ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

שלושת השבועות

  • רוני אלדד
רוני אלדד
תצוגת כיתה מלאה
שלושת השבועות
לב השיעור
פתיחה
מפגש
סיפור - שירה
התבוננות
הפנמה
שיר - למען אחי ורעי
אסיף
מילים: תהילים קכב', ח' לחן: הרב שלמה קרליבך
"למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך"
מחשב מקרן
שלושת השבועות חלים לרוב בחופש הגדול, אך את ההכנה לקראתם ניתן וכדאי לעבור יחד בכתה. בשיעור נפגש עם החורבן דרך אגדה חדשה, ודרך ניגון, ובעזרתם נעמיק במשמעות החורבן, במנהגי האבלות של שלושת השבועות, ובדרכים לתיקון.
לב השיעור: מדוע לא נוהגים לשמוע מוסיקה בשלשת השבועות?
פתיחה: ציור - חורבן

נכתוב את המילה “חורבן” על הלוח.

נבקש מהתלמידים לצייר במחברת איך נראה חורבן.

נזמין לשיתוף.

מפגש: סיפור - שירה

נקרא יחד סיפור המובא במאמר “כחה של אגדה” מאת ד”ר ניצה דורי:

“בשעה שנוצר אדם הראשון – מיד פתח ואמר שירה והעולם נמלא בצלילים זכים וטהורים לקראת ערב שבת. כשחטא אדם הראשון וגורש מגן עדן, נעכרה רוחו וצלילי שירתו נדמו. רק בשבת כשהוא נח מעט מעמלו הוא פותח שוב בשיר אך חסר הוא את רוח השירה הבראשיתית. אך רוח השירה לא נעלמה מהעולם. היא שבה אל דוד המלך, היא שבה אל הלויים בבית המקדש. וכאשר ראה דוד המלך בחזונו כי בית המקדש ייחרב היה יושב בצער. ראו אותו הציפורים ואמרו לו – אדוננו דוד, גם לנו יש כנפיים. אם ייחרב בית המקדש אנו נשמור על רוח השירה עד הגאולה. התנחם דוד, הודה לציפורי השמיים ועשה להם ק”ן לשירה מק”ן מזמורי תהילים. לימים עלה אויב על ירושלים והחריב את בית המקדש והציפורים זכרו את אשר הבטיחו לדוד. הן ירדו אל המקדש הבוער והרימו את רוח השירה מתוך הלהבות אל צמרות העצים וההרים. וביום שנכבש הר ציון בידי חיילי צה”ל, ירדה רוח השירה שוב לרחבת הכותל המערבי לבני ישראל האומרים שירה וקוראים את מזמורי תהילים של דוד המלך.”

נבאר חלקים מורכבים יותר (כמו למשל את משמעות הביטוי ק”ן מזמורי תהילים, ואת המשחק שנעשה בו בתוך הטקסט) ונשאל את התלמידים שאלות הבנה והעמקה:

  • מה קרה לשירה במהלך הדורות?
  • מתי היא נעלמת, ומתי היא מופיעה?

נרשום את השתלשלות האירועים על הלוח.

  • למה לדעתכם שירה נעלמת כשיש חטא, או עונש, מה זה מלמד אותנו על הכח המיוחד של השירה, ועל התפקיד שלה בעולם?
  • מי שמר על השירה בינתים, כשאנחנו היינו בגלות?

נתייחס לדברי התלמידים ונוסיף ונעמיק: השירה שאנו שרים לקב”ה היא סימן לתיקון, לאהבה ולקרבה בינינו ובינו. ביכולת לומר שירה יש זכות גדולה- אנחנו יכולים לבטא את האהבה שלנו אליו, להעניק לו משלנו, ולחוש קרובים אליו… אבל  כשהאדם חוטא, ונענש, הוא בעצם מתרחק מאד מהקב”ה, והיכולת הזאת נעלמת ממנו.

