח דוד, אך כפי שעולה מתוך הקינה תגובת דוד היא הפוכה, ומתקיים בדוד :”בנפול אויבך אל תשמח”.

נפנה מספר שאלות עליהן יענו התלמידים בזוגות:

• איך התייחס דוד אל שאול ויהונתן בפסוקי הקינה. הבא ציטוטים מהקינה התומכים בקביעתך.
•  קראו את קינת דוד ומצאו כמה פעמים בקינה מוזכר שאול, כמה פעמים מוזכר יהונתן?
• אלו שבחים של הנופלים מוזכרים בקינה? על שאול, על יהונתן?
• מה אתה יכול ללמוד מכך?
• השלימו את הטבלה הבאה והשווו בין ההתנהגות הצפויה של דוד לשאול וליהונתן בנו.

עבדי דוד, היו בוודאי מציעים לדוד לשמוח שאויבו רודפו נפל בידי שמים. אך דוד, נעים זמירות ישראל, מחבר קינה שבה ניתן לעמוד על גדולתו של דוד שמצליח בעת כזאת לקיים את “בנפול אויבך אל תשמח” ולא רק שלא שמח, אלא הצטער וציין את שבחו של הנפטר.

יחסו של דוד לשאול למרות העוינות של שאול כלפיו, הייתה כעבד בפני מלך. דוד מקפיד לקרוא לו “משיח ה'” אף בשעה ששאול מנסה לרדפו ולהרגו.

ניתן לעיין בשמואל א’ בפרקים כ”ד וכ”ו שבהם מציעים אנשי דוד לפגוע בשאול, ודוד מסרב בכל תוקף.

פרק כו

משימה אפשרית :

בכל אחד מהפרקים מצאו את הפסוק  שבו מסרב דוד לפגוע בשאול ומנמק את הסיבה לסירובו.

העתיקו את הפסוק וכתבו במילים שלכם את הנימוק שמביא דוד להחלטתו.

פרק כד:______________________________________

פרק כו’:______________________________________

רבי משה אלשיך מכונה האלשייך הקדוש  1507-1600, היה שד”ר דרשן ופוסק בצפת.

האלשיך הקדוש, מתייחס לפער בין הציפיה שיגיב דוד מתוך רגשות אנושיים של שמחה לאיד, לבין תגובתו של דוד בפועל:

 (יז) ויקנן דוד כו’. לבל יראה חלילה שהיה שמח לאידם על דבר המלוכה ועל היותו נרדף ממנו כל הימים, על כן נשא קינה לעיני כל ישראל ולבל יאמר איש כי עיקר הקינה הייתה על יהונתן אהובו, כי אם שאגבו הזכיר בה את אביו, על כן אמר על שאול, שהוא העיקר ואחריו ועל יהונתן בנו. עוד כיוון שלא על בחינת מלך הספידו, כי לא יתכן תהיה הקינה על זה, כי הלא מאסו ה’ ממלוך על ישראל, ואיך יקונן על אבדן מלכותו, על כן אמר על שאול כלומר על בחינת היותו שאול, בלי תואר מלך, ועל כן לא אמר על המלך שאול:

• מדוע חיבר דוד את הקינה לדעת האלשיך הקדוש?
• מה לומד האלשיך מהכינויים של שאול הנמצאים בקינה?

כתוב מה למדת מדוד ומהקינה שחיבר על שאול.

כתוב מה למדת על שאול מתוך הקינה.

בנוסף,

במהלך השבוע הקרוב נסה לחפש דוגמאות בהן אתה מצליח להידבק בדרכיו של דוד ולראות דברים סביבך בעין טובה, בחר דוגמא שתרצה לשתף את הכיתה.

פתחנו בתרגיל של יישום עין טובה ונוכחנו בקושי לראות בעין טובה מישהו הנתפס כשלילי. בחנו את תגובת דוד למות שאול כפי שהיא עולה בקינת דוד (וכן בארוע המפגש בו סירב לפגוע בו). המשכנו ללמוד לפי האלשיך הקדוש על העין הטובה של דוד, שלא היתה בו שמחה לאיד בנפול שאול. סיימנו במשימת כתיבה ותרגול עין טובה בסביבתינו.