רקע: שמאי חי בארץ ישראל במאה הראשונה לפנה”ס, הוא חי תחת השלטון הרומי בהנהגת הורדוס, בימים בהם בית המקדש השני עמד על תלו. שמאי היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ונודע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את אסכולת בית שמאי שנודעה כאסכולה קפדנית. ביחידה זו נדגיש את מרכזיות וחשיבות התורה במחשבתו של שמאי שהביאה לדקדקנותו בתורה ועל מאור הפנים בהם שמאי היה מקבל כל אחד.

הכנה לשיעור: נכין ארבעה פלקטים גדולים ועליהם נכתוב:  שמאי אומר: קבל  כל אדם בסבר פנים יפות. (עיבוד ממסכת אבות “הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות”), כל שתי מילים תכתבנה על פלקט אחר.

בכיתה: משחק- כל התורה על רגל אחת

נבקש מהתלמידים לעמוד ולהתחלק לזוגות. תלמיד אחד יספר לשני את כל מה שנלמד בכיתה בחומש בו אתם עוסקים, מתחילת השנה ועד עתה והתלמיד השני צריך כל זמן ההסבר לעמוד על רגל אחת- בלי להישען על השולחן! אם הילד שעומד על רגל אחת מוריד את הרגל, התלמיד שמספר, עוצר את הסיפור.

לאחר שכל הזוגות סיימו. ננסה לאתר- מי הזוג שהגיע לשלב המתקדם ביותר בסיפור החומש.

נספר לתלמידים:

נלמד היום על תנא חשוב ומרכזי ששמו- שמאי. אל שמאי בא גוי וביקש ממנו ללמוד תורה על רגל אחת- נראה מה ענה לו שמאי.

נספר לתלמידים את הסיפור על שמאי:

“שמאי חי בירושלים בימים בהם בית המקדש השני עמד על תלו, שמאי שימש כאב בית הדין הגדול בירושלים ונודע בצדקותו הרבה. יום אחד הגיע איש נכרי לביתו של שמאי ודפק בדלת, פתח שמאי את הדלת וקיבל את הגוי בסבר פנים יפות. שאל שמאי: “במה אוכל לעזור לך?”, השיב הגוי: “אני רוצה להתגייר, למד אותי את כל התורה כולה, אבל עשה זאת במהירות, אני רוצה לעמוד על רגל אחת בזמן שאתה מלמד, כך תזדרז ונסיים את הגיור צ’יק ציק”.

נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על בקשתו של הנכרי?
• מה הייתם עונים לאותו נכרי?
• האם אפשר ללמד את כל התורה על רגל אחת?

נמשיך בסיפור:

שמאי היה מלא וגדוש בתורה, הוא ידע שתורה לא לומדים על רגל אחת, כדי ללמוד את התורה צריך סבלנות, העמקה והרבה הרבה זמן. מה עשה שמאי? הוא כלל לא השיב לאותו הגוי, באותו רגע שמאי בדיוק  החזיק בידו כלי הדומה לסרגל שאתו מודדים אבנים לבניין, שמאי אחז בסרגל ודחף את הנוכרי מחוץ מביתו.

מעובד מתוך מסכת שבת, דף ל”א ע”א

נדון עם התלמידים:

• מדוע לדעתכם שמאי גרש את הנוכרי מביתו?
• האם נכון לעשות כך?
• אלו תכונות בולטות מאישיותו של שמאי? [חכם, קפדן, לא מוכן לסבול עזות מצח].

נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל פלקט ועליו כתובות שתי מילים (שמאי אומר:), (קבל כל) (אדם בסבר) (פנים יפות)- הילדים יצבעו את הפלקט ויקשטו אותו.

לאחר שהפלקטים נצבעו וקושטו, נרכיב מהם את המשפט השלם ונתלה אותו על הקיר.

נשאל את התלמידים:

• איך יכול להיות שמצד אחד שמאי אומר שיש לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ומצד שני הוא מגרש את הנוכרי מביתו?
• איך אתם מדמיינים את דמותו של שמאי? האם הייתם פונים אליו אם הייתה לכם שאלה? שמאי נראה בדמיונכם כאדם חמור סבר או מסביר פנים?

נסכם לתלמידים:

שמאי היה איש מדויק (לא בִּכְדי הוא אוחז בידו סרגל), הוא היה מדויק ביחס לתורה ולא היה מוכן להסכים שיתייחסו לתורה בזלזול, ויצפו ללמוד אותה על רגל אחת. הוא היה גם מדויק ביחסי אדם לחברו ודאג לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. הדברים של שמאי במסכת אבות והתנהגותו כלפי הנוכרי אינם סותרים זה את זה אלא משקפים את דייקנותו והקפדתו של שמאי בכל תחום. שמאי הסביר פנים לכל אחד כי זאת היא דרכה של תורה, הוא גם לא הסכים לזלזול בתורה- בדיוק מאותה הסיבה.

ניתן לספר לתלמידים כי הנוכרי שיצא מביתו של שמאי, פנה לביתו של הלל- שהיה החברותא ובן הזוג של שמאי וביקש גם ממנו ללמוד את כל התורה על רגל אחת. הלל גייר את אותו הגוי ואמר לו שכל התורה מתמצית במשפט: “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”, זה משפט קצר כל כך שאפשר ללמוד אותו, אפילו על רגל אחת….

חלקו את הלוח בעזרת קו לשני חלקים. בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות מחייהם למקרים בהם צריך להתייחס לחבר בסבר פנים יפות, ולמקרים בהם יש צורך להעמיד גבולות לחבר- להתנהג בקפדנות.

ניתן להתחיל בדוגמא על מנת שהתלמידים יבינו את הרעיון:

נתייחס בסבר פנים יפות לחבר שמבקש עזרה. נדע להעמיד גבול לחבר שפוגע בנו, או בערכים שחשובים לנו, בצורה לא נעימה.

למדנו בשיעור זה על שמאי. שמצד אחד הקפיד לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ומהצד השני ידע גם להעמיד גבולות לאנשים שזלזלו בתורה. בסיום השיעור ניסינו לחשוב בעצמינו על מקרים בחיים שלנו, בהם צריך לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, לעומת מקרים בהם גם אנחנו צריכים לדעת להעמיד גבולות.