התבוננות: דיון וציור - מנהגי שלשת השבועות

נספר לתלמידים שהימים המתקרבים אלינו הם ימים בהם אנחנו זוכרים ומתאבלים על חורבן ירושלים. מי”ז בתמוז, יום פריצת החומות, ועד ט’ באב, יום חורבן הבית, אנחנו נוהגים להתאבל ולקבל על העצמנו מנהגים שונים, שיזכירו לנו שאנחנו באבל ובצער. נרחיב ברקע ההיסטורי במידת הצורך והיכולת, ונשאל את התלמידים:

  • מי מכיר מנהג שנוהגים לקיים במהלך שלושת השבועות?
  • מה אסור? מה מותר?

נרשום את תשובות התלמידים על הלוח, נוסיף משלנו, ונתמקד במיוחד במנהג לא להאזין למוזיקה.

  • אתם אוהבים לשמוע מוזיקה?
  • למה?
  • איזה שירים שמשמחים אתכם במיוחד?
  • איזה שירים מחוללים אצלכם משהו משמעותי בהרגשה ובלב?

כעת נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין:

נסו לדמיין עולם שאין בו בכלל מוזיקה.. אפילו לא שירת ציפורים, כמו שפגשנו באגדה שלמדנו יחד.

  • איך נראה עולם כזה?

נזמין את התלמידים לצייר בצבעים עולם כזה. נחלק להם דפים גדולים, וצבעי פנדה, ונקדיש לעניין זמן, לדמיון ולביצוע.

בתום המלאכה, נעבור בין העבודות ונשאל את התלמידים מה ראו, ומה ציירו. נאסוף את תשובות התלמידים ונתייחס לכל עבודה ועבודה.

נוסיף על דבריהם ונקשר את היצירה למנהגי האבלות של הימים הללו:

האיסור לשמוע מוזיקה בתקופה זו הוא מנהג שיש לו כל מני טעמים. חלקם נוגעים לדברים שציינתם: כשהעולם ללא מוזיקה הוא  שרוי בצער, פחות מלא, פחות יפה ופחות שמח.. וגם, יש כאן התייחסות למה שמספרת לנו האגדה. אנחנו זוכרים שהיכולת לשיר לקב”ה נלקחה מאיתנו עם החטא, והגלות, ושבה אלינו רק כששבנו להר ציון.

  • על מה חרב הבית השני?
  • בעקבות איזה חטא?

נספר לתלמידים שישנם סיפורים רבים וקשים על שנאת החינם שהיתה בירושלים. את חלקם הם כבר ודאי מכירים..  בגלל שלא הרבינו באהבה, ושהשנאה בין אדם לחברו היתה קשה וגדולה,  הקב”ה החליט להעניש אותנו, וללמד אותנו כך לתקן את מעשינו.

הפנמה: שיר - למען אחי ורעי

נזמין את התלמידים ללמוד יחד את השיר: “למען אחי ורעי“, שאולי יש בכח מילותיו, ובכח הניגון שלו לתקן ולרפא במשהו את פצעי החורבן.

נכתוב את מילותיו על הלוח, ונבאר אותן אחת אחת יחד, היטב ובבירור, באופן כזה שהקשר לאהבת חינם ולתיקון ירושלים יעלה בצורה בהירה ומובנת ונשמיע את הניגון:

“למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך
למען בית ה’ אלוקינו אבקשה טוב לך”
(תהילים קכב’, ח’)

נשיר אותו שוב ושוב, עד שנלמד אותו היטב (אם כי ייתכן מאד שהתלמידים כבר מכירים אותו). אם המורה מנגן על כלי כלשהו, זה כמובן יוסיף מאד לשירה בכתה.

בסוף השיעור, בדקות האחרונות לקראת ההפסקה, ניתן וכדאי להזמין את התלמידים לפתוח את דלת הכתה ונמשיך לשיר אותו ברחבי בית הספר, ושהמלים היפות שלו והניגון הנפלא שלו יגיעו גם לכתות אחרות.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!